ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד לימוד תורה
בתום דיון סוער בוועדת הכנסת, אושרה ההצעה ברוב של 10 תומכים מול 4 מתנגדים. ח"כ גפני הבהיר: "החוק לא יפגע בזכויות חיילים ומילואימניקים". המשנה ליועמ"שית: "החוק לא עונה על שאלות כבדות משקל כמו מיהו חרדי"
ועדת הכנסת אישרה היום (שלישי) ברוב של 10 תומכים מול 4 מתנגדים לקריאה ראשונה את הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה". אישור ההצעה מגיע על רקע מחלוקות חריפות סביב מטרות החוק, שלפי הנוסח - שגובש בוועדת השרים לענייני חקיקה - מבקש לעגן את לימוד התורה כערך יסוד בישראל.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, מתחה ביקורת על הליך החקיקה: "אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק. החוק כפי שהוא מנוסח לא עונה על שאלות כבדות משקל שעלו, כמו מיהו אדם חרדי ומהן חובותיו וזכויותיו".
ח"כ יצחק גולדקנופף הדגיש את הרקע להצעה: "מטרת החוק להכיר בתורת ישראל. אנחנו לא רוצים להיות במצב שלומד תורה יקבל עונש כאילו הוא גנב". מנגד, ח"כ מירב מיכאלי תקפה את המהלך: "מדובר בחוק לגברים לומדי תורה בלבד שישים אותם מעל חוקים אחרים. התורה הייתה קיימת לפני קום המדינה ולא זקוקה לחוק הזה".
במהלך הדיון תהה ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) על המשמעויות היישומיות והתקציביות של סעיפי החוק. ח"כ משה גפני השיב לטענות אלו ואמר: "על חוקי יסוד אחרים מעולם לא שאלו על השלכה תקציבית. החוק הזה לא יפגע בשום זכות או הטבה לחיילים ולחיילי מילואים, הוא עוסק בערך לימוד התורה בלבד". ח"כ יוסי טייב הדגיש את חשיבות ההצעה לטענתו: "יש בחוק מעמד דקלרטיבי שנועד להעניק לשופטים מטרייה חוקתית באשר לערך לימוד התורה ביחס לערכי יסוד אחרים".
בתחילת השבוע פורסמה הצעת החוק להסדרת גיוס לצה"ל של תלמידי הישיבות, והכוללת הוראת שעה משמעותית בנוגע לעיכוב הליכי אכיפה וחקירה: על-פי ההצעה, החל ממועד תחילת החוק ועד לתום 90 ימים, לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בשל אי-מילוי חובת התייצבות נגד מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא עומד בתנאי הלימוד הנדרשים החל מ-1 ביולי 2023.
בוועדת החוץ והביטחון נערך היום דיון על נוסח החוק להפסקת מעצרי תלמידי הישיבות המוגדרים עריקים משירות צבאי, ונציג צה"ל תא"ל שי טייב אמר כי "זה לא אפשרי שכלפי קבוצה אחת שהיא תחת חוק שירות ביטחון, לא תהיה אכיפה וכלפי אחרת כן תהיה", והוסיף: "האכיפה היא חלק מהיכולת שלנו לממש את חוק שירות ביטחון. אני לא חושב שיש חרדי שלא יכול לשרת בצה"ל".
בנוסף אמר תא"ל טייב: "עצירת כלי האכיפה לא תביא אנשים מחר בבוקר. תוך שנה וחצי נגיע ל-90 אלף משתמטים". ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה הגיב בציניות ואמר: "זה הישג אדיר של השולחן הזה. אדיר". ח"כ מירב כהן הגיבה לפרוש ואמרה: "זו עבודה שלך".
מוקדם יותר, אחרי שבחדשות 13 פורסם לראשונה כי ראשי ישיבות ההסדר החרדיות הציעו לראש הממשלה בנימין נתניהו מתווה להפסקת מעצר עריקים חרדים, פנה איגוד ראשי ישיבות ההסדר החרדיות ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, וקרא לו: "עצור את הספינים - היפגש איתנו על מנת להביא לפתרון המצב".
איגוד ראשי הישיבות קרא לביסמוט "לאמץ את מתווה ישיבות ההסדר החרדיות במלואו", בטענה כי מדובר ב"מתווה ששורת משפטנים בכירים קבעו כי עומד בכלל הדרישות החוקתיות והמשפטיות הנדרשות". הם הוסיפו: "כאשר גורל עולם התורה על הכף, אין מקום לספינים פוליטיים חסרי תוחלת. הגיעה העת לפתרון בר קיימא. רק מתווה ישיבות ההסדר יציל את לומדי התורה".
לפני כשלושה שבועות אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את "חוק יסוד: לימוד התורה", ברוב של 56 ח"כים שתמכו אז בהצעה מול 43 שהתנגדו - בהם ארבעה ח"כים מהקואליציה שהצביעו בניגוד למשמעת הקואליציונית: יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, שרן השכל מהימין הממלכתי ומשה סולומון מהציונות הדתית. דיל בין יהדות התורה למפלגות הערביות הבטיח שהאופוזיציה לא תהווה משקל בהצבעה.
מהומה פרצה במליאה במהלך ההצבעה, וחברי הכנסת יוסי טייב ומשה אבוטבול מש"ס צעקו על ח"כ אילוז, שכאמור הצביע נגד: "תתבייש לך, חוצפן. איזו חרפה. עולם התורה מתבייש בך". כמו כן, לאחר שגפני הזכיר בדבריו את מרד גטו ורשה כצידוק לחוק יסוד לימוד תורה, ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף: "אבא שלי ישב בגטו כי לא היה צבא למדינת ישראל. סבא שלי מת במחנה ריכוז כי לא היה צבא למדינת ישראל. החוק הזה הוא חוק למימון השתמטות".