המהפכה המשפטית חוזרת לשולחן: נתניהו נוטה ללכת לחקיקה חד-צדדית
לאחר הצהרת רה"מ על חידוש החקיקה גם ללא השגת הסכמות רחבות, נראה כי המערכת הפוליטית בדרך להתנגשות. בסביבתו של נתניהו מאמינים כי הוא ישתף פעולה עם הצד הניצי בממשלה, למרות האפשרות שהמחאה תתעורר מחדש - אך הוא צפוי לקדם חוקים שנחשבים פחות בעייתיים
המהפכה המשפטית חוזרת לשולחן החקיקה: לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הבוקר (ראשון) על כוונתו לחזור לחקיקת הרפומה במערכת המשפט באופן חד-צדדי, נראה כי המערכת הפוליטית בדרך להתנגשות. המסר בעקבותיו נתניהו הצדיק את חידוש תהליך החקיקה הוא שהאופוזיציה לא הסכימה לשום דבר בזמן השיחות בבית הנשיא, ולכן הוא הולך לחקיקה חד-צדדית. "בשעה שרוב גדול בציבור היום מבין שצריך לעשות תיקונים במערכת המשפט", אמר הבוקר רה"מ, "אנחנו נתכנס השבוע ונתחיל השבוע את הצעדים המעשיים, נעשה אותם באופן מדוד, אחראי אבל בהתאם למנדט שקיבלנו".
השאלה הגדולה שעולה כעת היא האם ראש הממשלה אכן יחליט ללכת עם הליך החקיקה עד הסוף. התחושה בסביבתו של נתניהו היא כי הוא נוטה לעשות כן, וללכת עם הצד הניצי בממשלה. עם זאת, לא כולם חושבים כך ויו"ר ש"ס אריה דרעי אמר היום במהלך ישיבת ראשי הקואליציה שהדבר יעיר את המחאה ויחזיר אותו לרחוב. אם יש מהלך אחד שיכול להחזיר את המצב לתלם זו קריאה של הנשיא יצחק הרצוג לראש האופוזיציה יאיר לפיד וליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ לחדול מההתניות שלהם בעקבות ההצעה בכנסת ביום רביעי, ולנתניהו לחדול מהחקיקה החד-צדדית.
כשראש הממשלה מתייחס להמשך החקיקה, הוא מתכוון בעיקר לשני חוקים שעד כה לא קודמו ואיתם האופוזיציה דווקא יכולה לחיות פחות או יותר בשלום, מכיוון שאינם נחשבים לבעיתיים. החוק הראשון עוסק בעילת הסבירות, ולפיו בית המשפט העליון לא יוכל לפסול החלטות ממשלה בנושאי מדיניות ומינוי שרים, אך הדבר לא ייחול על החלטות פקידים. חזרה של דרעי לשולחן הממשלה דווקא כן עלולה לעורר את זעמה של האופוזיציה.
החוק השני הוא חוק היועמ"שים, אשר קובע כהונה קצובה של 6 שנים ליועמ"ש, עמדה המחייבת שרים אך לא את הממשלה, ואת היכולת של שרים לערער על החלטות יועמ"ש במליאת הממשלה. עוד החוק קובע כי שר יוכל לשכור ייצוג פרטי, דבר הדורש כיום את אישור היועמ"ש. בנוסף, תהיה אפשרות להדיח יועמ"ש של משרד ממשלתי בוועדה מיוחדת בה נמצאים יועצים ממשלתיים אחרים.
בהודעה משותפת מיש עתיד והמחנה הממלכתי נמסר כי "לא היו הסכמות לא בנושא חוק היועמ"שים ולא בנושא עילת הסבירות. מעולם לא הועבר באישורנו או בידיעתנו שום נייר שמביע הסכמה. קיימים פערים גדולים בין הצדדים גם בעילת הסבירות וגם בייעוץ המשפטי".
נזכיר כי התבטאותו של ראש הממשלה נתניהו בדבר המשך החקיקה של המהפכה המשפטית הביאה להשפעה על הבורסה בתל אביב, והעבירה אותה מעליות לירידות. בתחילת שבוע המסחר המשקיעים חוששים ששוב חוקי המשחק יכולים להשתנות באופן חד צדדי ובלי הסכמה נרחבת.
בתוך כך, חברת הכנסת טלי גוטליב פנתה אל נתניהו בחשבון הטוויטר שלה וצייצה: "רה"מ נתניהו. שמעתי שאמרת לשרים שבגללי התעכבה החקיקה ביחס למינוי השופטים. תניח בבקשה שלא כולם מטומטמים. בלשכתך אמרת לי שלא משנה מי ייבחר כי ממילא מיד תשנו את מבנה הוועדה כשניסית לשכנע אותי להצביע לאלהרר. אזכירך שאמרתי לך בנוכחות השרים שאינני מאמינה ואתה לא תיגע במינוי השופטים".
מהליכוד נמסר בתגובה כי "אף אחד לא ביקש מטלי גוטליב להצביע בעד אלהרר, כל שהתבקש ממנה הוא לשמור על משמעת קואליציונית ולהסיר את מועמדותה". ארגון המחאה "קומי ישראל" הגיב לציוץ של גוטליב: "החשיפה של גוטליב כי נתניהו אמר לה ש״לא משנה מי ייבחר, כי ממילא מיד נשנה את מבנה הועדה״, מבהירה באופן נחרץ כי בכוונתו למנות שופטים שפוטים ולהפוך את ישראל לדיקטטורה".