מתקרבים לבחירות: עידוד חרדים להצביע ומגמת עלייה במגזר הערבי

כשהמערכת הפוליטית נמצאת הערב (שבת) כשלושה ימים בלבד לפני הבחירות, בשני הגושים מנסים למצוא את הדרכים להכריע את הכף ולנצח את הבחירות. נראה שאחוזי ההצבעה, גם במועזי הליכוד וגם באוכלוסייה החרדית והערבית, יכולים להיות הגורם שיעניק לאחד מהגושים את המנדט ה-61.

בגוש השינוי, יאיר לפיד רוצה למקסם את אחוזי ההצבעה היכן שיש את המאגר הכי עמוק ולא ממוצה, וכרגע מדובר בחברה הערבית. לאו דווקא בשביל יש עתיד, אלא בעיקר בשביל חד"ש שמתנדנדת כרגע. המפתח השני של גוש השינוי לניצחון, או לתיקו שהוא בעצם ניצחון, הוא שאף אחת מארבע המפלגות שמתנדנדות לא יישארו מתחת לאחוז החסימה. כרגע נראה שחד"ש ומרצ נמצאות במצוקה הכי גדולה.

באשר לגוש נתניהו, השאיפה זהה. הוא רוצה להעלות את אחוז ההצבעה בערי ליכוד שבהן הוא היה נמוך. בניגוד ללפיד ולגוש השינוי, הוא מעוניין לדכא הצבעה עד כמה שניתן בחברה הערבית על מנת להגדיל את הגוש שלו. איפה שכן אפשר לראות אלמנט של מעבר בין הגושים, יש מאגר גדול יחסית  ששווה בין מנדט אחד לשניים, והוא של מתלבטים בין איתמר בן גביר לבין גנץ. למשל במושבים שסובלים מפשיעה חקלאית ומתלבטים האם ללכת שבי אחרי פתרונות הקסם שמציע בן גביר או ללכת אחרי גנץ עם הניסיון הביטחוני שלו ושל אנשיו. גם קולות החיילים יכולים להכריע. המנדט או שני המנדטים האלו יכולים לעשות את ההבדל.

כל אחד מהגושים מבין שנגמר כמעט המעבר הבין גושי. לפיד ממשיך מתוך רצון שיש עתיד תהיה המפלגה הגדולה ביותר. בני גנץ הביע ביקורת על מרב מיכאלי בנוגע לעצרת לרבין ואמר שהיא פוליטית. בנוסף הביע ביקורת זהירה על לפיד. הוא מבין שזה המאבק שלו. במידה ולא יהיו 61 מנדטים לגוש נתניהו הוא לא יאפשר ללפיד להקים ממשלה עם המשותפת.

בנוסף לשאלת ה-61,  שאלת המפלגה הגדולה  חשובה מאוד מבחינתו של נתניהו. העלייה של בן גביר טובה לימין כגוש, אבל היא פחות טובה לנתניהו במידה ויצהיר בבוקר שאחרי הבחירות שהוא מרכיב את הממשלה. ראינו שעם שישה מנדטים אפשר להיות כאן ראש ממשלה, אז בוודאי עם 20 ומעלה.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-shabbat-edition-clips-part-2910222023' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_5azqow7h' duration='']

נתניהו הגיע הערב לבני ברק עם ה"ביביבא". זה כבר תוכנן בעבר ונדחה משיקולי לו"ז. הביקור קורה מכיוון שהוא מוטרד משאננות שהוא מזהה בציבור החרדי. בניגוד למערכות בחירות קודמות, ליברמן לא "עוזר לו" מכיוון שהוא לא עושה קמפיין בחירות אנטי חרדי באופן מלא. הוא כן מדבר על הנושא, אבל לא בצורה עוצמתית. נתניהו יקרא לחרדים לצאת ולהצביע. הוא גם נתן לאיתמר בן גביר דחיפה לנסות להביא את המנדט המתנדנד השביעי ביהדות התורה מחשש שגפני וגולדקנופף לא יצליחו.

בצד השני העיניים נשואות לערבים שמתחילים בעצמם לשאת עיניים לקולות היהודיים, וזה בא לידי ביטוי בקריאה של חד"ש-תע"ל למצביעי השמאל, שכמובן לא עוזרת לקמפיין של מרצ. בניגוד להקצנה של אנשי חד"ש-תע"ל בימים האחרונים, שקשורה לרצון לקחת קולות מבל"ד, דווקא מהלך כזה מבדל אותם מהם. קשה לראות את אנשי בל"ד פונים למצביעים יהודיים.

הדבר הכי חשוב שקרה בסקר שפורסם אתמול אלה האחוזים שקיבלו שתי מפלגות שכרגע לא עוברות את אחוז החסימה. איילת שקד עם שני אחוזים ומעלה, וזה מספר שאיתו היא לא פורשת. גם בסקרים אחרים יש לה מספרים דומים ויהיה קשה לשכנע אותה לפרוש מעתה ועד הבחירות. הליכוד מפרש את המצב הזה כפגיעה לרעתו, ולדעת אנשי המפלגה במידה ושקד הייתה פורשת הם היו מנצחים, אבל כמובן שקשה לדעת.

ההתפתחות דרמטית נוספת נמצאת אצל בל"ד,  שקיבלה 2.75 אחוזים, שזה הנתון הכי גבוה שהיה להם בתקופת הבחירות. הם במרחק של חצי אחוז בלבד מאחוז החסימה. זה אומר שבוודאות שבל"ד לא תפרוש. יושב הראש סמי אבו שחאדה הצליח לייצר מומנטום. אם המפלגה עוברת את אחוז החסימה נהיה במציאות אחרת לחלוטין עם ייצוג שיכול להגיע לכדי 12 מנדטים של המפלגות הערביות. במטה של בל"ד בטוחים שהם יעברו את אחוז החסימה ושאחוז ההצבעה יעלה מ- 51 אחוזים ל-55.