דו"ח המבקר: תוכנית המענה לשעת חירום לא עודכנה מ-2015

בעקבות כך שיעור הירידה בהיקף התוצרת החקלאית המקומית בממוצע לחודש באותה תקופה היה 163,000 טונה ושיעור הירידה בהיקף התוצרת החקלאית המקומית של ירקות ופירות בישראל בששת החודשים הראשונים למלחמה עמד על 25%. מצב זה הוביל לכך בחודשים אוקטובר 2023 ועד אוגוסט 2024 העלייה במדדי מחירי הירקות והפירות בהשוואה לאותם חודשים בשנה הקודמת הייתה גבוהה בהרבה מזו של מדד המחירים לצרכן וממדד מחירי מזון ללא פירות וירקות.

על כך כתב המבקר: "המשרד אינו ערוך כראוי למענה המותאם על האיומים והסיכונים שהתחדשו עם השנים" והוסיף כי 'משרד החקלאות לא עדכן את תוכנית המענה (לשעת חירום) מאז שנת 2015, ועל כן בפרוץ המלחמה השתמש בתוכנית בלתי מעודכנת שנשענה, למשל, על יעדי אספקת תוצרת לא מעודכנים".

עוד בדק המבקר את נושא המיגון בשטחים החקלאיים ומצא כי קיימת אי-בהירות בעניין חובת המיגון של המבנים החקלאיים ובעניין הפטור ממנה. בשל המצב, היו חסרים כ-1,000 מיגוניות לכל הפחות והם הביאו לפגיעה ברציפות התפקודית בענף החלקאות. עוד עלה מהדו"ח כי משרד החקלאות בעצמו אינו יודע את היקף המיגון החסר.

בסיכום הדוח ציין המבקר אנגלמן כי "בעת המלחמה עמדו חקלאי ישראל ועובדיהם בחזית - נאחזו בקרקע תוך סיכון חיים ישיר ומידי, וחזרו להפעיל את משקיהם גם תחת אש, בסיוע מתנדבים. דו"ח זה מצביע על ליקויים מרכזיים בהיערכות משרד החקלאות ויתר הגורמים הרלוונטיים לחירום בתחום החקלאות וביישום המענה לאחר פרוץ המלחמה. על שר החקלאות לפעול בהקדם לתיקון הליקויים".

מלחמת "חרבות ברזל" ומערכת "עם כלביא" העצימו את חשיבותה של החקלאות המקומית לביטחון המזון של מדינת ישראל, ובתוך כך, הנהלת המשרד פועלת להשבת החקלאות הישראלית למסלול של צמיחה, עמידות וחוסן לאומי כדי להבטיח שתמשיך להוות עוגן מרכזי לשמירה על ביטחון המזון של ישראל, בדיוק כפי שהיה מצופה ממנה עם פרוץ המלחמה בתנאי תפקוד לא אפשריים.

ענף החקלאות התייצב והתאושש, באמצעות צעדים רבים בהם נקט משרד החקלאות וביטחון המזון בשנתיים האחרונו. לראייה נתוני מחירי הירקות והפירות, השנה בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד – כך, מחיר העגבנייה נמוך בכ-30%, מחיר המלפפון נמוך בכ-20% ומחיר הבצל נמוך בכ-31%. בנוסף, מרבית התוצרת החקלאית הצמחית כיום בישראל, הנה תוצרת מקומית, שאינה מיובאת.

לעניין עדכון תרחיש הייחוס הענפי ותוכנית המענה המשרדי לחירום, המידע המקצועי הרלוונטי, כמו גם היערכות מוקדמת לתרחיש הייחוס של רח"ל בוצעו והיו מצויים בידי גורמי המשרד, אך אלה לא הוטמעו בתרחיש ובתכנית באופן פורמלי. תהליכי עדכון תרחיש הייחוס ורכיבי תכנית המענה המשרדי לחירום הוקפאו עם פרוץ המלחמה וכיום מצויים בהמשך עבודה. יצוין כי, המשרד פעל על בסיס נתוני ייצור עדכניים ושוטפים של ענפי החי והצומח – ברמה יומית או שבועית. נתונים אלו הוזנו להנהלת המשרד ושימשו ככלי מרכזי בקבלת החלטות, בהכוונת פעולות מענה ובדיוני הערכת המצב.

לעניין מיגון המשקים החקלאיים, נושא מיגון המשקים החקלאיים מצוי באחריות פיקוד העורף. עם זאת, מתוך הבנת החשיבות בשמירה על רציפות תפקודית של החקלאות הישראלית וביטחון המזון הלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון נטל על עצמו אחריות יזומה והוביל מהלך רחב היקף. מאז חודש מרץ 2023 רכש והציב המשרד, מתקציבו, למעלה מ־1,000 מיגוניות במשקים חקלאיים, בלולים וברפתות באזורי הלחימה – הן בחבל תקומה והן בצפון הארץ. מהלך זה החל עוד טרם מלחמת חרבות ברזל והמשיך לאחר פרוץ המלחמה, על מנת לאפשר לחקלאים להמשיך בפעילותם השוטפת, לשמור על רציפות הייצור החקלאי, ולהבטיח ביטחון מזון ורציפות אספקה לציבור בישראל (מדיניות מדפים מלאים").

באשר למיפוי פערי מיגון ותיעדוף תמיכה במיגון משקים חקלאיים, כאמור, המשרד אינו אמון על הצבת מיגונית במשק חקלאי פרטי, ולפיכך אין ברשותו מאגר מידע מקיף ומעודכן על מצב המיגון בפועל בכל אחד מהמשקים. חקלאים אשר רכשו מיגוניות או אמצעי מיגון אחרים עשו זאת ביוזמתם וללא תיווך המשרד, מה שמקשה על קבלת תמונה מלאה לגבי הפערים הקיימים בשטח בזמן אמת. כמו כן, המשרד סבור כי נדרש מהלך בין-משרדי מוסדר, שיבחן את סוגיית מיגון המשקים החקלאיים כמערכת שלמה, ויגדיר מדיניות לאומית סדורה שיוביל פיקוד העורף, לרבות סמכויות, תקציב, מנגנוני תיעדוף וקריטריונים מקצועיים לחלוקת אמצעי מיגון באזורים חקלאיים.

לעניין הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים, נושא הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים מנוהל ברשות האוכלוסין וההגירה ובשיתוף משרד החוץ. עם פרוץ המלחמה נסגרו שערי מדינת ישראל בפני כ־15,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, ובמקביל עזבו את הארץ כ־9,700 עובדים מתאילנד בטיסות חילוץ שמומנו על ידי ממשלת תאילנד. כתוצאה מכך, התמודד ענף החקלאות, כמו ענפים נוספים, עם משבר כוח האדם החריף ביותר שידע מאז קום המדינה. תרחיש ייחוס חמור ככל שיהיה, לא צפה סדר גודל של נטישת עובדים זרים, חטיפתם והירצחם בשבי, בסדר גודל כזה. בהתאם, המצב הביטחוני בשנתיים האחרונות השפיע באופן ממשי על היכולת להבאת עובדים זרים.
על אף האתגרים הביטחוניים החריגים בשנתיים האחרונות, משרד החקלאות וביטחון המזון פעל בנחישות כדי להבטיח כוח אדם חקלאי יציב. כתוצאה ממאמצים מתמשכים של המשרד, הופסקו טיסות החילוץ, נבלמה עזיבת העובדים את ישראל, הוגדלה ההקצאה הממשלתית למכסות עובדים זרים לחקלאות לרמה הגבוהה ביותר אי פעם, מכ-30,000 ל-70,000 עובדים. במקביל, נחתמו הסכמים בילטרליים חדשים עם סרי לנקה ומלאווי, שנועדו לגוון את מקורות כוח האדם ולהבטיח יציבות בענף. בנוסף, שר החקלאות קיים מאז פרוץ המלחמה שורה של פגישות ושיחות עבודה עם שגרירת תאילנד ושר העבודה התאילנדי, במטרה להחזיר עובדים תאילנדים לישראל. מהלך זה נשא פרי והוביל לחידוש הגעת עובדים מתאילנד".