יתומים פוליטיים: אנשי ציונות דתית מתלבטים למי להצביע

החרדים מייצגים עמדות דת-ומדינה שרחוקות מהן שנות אור, גנץ ולפיד? שמאל מדי. בנט היווה דגם חדש של הזרם הציוני-דתי, אבל בהיעדרו - דתיים לאומיים מכל הארץ מצאו עצמם ללא בית פוליטי. ומה הם אומרים על הנציגות שלהם? פרויקט מיוחד

זמן צפייה: 10:35

חמישה ימים נותרו עד הבחירות, וגם הערב (חמישי) יש ציונים דתיים רבים שעדיין לא החליטו למי להצביע, לאחר שנותרו לראשונה בחייהם ללא בית פוליטי. הם נמצאים בקיבוצים, בגוש עציון, בגבעת שמואל, בפתח תקווה - ובשלל יישובים נוספים.

כדי להבין את התהליך, נחזור רגע להיסטוריה. הציונות הדתית, למורת רוחה של היהדות החרדית, היתה שותפה למפעל הציוני ולהתיישבות בארץ ישראל, לרבות הקמת הקיבוצים. את הערכים הללו שיקפה במשך שנים מפלגת המפד"ל - המפלגה הדתית לאומית.

השינוי החל לאחר מלחמת ששת הימים, כיבוש שטחי יהודה ושומרון, והקמת מפעל ההתנחלויות. בשנות השמונים, בעקבות מחלוקות על החזרת חצי האי סיני, החלו פיצולים מצד אלה שראו במפד"ל תנועה מתונה מדי. הוקמו התחיה, מצד ושלל גופים פוליטיים נוספים, ובסוף שנות התשעים - האיחוד הלאומי.

העניין הוא שההקצנה לא היתה רק מדינית אלא גם דתית - התקרבות של חלק מהציבור הדתי אל החרדים ואורחותיהם - וכך נוצר הזרם שנקרא היום "החרדי לאומי". ההבדלים בין החרדים הלאומיים לדתיים הלאומיים הם גם באורחות החיים, בתי הכנסת ובקהילות, אך גם בעמדות שונות בנושאים שונים כמו זכויות הפלות, משפחה וזכויות להט"ב. בעוד החרדים הלאומיים, המכונים החרד"לים, תופסים תאוצה, הנהגת הציונות הדתית הישנה נשחקת ומאבדת כוח.

נפתלי בנט
נפתלי בנט | צילום: רויטרס

נפתלי בנט, שנוחת במערכת הפוליטית ב-2013, הוא הדגם החדש של הציונות הדתית המתונה. מצד אחד ימין ברור, אך מצד שני - הכי רחוק מהזרם החרדי. בנט עושה שני ניסיונות לנתק את הבית הפוליטי שהוא עומד בראשו מהזרם החרד"לי. הראשון, במועד א', נכשל. השני, במועד ד', מצליח.

לקחנו כדוגמה את אחוזי ההצבעה עבורו בגוש עציון, שם הבוחרים ימנים, אבל במפורש לא חרד"לים. באפרת למשל הוא זוכה ל-43 אחוז, סמוטריץ' רק ל-25. בכפר עציון הוא גם זוכה ל-43, סמוטריץ רק ל-23. באלון שבות הוא זוכה ל-40 אחוז לעומת 34 של סמוטריץ'.

בצלאל סמוטריץ' | צילום: צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בסופו של יום, כזכור, בנט הקים ממשלה. הקמת ממשלת השינוי מותירה רבים ממצביעיו של בנט בתחושה של בגידה, ולמרות זאת במשך השנה הזאת, בסקרים, פעם אחר פעם, בנט ושותפתו איילת שקד עוברים את אחוז החסימה. כלומר, ציבור של עשרות אלפי אנשים, רובו מהציונות הדתית, עדיין באותה תקופה מאמין בדרך של בנט.

סקר שאחנו חושפים כאן לראשונה מראה את התפלגות מצביעי ימינה. 40 אחוז, נקרא להם המאוכזבים מממשלת השינוי, הלכו לליכוד ולסמוטריץ. 15 אחוז לבית היהודי, כלומר איילת שקד, שכרגע לא עוברת את אחוז החסימה. ושימו לב - 11 אחוזים הולכים למחנה הממלכתי, שם בולטים, בין השאר, אנשי ציונות דתית כמו חילי טרופר ומתן כהנא. 18 אחוז לא החליטו, וההחלטה שלהם בפועל יכולה להכריע בין הגושים - כלומר את תוצאת הבחירות.