הדרישות והפשרות: שאלות המפתח של הממשלה החדשה

השותפות הקואליציוניות הגיעו לַמשא ומתן עם תיאבון בריא, והניחו על השולחן דרישות מרחיקות לכת שעוררו סערה ציבורית. לאחר שראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו כבר הכריז כי "עלה בידו", הערב (חמישי) נחשפו עוד ועוד פרטים בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לבין השותפות - עוצמה יהודית, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות. הביקורת מצד הליכוד כבר נשמעה, כשחבריו לסיעה של נתניהו טרם זומנו לשיחות לגבי חלקת התיקים. כך או כך, נראה כי יש מי שהתפשרו, ויש מי שיכולים להכריז על ניצחון. אלה ההשגות והפשרות.

השותפות הקואליציוניות אמנם השיגו הרבה מהדרישות שלהן, אבל לא את הכול: כך למשל, נרשמה התפשרות מצד חברות הקואליציה במקרה של פסקת ההתגברות - הוויכוחים על רוב של 61 חברי כנסת כדי לפסול חוק או רוב רגיל מזדמן במליאה, הסתכמו בסעיף משפטי די כללי שמדבר על חקיקה שתסדיר את היחסים בין הכנסת והממשלה לבין בית המשפט העליון, כולל שיטת בחירת השופטים. לשם כך יחוקקו "חוק יסוד: החקיקה" ופסקת ההתגברות, כשנאמר בגדול שכולם יתמכו במה ששר השפטים – כנראה יריב לוין – יחליט לקדם.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2212222024' autoplay='0' credit='' desc='החיבוק החם של נתניהו לבן גביר, אילה חסון' poster='' kid='1_6zz3r6c7' duration='']

שני מקרים בהם השותפות נאלצו להסתפק באמירה כללית, הם חוק השבות והסטטוס קוו בנושא השבת. במקרה של תיקון סעיף הנכד בחוק השבות, הדרישה שהגיעה בעיקר מסמוטריץ' והחרדים הייתה לסתום את "הפרצה", לשיטתם, שמאפשרת גם למי שהוא רק נכד ליהודי לעלות לישראל. בהסכמים הושגה בסופו של דבר התחייבות לתיקון, אבל לא הוזכר לאיזה תיקון בדיוק. לעתים אמירה כזו היא שיטה למסמס נושאים נפיצים.

בנוגע לסטטוס קוו בנושא השבת: יהדות התורה העלתה את דרישתה לטפל ב"פרצות בפעילות מסחרית בשבת", בהסכם נקבע כי נתניהו והליכוד יבחנו אותם. לפחות כרגע - מסעדות מרכולים ומקומות הבילוי לא בסכנת סגירה בשבת.

בדרישה להעלאת התקציבים למוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים נושאי ליבה החרדים ניצחו בגדול, ההסכם קובע העלאה ניכרת של התקציבים. היכן שגולדקנופף, דרעי וגפני נאלצו להתפשר הוא חוק הגיוס, והם גם דאגו לציין את מורת רוחם שהנושא לא נפתר לפני הקמת הממשלה. ההסכם קובע שעד לאישור התקציב יחוקק חוק יסוד: לימוד תורה, לצד חוק שיסדיר את מעמד תלמידי הישיבות, ואף מילה על יעדי גיוס, מכסות או סנקציות.

מי ש"עלה בידו", למעשה, הוא יו"ר עוצמה יהודית והשר העתידי לביטחון לאומי, שהצליח להכניס להסכמים הקואליציוניים שתי נקודות שחשובות לו. האחת, כפי שנחשף במהדורה המרכזית, היא אחת מהבטחות הבחירות שלו: תיקון לחוק העונשין שלפיו יהיה לגזור עונש מוות על רצח במעשה טרור. במערכת הביטחון מתנגדים למהלך - כפי שעשו במשך השנים - בשל החשש מהתגברות הטרור וחטיפות חיילים.

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2212222021' autoplay='0' credit='' desc='סערת "חוק ברוך מרזל"' poster='' kid='1_jh1dxula' duration='']

הנקודה השנייה שסיכם בן גביר עם הליכוד היא ביטול הסעיף שמונע ממי ששולל את ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית, או מסית לגזענות, מלהתמודד לכנסת. הסעיף נקרא סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, והוא הוכנס לספר החוקים בשנות ה-80 על ידי הליכוד עצמו, יחד עם מפלגות נוספות, כדי למנוע ממסיתים לגזענות להיכנס לכנסת. כך הם למעשה הוציא את כהנא מתוך הכנסת והוא לא יכל להתמודד פעם נוספת.

גם חבריו של בן גביר לאורך השנים, בנצי גופשטיין, מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, לא יכלו להיכנס בגלל סעיף החוק הזה. בתקופה האחרונה וביתר שאת בקמפיין הבחירות ניסה בן גביר להראות את עצמו כמי שהתמתן והתרחק מאותם חברים. מי שהאמין לסיפור הזה - עכשיו מבין שהוא טעה. סעיף החוק הזה שמבוטל על פי ההסכם הקואליציוני הוא זה שיחזיר אותם לכנסת. בפועל, בן גביר שאמר שהתנתק מהכהניזם הוא זה שיחזיר את הכהניזם לכנסת.

בתוך כך, בשל ביקורת של הייעוץ המשפטי, בן גביר הודיע כי הוא מפצל מחוק הסמכויות את סעיפי הכפפת המפכ"ל לשר וקביעת המדיניות בנוגע למשך הטיפול בתיקים - ועליהם יצביעו בנפרד בתוך שלושה שבועות. הוועדה תדון ותצביע עוד בטרם הקמת הממשלה על כפיפות משטרת ישראל, התוויות מדיניות ועקרונות והתוויות מדינות בחקירות, כמו גם שמירת הסמכויות של השר, אך הדיוןעל הכפפת המפכ"ל לשר וזמן טיפול בתיקים יידחה לשבועות הקרובים וההצבעה תהיה לאחר הקמת הממשלה.