שעון החול אוזל: ה"לגו" של הרכבת ממשלת נתניהו השישית

אם לא יחולו שינויים של רגע האחרון, בנימין נתניהו צפוי להכריז כי "עלה בידו" להרכיב את ממשלתו השישית ביום שני הבא, 5 בדצמבר. למעשה, המכשול שעומד בפני נתניהו הוא החלפת יו"ר הכנסת הזמני שמתעכבת כרגע ללא חתימתם של ח"כים מיהדות התורה על המהלך. בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית, צפוי לחתום על הסכמתו לאחר התקדמות משמעותית במו"מ הקואליציוני עם הליכוד.

נתניהו מעוניין להביא להחלפת יו"ר הכנסת במהירות האפשרית וזאת כדי לקדם את החקיקה שתאפשר לדרעי להתמנות לשר בממשלה. בנוסף לכך, נתניהו עוד לא החל בסבב חלוקת התיקים בליכוד, עניין שעיכב השבעת ממשלה שלו בעבר, ונתניהו רוצה להעביר את כל החקיקות הנדרשות ללא "מורדים", כלומר מאוכזבים במפלגתו. המועמד המוביל ליו"ר הכנסת הזמני הוא מספר 2 בליכוד, ח"כ יריב לוין, שיוותר בקלות על תפקיד זה ברגע שייקבעו התפקידים הסופיים.

הגורם המעכב העיקרי, כאמור, הוא ההתבצרות של מפלגת יהדות התורה בעמדתם שלא לחתום עד אשר יענו לדרישותיהם לגבי תפקידים נוספים. במפלגה לא היו מרוצים לראות את חבילת הפיצוי שקיבל יו"ר ש"ס, אריה דרעי, אחרי שוויתר על תיק האוצר. בהתאם, דורשים ביהדות התורה עוד סגן שר במעמד שר, ועוד ראש ועדה בכנסת. ללא אלו, לא יחתמו.

בנוסף לכך, גם דרעי עצמו מעלה קשיים, על רקע הדרישה שלו להיכנס למשרד הבריאות עם תכנית מסודרת ותקציבים מסוכמים בסכום של מילארדי שקלים. דרעי אף התייעץ עם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב, כדי לדייק מה צריכה המערכת. מה שעומד לנגד עיניו הוא הרצון לסגור תקציבים מראש, כדי שלא להיות תלוי במשרד האוצר או בשר האוצר המסתמן, סמוטריץ'.

נראה שדרעי קיבל סימנים שמראים שעל נסיגה מההסכם הזה ולכן החל להקשיח עמדות, שמענו זאת אתמול, מכיוון שלשיטתו הוא עשה את הוויתורים הכי גדולים ולכן - על הדבר הזה הוא מתעקש.

אין הבטחה לכך שתהיה השבעת ממשלה בשני הבא, כיוון שגם אם נתניהו יצליח לקבל את הסכמתם של יהדות התורה ולמנות יו"ר כנסת זמני, הוא עדיין צריך להעביר חקיקה שתאפשר לדרעי להתמנות לשר, וגם חקיקה שעליה התחייב לאיתמר בן גביר לתיקון פקודת המשטרה שתעגן את הסמכויות שלו כשר לביטחון לאומי. מכך משתמע שלכל המוקדם, יוכל רה"מ המיועד להשביע ממשלה ביום שני בעוד שבועיים, ה-12 בדצמבר, יומיים אחרי שנגמר המנדט של נתניהו להרכבת ממשלה.

כמובן, תיאורטית בנימין נתניהו יכול להגיד "עלה בידי" ולהתמהמה עוד כשבוע או שבועיים עד השבעת ממשלה בפועל; אך אם הלו"ז האופטימי הזה יתעכב, יכול להיות שנתניהו יצטרך לפנות לנשיא ולקבל ארכה.

לגו ממשלה

בינתיים, הולך ומסתבך ה"פאזל" של בנימין נתניהו להרכיב את ממשלתו הצפויה, ולאור הבקשות השונות של מפלגות הקואליציה הנכנסת, הממשלה המתגבשת מפגינה יצירתיות בנוגע לפירוקים והרכבות של משרדים, אגפים ויחידות בממשלת ישראל.

לאורך השנים מספר משרדי הממשלה גדל מ-18 בתחילת שנות ה-60 לשיא של 35 ב-2020. באותה שנה הופרדו משרד המים והאנרגיה לשני משרדים שונים, וכך גם המשרד לחינוך והשכלה גבוהה. עוד לפני כן נולדו משרדים חדשים כמו: המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד ההתיישבות, משרד התפוצות ועוד. חלקם הפכו למשקולות שרק הכבידו על משרדים שהתעסקו בנושאים הללו מלכתחילה - כמו משרדי החוץ והבטחון.

כעת מציעה הממשלה הנכנסת לפצל לפחות שני משרדים קיימים: המשרד לפיתוח הפריפריה נגב וגליל יחולק - לפריפריה שיישב אצל ש"ס, ולנגב ולגליל שיילך עוצמה יהודית. משרד נוסף הוא "ירושלים ומורשת", משרד שנפתח בשנות ה-90, נסגר שנתיים לאחר מכן כי היה מיותר והומצא מחדש בממשלת נתניהו 2015. גם הוא יפוצל לשניים: משרד ירושלים שיהיה שייך ליהדות התורה, ומשרד המורשת, שיהיה אצל בן גביר.

לא רק המשרדים, גם היחידות הממשלתיות שמתחת למשרדים לא חקוקים במקומם. ממשלה יכולה להעביר אגפים וסמכויות ממקום למקום בלי מחשבה מיוחדת, אחריות ניהולית או המשכיות שלטונית. גם במו"מ הקואליציוני הנוכחי הדבר לא השתנה, ומי שלא מקבל את המשרד שרצה - מפרקים מתוכו אגפים ויחידות ומקבל אותם כ"פרס ניחומים".

כך ח"כ אבי מעוז, שיושב במשרד ראש הממשלה, יקבל יחידה ממשרד החינוך; יצחק וסרלאוף, שר הנגב והגליל המיועד, יקבל ממשרד החקלאות את הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, ומהמשרד לשוויון חברתי יקבל וסרלאוף את רשות הצעירים ואת אגף אזרחים ותיקים. כמו כן, כדי להצדיק את הפיכת אגף המורשת למשרד עצמאי, משרד התרבות יתרום לו את רשות העתיקות.