הממשלה אישרה את "חוק הג'ובים"

"חוק הג'ובים" השנוי במחלוקת אושר בממשלה: השרים אישרו היום (ראשון) את הצעת החוק, שלטענת מתנגדיה - גם מקרב הקואליציה - תאפשר מינויים פוליטיים במשרדי הממשלה. ראש הממשלה נתניהו תמך בחוק, למרות ההסתייגות שהביע היועמ"ש מנדלבליט.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

החוק שקיבל את הכינוי "חוק הג'ובים" יאפשר לכל מנכ"ל במשרדי הממשלה להעסיק משנה, שייבחר על ידי ועדה, במקום על ידי מכרז, "בהתאם לתנאי הכשירות". הקריטריונים לתנאים הם 6-7 שנות ניסיון בתחום הפעילות המרכזי של המשרד ו/או 4-5 שנות ניסיון ניהולי בכיר בתחום עיסוק המשרד.

כיום, מתוך 21 משרדי ממשלה שבהם מעל ל-150 עובדים, מועסקים 15 משנים למנכ"לים, כשההצעה מאפשרת עוד שישה מינויים. מתנגדי החוק טוענים שמדובר בפוליטיזציה של השירות הציבורי ושהחוק פוגע במקצועיותו, בעוד שתומכי החוק סבורים שמדובר בהגברת המשילות.

בדיון שנערך בנושא בממשלה בתחילת החודש, הדגיש נתניהו כי "החוק לא מספיק, הגיע הזמן למהפכה. יש לתת לשרים לבצע את המדיניות שלשמה הם נבחרו. מה שיש כאן זה המעט שבמעט." עם זאת, נתניהו בחר לתמוך ביוזמה של השרים איילת שקד ויריב לוין.

"מחטף מושחת"

שרת המשפטים איילת שקד בירכה על התמיכה בחוק: "ההצעה מוכיחה שמשילות ומקצועיות לא סותרות. אפשר גם להביא לשירות הציבורי אנשים מקצועיים וגם לתת לדרג הנבחר להוביל את המדיניות שעבורה נבחר. מה שעובד טוב בצבא עם תפקידו של סגן הרמטכ"ל יעבוד טוב גם במשרדי הממשלה".

שר התיירות יריב לוין שהגיש את ההצעה יחד עם שקד הוסיף כי "ההחלטה תשים סוף למצב האבסורדי שבו המדיניות שנקבעת על ידי השרים אינה מתבצעת במלואה".

מנגד, חברת הכנסת ציפי לבני ("המחנה הציוני") שכיהנה בממשלה הקודמת כשרת המשפטים, תקפה את מעבר החוק: "מדובר בחזרה לרעות החולות של שלטון המקורבים. ידע כל אזרח בישראל שהצלחת ילדיו תלויה בקרבתם לצלחת הפוליטית ושאין שוויון הזדמנויות בישראל".

חבר הכנסת מיקי לוי מ"יש עתיד" אמר כינה את החוק "מחטף מושחת", שכן מעבר החוק התבצע בהיעדרו של נציב שירות מדינה קבוע ולאחר שהקודם התנגד לכך בתוקף. לדבריו, "המחטף יעלה עשרות מיליוני שקלים למשלם המיסים ובמקום פקידים מקצועיים נקבל חברי מרכז עם שיקולים פוליטיים".

חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) הוסיפה לדברים: "החלטת הממשלה היא נגד שלטון החוק בישראל, כל זאת בתקופה שבה השחיתות השלטונית בשיאה, ובכך היא מחלישה את אמון הציבור בנבחריו ובמוסדות השלטון והחוק".