מחווה נוספת לרוסיה: פטור מתשלום ארנונה לחצר סרגיי בירושלים

בכיר ישראלי אמר היום (חמישי) כי במסגרת המגעים לשחרורה של נעמה יששכר, ישראל הסכימה לעשות מחווה נוספת לרוסיה, והיא תפתח במשא ומתן על השוואת מעמד חצר סרגיי, השייכת לממשלת רוסיה, לזה של מוסדות הוותיקן בכל הנוגע לקבלת פטור מתשלום ארנונה לעיריית ירושלים.

לאור זאת, אכיפת גביית הארנונה של עיריית ירושלים מחצר סרגיי תדחה בשנה. הבכיר ציין כי הרוסים לא התלוננו על התשלום, אך טענו שהם הופלו לרעה לעומת מוסדות הוותיקן בבירה. "נתנו תמורות קטנות יחסית שפתרו את משבר נעמה יששכר ושיפרו את האווירה מול הרוסים", אמר הבכיר. עוד הוסיף כי ישראל הסכימה לבצע מחוות נוספת כלפי הרוסים שתתפרסם בהמשך היום.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >> 

משברים, זעם – ופריצת הדרך: אחורי הקלעים של המו"מ לשחרור נעמה

פוטין נפגש עם נתניהו ואמה של נעמה יששכר: "הכול יהיה בסדר"

שחרור נעמה יששכר בתמורה למחוות מדיניות – מסר מסוכן • פרשנות

אתמול פורסם כי כבר לפני שלושה שבועות ישראל ביצעה מהלך להסדרת סוגיית הבעלות על חצר אלכנסדר בירושלים - זאת לאחר שנודע כי כמחווה מדינית לפוטין, בקרמלין ביקשו מנתניהו להסדיר את המחלוקות בנושא הבעלות, התנכון והבנייה סביב המתחם שבו נמצאת משלחת הכנסייה הרוסית.

לפי בכירים ישראלים המעורים בנושא ולפי מסמכים שפורסמו ברשומות על ידי משרד המשפטים, ב-30 בדצמבר פרסם משרד המשפטים ברשומות החלטה לפיה הבעלות על החצר תירשם תחת הפדרציה הרוסית. על פרסום ההחלטה ברשומות דווח הבוקר לראשונה ב"מעריב".

הפרסום ברשומות החל פרק זמן של 60 יום, במהלכם יכולים גורמים אחרים שטוענים לבעלות על המקום להגיש התנגדויות. במידה ואכן יוגשו כאלה - הנושא יועבר להכרעה של בית המשפט ושם תידרש עמדת ממשלת ישראל לגבי הסוגייה. אלא שעד כה – גם כעבור שלושה שבועות, לא הגיש הגורם שמנהל את החצר אף התנגדות למהלך.

ביום שלישי דווח בחדשות 13 כי סוגיית הבעלות היא אחת המחוות שנשקלות כלפי פוטין סביב פרשת נעמה יששכר. בכירים ישראלים אישרו כי הפתרון הינו המחווה הישראלית המשמעותית ביותר שישראל ביצעה כחלק מהמגעים לשחרור נעמה.

חצר אלכסנדר היא מתחם בעיר העתיקה בירושלים, הנמצאת בסמוך לכנסיית הקבר. המתחם אינו בבעלות או בחזקה ישראלית אלא שייך לכנסייה הרוסית. במשך שנים הייתה מחלוקת על הבעלות במקום בין שני הפלגים של הכנסייה הרוסית – "האדום" ו"הלבן". לאחר ששני הפלגים התמזגו נוצרה אפשרות לפתור את המחלוקת, אלא שהאדם שניהל את המקום התנתק בינתיים מהכנסייה הרוסית והפך לגורם עצמאי - כך שהוא לא ראה עצמו כפוף להחלטותיה.