גנץ: "הצעתי לנשיא לכנס דיון לפני ההצבעה"; לפיד: "עוד לא מאוחר"

שעות לפני ההצבעה הצפויה בקריאה ראשונה על החוק לביטול עילת הסבירות, אמר היום (שני) יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ בישיבת הסיעה: "שוחחתי עם נשיא המדינה והצעתי לו לכנס עוד היום – לפני ההצבעה – את ראש הממשלה, ראש האופוזיציה לפיד ואותי כדי לבחון אפשרות לעצור את החקיקה לפני ההצבעה. לא לחכות שהרחובות יבערו. ככל שהזמן יחלוף – הלחץ הפוליטי יגבר והמחאה תתגבר והחזרה לאחור תהיה קשה יותר". ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר: "זו ממשלה שאיבדה כל רסן, ומה שראינו אתמול היה רק הפרומו - כי זה גם מה שהיא מנסה לעשות היום, פה בכנסת. לוודא שאין עליה שום רסן".

"ביטול עילת הסבירות", המשיך לפיד, "בנוסח שהם שמים היום על שולחן הכנסת, אומרת דבר אחד: החוק לא יחול עליהם. זה מה שהם רוצים. שיהיו חוקים לכל האזרחים, אבל החוקים לא יחולו עליהם. אם הם יעברו על החוק, אי אפשר יהיה לתבוע אותם ובית המשפט לא יוכל לעשות שום דבר בעניין. זה לא חוק רגיל וזה לא יום רגיל. היום הזה יחרט לדיראון עולם בדברי הימים של כנסת ישראל ומדינת ישראל. זה היום שבו ממשלת ישראל הודיעה שהחוקים לא חלים עליה יותר. הם עצרו את כל הנסיונות להגיע להסכמה לאומית רחבה. אחרי שהם התעלמו מכל הקריאות, מנשיא המדינה ועד נשיא ארצות הברית, לחזור לשולחן הדיונים ולנסות יחד למצוא פתרונות. זו לא עילת הסבירות, זו עילת השחיתות. עוד לא מאוחר לעצור".

יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' אמר בישיבת סיעתו, כי "היום הכנסת תאשר את ביטול עילת הסבירות. זה צורך חיוני. זו הדרך לתת לממשלה לממש את מדיניותה. לו באופוזיציה היו פועלים בהוגנות – הם היו תומכים במתווה הזה. רבים מהם תמכו בו בעבר. למרבה הצער, הכול אצלם זו פוזיציה. הם רוצים להפיל את הממשלה – ולא ניתן להם את התענוג הזה. גנץ ולפיד לא מעוניינים להגיע להסכמות, אלא למרוח את הזמן, למסמס את הרפורמה ולהפיל את הממשלה. אנחנו, למרות זאת, ניגשנו לשיחות בבית הנשיא בלב פתוח ובנפש חפצה – והאופוזיציה טרקה את הדלת". הוא הגיב על דברי נשיא ארה"ב ביידן - ואמר: "זכותו להביע ביקורת, וזכותנו להמשיך לבנות את ארץ מולדתנו בכל מקום".

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר בישיבת הסיעה כי הוא "קורא לבית המשפט העליון לבטל את החוק לביטול עילת הסבירות, ומתנגד בתוקף לחזרה לשיחות בבית הנשיא. אתמול ראינו את הלינץ שיזם בנימין נתניהו כנגד היועצת המשפטית לממשלה, המטרה הייתה ברורה, לגרום ליועמ"שית להתפטר מיוזמתה מתפקידה. מכיוון שהיא לא תעשה כך, נתניהו לא זנח את התוכנית להביא לפיטוריה בהחלטת ממשלה. זה מתווסף לשורה ארוכה של החלטות וצעדים של הממשלה ובהם הדחת הניצב עמי אשד, העברת חוקים פרסונליים כמו חוק טבריה של אריה דרעי, דחיית מועד בחירת רבנים ראשיים, ניסיון לפרק את לשכת עורכי הדין לאחר שנציג הקואליציה הפסיד. ולכן אני קורא לבית המשפט העליון לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות, אם יעבור בקריאה שנייה ושלישית. אנו נמצאים בפרשת דרכים, וזאת ההחלטה החשובה ביותר שבית המשפט צריך לקבל.

"בנוסף", המשיך ליברמן, "אני קורא פעם נוספת לחבריי יאיר לפיד ובני גנץ לא לחזור לשיחות בבית הנשיא. רק ב-14 ליוני, לאחר ההצבעה לנציג האופוזיציה שניהם הצהירו שאין מה לחזור, ושיש פה רמיסה של הדמוקרטיה. עצם העובדה שנתניהו לא עמד בהתחייבות, והאמירות של לוין שלא לחזור לוועדה למינוי שופטים, לחזור לבית הנשיא זה יהיה פשוט חציית קו אדום על מה שהם בעצמם אמרו".

[brightcove_iframe video_id='news-part-2310071454' autoplay='0' credit='ערוץ כנסת' desc='סמוטריץ′ עונה לביידן: "זכותו להביע ביקורת, זכותנו לבנות את ארץ מולדתנו"' poster='' kid='1_47q5gqwn' duration='0']

אתמול נאם נשיא המדינה יצחק הרצוג בטקס האזכרה הממלכתי לבנימין זאב הרצל, והתייחס למחלוקת החברתית בעניין המהפכה המשפטית ובעתידה של ההידברות בין הקואליציה והאופוזיציה. "ההסכמות אפשריות, עצרו את הקרע הנורא", אמר. "אנחנו בעיצומם של ימי בין המצרים. ימים שבהם הזעקה ברורה – נגד שנאה, קיטוב ופלגנות, ובעד ה-יחד הישראלי", אמר הרצוג, ואמר כי אלה "ימים שמחייבים אותנו לנהוג בכובד ראש ובאחריות, בסוגיות שמשפיעות באופן ישיר על אחדות ישראל ולכידות החברה הישראלית".

"אני לא חושב שיש מישהו בישראל שצופה בחדשות, או מסתכל סביבו ברחוב, בשולחן השבת, במקום העבודה, ברשתות החברתיות או בקבוצות הוואטסאפ – וחושב שקורה כאן משהו טוב בחברה הישראלית", הוסיף. "משפחות נקרעות. שכנים וחברים הופכים מאוהבים לאויבים. כולנו מכירים את הדוגמאות ההיסטוריות מהימים האלה בדיוק במעגל השנה שלנו, אבל זו לא היסטוריה – ה"כאן ועכשיו" שלנו מדבר בעד עצמו. המציאות המטלטלת והמסוכנת הזאת מתרחשת לנו מול העיניים".

"אני אומר לכם – כל כך הרבה אנשים פונים אלי, לא רק מהציבור הרחב – גם מהשדה הפוליטי – מכל עבריו ואומרים את אותן מילים: איזה פספוס. איזו טרגדיה. וזה נכון! אני אומר לכם – ההסכמות אפשריות; בוודאי בנושא הספציפי של עילת הסבירות. ההסכמה בת השגה. ובכל זאת, אף אחד לא מוכן לשבת ולדבר - עכשיו, ללא תנאים. זו החמצה בקנה מידה היסטורי. אני שואל את נציגינו בממשלה ובכנסת: זה שווה את זה? זה באמת שווה את זה? המספרים, הנתונים, הסקרים והדיונים – משקפים צורך ציבורי אמיתי וגדול בהידברות והסכמה. זה ברור כשמש".