נתניהו רצה לדחות, ביהדות התורה לחצו: הדרמה מאחורי פיטורי גלנט

מאחורי הקלעים של פיטורי גלנט: ראש הממשלה בנימין נתניהו התכוון לפטר את שר הביטחון רק אחרי הבחירות בארה"ב, אך ביהדות התורה לא הסכימו בשום פנים ואופן לדחות את הצעת החוק לסבסוד מעונות יום על רקע הקושי להשיג רוב בקואליציה - ונתניהו החליט לפטר את גלנט, כך פורסם הערב (רביעי) במהדורה המרכזית.

רה"מ נתניהו תכנן להוציא לפועל את החלטת הפיטורים רק לאחר הבחירות לנשיאות משום שהוא העריך כי טראמפ ייבחר לתפקיד, ובשל כך יוכל לפטר את שר הביטחון תוך כשבוע-שבועיים מבלי שהמהלך הדרמטי יעורר ביקורת בבית הלבן.

לפני קבלת ההחלטה, נעשו ניסיונות שכנוע רבים מצידו של נתניהו שטיפל בנושא באופן אישי, כולל בקשה לשוחח עם הבנים והאדמו"רים כדי לשכנע אותם  - אך גם צעד זה נבלם על-ידי חברי הסיעה. לכן, רה"מ החליט בשלב מאוחר יחסית להתדם עם פיטורי גלנט על מנת למנוע התפרקות של הקואליציה.

חוק סבסוד מעונות היום לא ירד לחלוטין מהפרק, ובפגישה שנערכה בין נציגי רה"מ לנציגי יהדות התורה הוחלט להמתין מעט ובמקביל לנסות לקדם חוק גיוס עם ישראל כ"ץ כשר ביטחון. במידה והניסיון לא יצלח, בקואליציה ינסו להחזיר את הצעת חוק המעונות עם שינויים קלים - שייתכן ו"יאפשרו" ליו"ר הימין הממלכתי גדעון סער וחברי סיעתו להצביע בעדה - אחרי שהתנגדו לה באופן נחרץ השבוע בנוסח הנוכחי.

בהצהרה שנשא גלנט בקריה, כשעתיים אחרי שקיבל מנתניהו את הודעת הפיטורים, הוא אמר: "ההחלטה על הפיטורים מגיעה אחרי סדרת הישגים מרשימה שלא הייתה בתולדות ישראל, וכתוצאה ממחלוקת על שלושה נושאים: הראשון, הוא עמדתי הנחרצת על כך שכל מי שנמצא בגיל גיוס הינו חייב גיוס, השני הוא מחויבותנו המוסרית והערכית להחזרתם של החטופים בשבי החמאס, והשלישי - ועדת חקירה ממלכתית".

כזכור, יממה לפני פיטוריו, גלנט אישר הוצאת 7,000 צווי גיוס נוספים לחרדים המועמדים לגיוס. את ההחלטה קיבל בדיון בנושא גיוס בני המגזר החרדי בהשתתפות הרמטכ"ל, סגנו, ראש אכ"א והפצ"רית. במהלך הדיון הציגו גורמי המקצוע בצה"ל את סיכום נתוני הפעימה הראשונה והפקת הלקחים מהיקף ההתייצבות ל-3,000 הצווים הראשונים שנשלחו.