"אינו מתאים לדמוקרטיה": אושר החוק להצבת מצלמות זיהוי פנים

החוק, שהוגש על ידי השרים לוין ובן גביר, יאפשר הצבה של מצלמות לזיהוי ביומטרי של פני חשודים במרחב הציבורי, כאמצעי אכיפה משטרתי. מלשכת השרים הרגיעו: "הנוסח המעודכן יקבע כי לא יותר שימוש במצלמות הללו לאכיפת אירועי חופש ביטוי". מנגד, גורמים באופוזיציה מביעים חשש: "לא ניתן לנתק את הצעת החוק הזו מההפיכה המשטרית"

זמן צפייה: 02:41

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (שני) את הצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמטרתה לאפשר למשטרה להציב מצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי כללי אכיפה. החוק, שנחשב שנוי במחלוקת, עורר ביקורת רבה והוא צפוי להיתקל בקשיים משפטיים, על אף שבשלב זה הייעוץ המשפטי לממשלה אישר כי אין מניעה בהמשך קידומו.

גורמים באופוזיציה הביעו חששות מקידום החוק, שכבר זכה לכינוי "חוק האח הגדול". ח"כ גלעד קריב (העבודה) צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "הצעת החוק הקיצונית אינה מתאימה לאף דמוקרטיה מתקדמת. הדבר נכון כפליים, ביחס למדינה שלא עדכנה את דיני הגנת הפרטיות מזה 40 שנה ושהמשטרה שלה עוברת השתלטות פוליטית של כוחות לאומניים. לא ניתן לנתק את הצעת החוק הזו מההפיכה המשטרית ואנו נתייצב נגדה באותה עוצמה בה התנגדנו ליתר חוקי ההפיכה".

בניסיון להדוף את הביקורת, נמסר בהודעה מלשכתו של בן גביר: "הנוסח המעודכן יקבע כי לא יותר שימוש במצלמות הללו לאכיפת אירועי חופש ביטוי. בנוסף קובעת ההצעה המעודכנת עונש בחוק שלוש שנות מאסר למי שיעשה שימוש לא חוקי בתיעודי המצלמות הללו".

Whatsapp Image 2023 03 19 At 2
השר בן גביר והמפכ''ל שבתאי | צילום: פלאש 90

בהמשך הודעתו של השר לביטחון לאומי נכתב: "השרים הורו לעדכן ולדייק את הנוסח, בכדי לאזן בין הצורך החיוני לאכיפת החוק במקרים של פשיעה חמורה, לבין העיקרון הבסיסי של שמירה על זכויות הפרט ועקרונות דמוקרטיים. השרים עמדו על דרישתם להכניס סעיף בחוק אשר מחריג במפורש עברות מתחומי חופש הביטוי וההפגנה כך שיהיה ברור שלא ניתן להשתמש בכלים החדשים אותם מבקשת המשטרה לצרכים אלו במקרים של אירועי חופש הביטוי".

בטיוטת החוק הוסבר כי המערכת שבה ייעשה שימוש "כוללת יכולות עיבוד המאפשרות צילום של אנשים, והשוואתם למידע מזוהה שהוזן למערכת בעניינם, באופן שעשוי לאפשר לזהות את האדם המצולם". בנימוקי החוק נכתב: "שימושים אלו מאפשרים למשטרה להתחקות אחר זהותם ומיקומם של חשודים בביצוע עבירות, ולכן מהווים כלי יעיל ואפקטיבי לצורך גילוי ומניעת עבירות ומילוי תפקידי המשטרה בשמירת הסדר הציבורי והגנה על שלום הציבור ובטחונו".

השר יריב לוין בכנסת
השר יריב לוין. יוזם החוק | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בניסיון למנוע שימוש לרעה במצלמות, נקבע בטיוטת החוק כי הצבת מערכות לזיהוי ביומטרי תעשה ככלי לטיפול בעבירות מסוג "פשע חמור", בעת חשש לפגיעה בנפש וברכוש וכן בכדי לאתר נעדרים. בנוסף, נכתב כי מצלמה ביומטרית נייחת תוצב רק באישור של קצין מוסמך. בדבר ההסבר נכתב כי הקצין "לא יאשר הצבה של מצלמה ביומטרית נייחת אלא אם שוכנע, על בסיס תשתית עובדתית שהונחה בפניו, כי הדבר נדרש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2309181615' autoplay='0' credit='' desc='השר בן גביר בדיון בוועדת החקיקה בכנסת' poster='' kid='1_ldtcviqe' duration='31']

בנוסף, בן גביר דיבר על העברת חוק המצלמות בוועדת שרים לחקיקה, ואמר: "אחרי שהעברנו את חוק הנשק ואת חוק הפרוטקשן אנחנו מקדמים היום חוק נוסף בסדרת חוקים שיאפשרו לנו להילחם במעשי הרצח במגזר הערבי. אני אומר לכל אותם המצקצקים בלשון - מי שמתנגד לחוק הזה כנראה שלא אכפת לו שנרצחים אנשים בחברה הערבית. החוק הזה קיים באזורים שונים בעולם: בלונדון ובארה"ב, ואנחנו היום נותנים כלים למשטרה כדי לטפל במעשי הפשע".