תושבי עמונה דחו את המתווה שהציעה המדינה

"אנחנו למודי ניסיון העבר מגירושים קודמים ואיננו סומכים על אמירות שאין מגובות בהתחייבות, בייחוד לאור העובדה שגם המתווה הנוכחי הוצג לנו בתחילה באופן אחד, אך בפועל המסמך עליו התבקשנו לחתום היה רחוק מכך מאוד", הוסיפו במטה.

לדבריהם, ההחלטה על הדחייה התקבלה כי "המתווה שהוצע אינו מספק כל ודאות או התחייבות כי אכן נצא מביתנו לבית חלופי". עם זאת, למרות הדחייה הדגישו במטה כי "אם תהיה התחייבות מפורשת של המדינה לבניית הבתים החלופיים כאן בעמונה ולדחיית הפינוי עד לאחר הבניה - נוכל לקבל זאת".

לפני יומיים הציגו אנשי הבית היהודי את מתווה הפינוי בפני התושבים, במרכזו עומדות חמש חלקות בשטח שגודלו נאמד ב-57 דונם. בחלקות, הממוקמות על אותו ההר בו קיים היום היישוב, אמורות להיקלט המשפחות במסגרת פינוי מיידי, בכפוף להסכמת התושבים לפינוי שקט ומרצון.

הדרג המדיני יוועץ עם מערכת הביטחון על מועד הפינוי

שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט הודיע בישיבת הסיעה על הסכמות עם ראש הממשלה נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בנוגע ליישום המתווה. על פי ההסכמות יוכשרו ארבע חלקות בשטח המאחז עמונה, אך המהלך טעון אישור של בג"ץ בשל הצורך לדחות את הפינוי.

הפתרון שאליו הגיעו שרי הבית היהודי כולל מספר פתרונות משפטיים שיאפשרו את הכשרת החלקות המדוברות למשך שנתיים, וזאת פי 2.5 מהתכנית המקורית (שמונה חודשים בלבד) שאישר בעבר היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בפריצת דרך משמעותית שכוללת את השארת התושבים על ההר לתקופה ארוכה שבמהלכה יתברר מעמדן המשפטי של החלקות ושל חלקות נוספות.

על פי המתווה שנדחה, נדרשו התושבים להסכים להתפנות מהבתים מרצונם. בסעיף עליו היו התושבים צפויים לחתום נכתב: "אנו תושבי עמונה מודיעים בזאת, וכך אף נודיע לבית המשפט, כי המתווה המתואר לעיל מקובל עלינו, וכי אנו נפנה את מתחם היישוב בדרכי שלום וללא כל עימות, ונימנע מהתנגדות לביצוע של פסק הדין, במועד שייקבע ע"י הדרג המדיני".