הפרלמנט הגרמני מציג: חרם על ישראל באירוע רשמי

הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני, מארח מדי שנה יותר מ-100 נציגים מרחבי העולם שעובדים עם חברי הפרלמנט. לאירוע תרבותי גדול של התוכנית היוקרתית, קובצו המשתתפים לפי אזורים – ונציגי ישראל שובצו עם נציגות פלסטיניות ולבנוניות, שסירבו לעלות לבמה עד שהישראלים "יכירו באי חוקיות הכיבוש ובהתנחלויות כפשע". האולטימטום בוטל למראית עין, אך הישראלים נאלצו לעלות לבמה לבדם וסערו: "מתביישים שנאלצנו לספוג חרם בשל היותנו ישראלים". חברי פרלמנט גרמנים פנו להנהלת התוכנית

הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני
הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני | צילום: רויטרס

האם הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג, ייתן יד לחרם על ישראל בין כותליו - דווקא כעת, בשנה ה-50 ליחסי ישראל-גרמניה, ו-70 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה?

לפרלמנט יש תוכנית שנתית ויוקרתית בשם IPS, שבמסגרתה מגיעים יותר מ-120 נציגים, בני יותר מ-30 מדינות, לעבוד אצל חברי בונדסטאג מהמפלגות השונות. המטרה היא דו-קיום וקידום הידברות בין העמים דרך עבודה פרלמנטרית. רק שעל פניו, נראה שהתוצאה אינה ממש עולה בקנה אחד עם המטרות הללו.

השנה, לראשונה, חולקו הנציגים הישראלים לקבוצות אזוריות, ונציגי ישראל הוצבו לצד שתי פלסטיניות ולבנונית - שהודיעו מול הפורום המלא של התוכנית כי בשל סיבות חוקיות, אסור להן לעלות עם ישראלים על אותה במה, להצטלם איתם או לבחור איתם דובר לאיזור ממנו הגיעו. הצדדים החלו לנסות ולהידבר, כאשר הכל התנקז לאירוע התרבותי הגדול של התוכנית.

נורברט לאמרט, נשיא הבונדסטאג הגרמני, מבקר ביד ושם ב-2007
נורברט לאמרט, נשיא הבונדסטאג הגרמני, מבקר ביד ושם ב-2007 | צילום: רויטרס

בתחילה נראה כי הושגה הסכמה, לפיה הישראלים ונציגות מדינות ערב יעלו יחד עם הבמה אבל לצד נציגי מדינות רבות אחרות. רק שאז, חזרו בהן הלבנונית והפלסטיניות, ודרשו בתמורה לעלייה המשותפת לבמה כי הישראלים יחתמו על מסמך בו הם מכירים ב"אי חוקיות הכיבוש של צה"ל בשטחים", "פשעים שישראל מבצעת" וסעיפים נוספים כגון אלה.

הנהלת התוכנית, למראית עין, התנגדה לאולטימטום ואיימה להדיח מיידית את המשתתפות מהתוכנית, ואלה חזרו בהן מהאולטימטום. רק שבפועל, קיבלו הנציגות את מבוקשן כאשר הועלו לבמה יחד עם קבוצה אחרת המייצגת מדינות ערביות מאפריקה - ונציגי ישראל הועלו לבד. בכך, נתנו הגרמנים לגיטימציה לדרישות המוכרות בעיקר מתנועת ה-BDS, החרם על ישראל.

הנציגים הישראלים סערו ודרשו מההנהלה שלא לתת לגיטימציה לחרם שכזה, אבל מנהלי התוכנית לא עשו דבר, והפלסטיניות אכן עלו על במה אחרת, ללא הישראלים. אלה עלו לבסוף על הבמה הנפרדת, לבדם. "אני מתבייש בשם הסבים שלי, שניצלו בשואה, שאני נאלץ לספוג חרם בשל היותי ישראלי", אמר אחד מנציגי ישראל בתוכנית, "הסיבה היחידה שנשארנו כאן היא שחברי פרלמנט מסוימים הביעו שאט נפש מהחרם".

הסיפור, שאירע לפני מספר שבועות, חולל סערה בקרב חברי הבונדסטאג, אל מול נסיונות אדירים של גורמים רבי השפעה להשתיקו. חלק מחברי הפרלמנט - בהם סגנית נשיא הבונדסטאג ויושב ראש הוועדה הפרלמנטרית ליחסי ישראל-גרמניה - הוציאו מכתב רשמי להנהלה התוכנית, במחאה על מה שהגדירו כ"חרם אפשרי על ישראל, על אדמת הפרלמנט הגרמני". בוגרי התוכנית מסיימים בימים אלה את העבודה על מכתב מחאה חריף הממוען לנשיא הבונדסטאג, נורברט לאמרט.