משחקנית הכדורסל ועד הסוכנות היהודית: שיטת המצליח של פוטין
פרשת מעצרה של בריטני גריינר קיבל השבוע תפנית כשרוסיה הודיעה על נכונותה לעסקת חילופי שבויים. אותה שיטה פעלה גם בסיפור נעמה יששכר ועובדת גם בסוגיית הסוכנות: משבר – שתיקה – דרישה לתמורה • פרשנות
בחודש פברואר האחרון נחתה שחקנית ליגת ה-WNBA האמריקנית, בריטני גריינר, בנמל התעופה שרמטייבו במוסקבה. המטרה הייתה מקצועית – השחקנית עטורת המדליות אמורה הייתה לשחק במסגרת קבוצה רוסית. אלא שהתוכנית נקטעה ברגע אחד כשהיא נעצרה בידי אנשי הביטחון בשדה, בטענה שברשותה שמן קנאביס.
בתחילת חודש מרס פורסם דבר מעצרה ברוסיה. הימים היו ימי תחילת המלחמה הרוסית באוקראינה שהגבירה את המתיחות מול האמריקנים – שמצידם ניסו בתחילה לשמור את הפרשה על פרופיל נמוך, כעניין פלילי שיכול להיפטר בדרג נמוך יחסית ובעיקר חשאי. אלא שמהר מאוד היה ברור שבעיניי הרוסים לא מדובר רק בעבירת סמים של אזרחית אמריקנית פרטית – אלא בסיפור מדיני שמצריך את התערבות הדרגים הבכירים ביותר, עד לנשיא ביידן בעצמו.
סיפורה של גריינר דומה באופן מדהים לסיפור של נעמה יששכר. גם היא כזכור נעצרה בנמל התעופה במוסקבה, גם אז טענו הרוסים כי בתיקה היה חשיש, ובעיקר – גם אז הסוגיה הפלילית הפכה מהר מאוד לעניין מדיני ויששכר הפכה קלף מיקוח. מי שהעניק לה כזכור את החנינה היה פוטין עצמו, לאחר התערבות של הדרג הבכיר ביותר מישראל, מראש הממשלה דאז נתניהו – ומטה.
[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-1407222042' autoplay='0' credit='' desc='נעמה יששכר מתראיינת לראשונה' poster='' kid='1_5ir2f49j' duration='']
אלא שכאן לא נגמרים קווי הדמיון. גם במקרה של גריינר, כמו במקרה של יששכר, היה ברור כשמש שפוטין רוצה משהו בתמורה, רק שלא ברור בדיוק מה. הרוסים לא סיפקו מצדם מידע, והתקשורת האמריקנית בעיקר עסקה בספקולציות, תוך הבנה שמדובר כנראה בעסקת חילופי אסירים. כעת אישרו הרוסים כי מדובר בעסקה כזאת.
ביום רביעי הודיע מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן כי תמורת שחרור כוכבת הכדורסל האמריקנית וגם שחרורו של פול וילן, חייל לשעבר במארינס שמוחזק בכלא הרוסי בגין ריגול, הרוסים דורשים לשחרר אסיר שלהם. בלינקן לא פירט, אבל מקור שבקיא במו"מ אמר כי מדובר בוויקטור בוט, אזרח רוסי שנחשב לסוחר הנשק הגדול בעולם, ומרצה עונש מאסר ארוך בניו יורק מ-2012 בגין עבירות טרור.
איש לא נפל כנראה מהכיסא בוושינגטון כשנודע כי מטרת הרוסים היא עסקת חילופי אסירים, ולא דאגה לשמירה על החוק וניקיון המדינה מסמים. גם בפרשת נעמה יששכר התברר לבסוף כי פוטין בסך הכול מדבר ביזנס וישראל התבקשה לשחרר, כך על פי הדיווחים, את ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב, שהוסגר לבסוף לארה"ב וגם תעביר לרוסיה את הבעלות על חצר אלכסנדר בירושלים.
אם לא היה ברור עד עכשיו, מדובר בשיטה, אם תרצו "שיטת המצליח" של הנשיא פוטין, בשלושה שלבים: הראשון, יצירת משבר משפטי-פלילי שהופך למדיני – מעצר אזרחית מדינה זרה במקרה של גריינר ויששכר; השני, תקופת המתנה מורטת עצבים שבמהלכה נשאלת שוב ושוב השאלה "מה רוצה פוטין"; השלישי, חשיפת התמורה הנדרשת מצדם של הרוסים.
והנה מקרה בוחן שלישי לשיטה: המשבר בין ישראל לרוסיה סביב סוגיית הסוכנות היהודית. גם המשבר הזה תחילתו בכלל במעין "חוק עמותות" מלפני כמה שנים שאוסר על פעילותם ברוסיה של עשרות ארגונים, בהם גם הסוכנות היהודית, בעיקר בשל הטענה שהארגונים הללו הם ארגונים זרים שאוספים ומשתמשים במידע על אזרחים רוסים.
למרות שהחוק אינו חדש, עד לפני כמה שבועות הסוכנות היהודית המשיכה לפעול ברוסיה כמעט באין מפריע, למעט חלוקת קנסות. כעת החליטו בקרמלין, בעיתוי תמוה, כי פעילותה של הסוכנות היהודית צריכה להיפסק. הם טוענים כי מדובר בעניין משפטי, אך ברור שמדובר בעניין מדיני. דיון אחד נערך בבית המשפט במוסקבה אתמול, הדיון הבא נקבע ל-19 באוגוסט.
בסוגיית הסוכנות היהודית, ישראל נמצאת בשלב השני של "שיטת המצליח" של פוטין, השלב שבו עדיין לא ברורה התמורה המתבקשת. הספקולציות חוגגות: האם פוטין רוצה להעניש את לפיד על התבטאויותיו בעניין המלחמה באוקראינה או שמא בכלל מדובר בדרישות שיוצבו בעניין תקיפות חיל האוויר ברוסיה? ניסיון העבר מלמד שכבר בזמן הקרוב נדע את התשובה לשאלה – מה רוצה פוטין.