ההכרה בסהרה המערבית לא תוסיף קרדיט לישראל | דעה

אמש (שלישי) הכריזה מרוקו כי ישראל מכירה בריבונותה בסהרה המערבית. לא רק שישראל הכירה בריבונות מרוקנית באזור, אלא גם נשקלת האפשרות לפתיחת קונסוליה ישראל במקום. במצב הנוכחי, נשאלת השאלה מדוע הסהרה המערבית נחשבת לאזור כל כך מיוחד, ולשם כך יש לחזור אחורה.

בתקופה בה הקולוניאליזם היה דבר של מה בכך, ספרד וצרפת רבו ביניהן מי תזכה בשלל. בשנת 1884 זכתה ספרד בסהרה המערבית, ועם בואם של הסכמים נוספים במהלך המאה ה-20, ביססו הספרדים את שלטונם באזור והחילה בו ריבונות ספרדית. עם זאת, לא כולם חיו בשלום עם הקולוניאליזם הספרדי, בטח לא במאה מהפכנית כמו המאה ה–20, ובשנת 1973 קמה "חזית פוליסאריו" – קבוצת בדלנים השואפת לעצמאות. הקבוצה שאפה לעצמאות עד ימינו אנו.

בשנת 1976 ויתרה ספרד על הטריטוריה, מה שהוביל לסכסוך דמים משולש בין מרוקו, השכנה מצפון, מאוריטני, השכנה מדרום, ו"חזית פוליסאריו". לאחר כשלוש שנות מלחמה הרימה ידיים מאוריטניה על תביעת הריבוניות שלה, וכתוצאה מכך נותרו שני צדדים עוינים, כאשר אלג'יריה צופה מהצד ומגבה את קבוצת הבדלנים במאבק נגד המרוקנים. מעמדה של סהרה המערבית לא הוכרע עד היום, כאשר האו"ם רומז לא פעם על מעמדו של האזור כשטח כבוש. דוגמה לכך היא הצהרתו של מזכ"ל האו"ם לשעבר, באן קי מון, בעת ביקורו שם אצל "חזית פוליסאריו" על היות השטח כבוש. אציין כי על פי הדין הבינלאומי אסור למדינה הכובשת להחיל את ריבונותה על שטח אותו היא כבשה במהלך עימות מזוין.

כעת, נשאלת השאלה איך ישראל קשורה לכל הסיטואציה שנוצרה? בשנת 2020 במהלכה נחתמו "הסכמי אברהם", מטרתם הגלויה הייתה נורמליזציה בין ארבע מדינות מוסלמיות: איחוד האמירויות, בחריין, סודן ומרוקו לבין ישראל. בהובלת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נחתמו ההסכמים באווירה עסקית - כשכל אחד מרוויח משהו. כך למשל איחוד האמירויות מנעה סיפוח ישראלי בגדה המערבית, הסודנים יצאו מה"רשימה השחורה" האמריקנית, ומרוקו זכתה להכרה של ארה"ב בריבונותה בסהרה המערבית.

ישראל כאמור, הצטרפה להכרה הזו רק אתמול, אך מאז ההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו באזור התעופף לו המון חול בסהרה: ג'ו ביידן ניצח את הבחירות לנשיאות ארה"ב וניצחונו הוביל לאמונה מחודשת בגופים בינלאומיים כמו האו"ם. הכרה בריבונות מרוקנית בשטח לא יכלה להיות רחוקה יותר.

אז למה בכל זאת בחרה ישראל להכיר בריבונות מרוקנית בשטח דווקא עכשיו? ראשית, ניתן להניח כי הבידוד המדיני אותו חווה הממשלה הישראלית הנוכחית משפיע, ומדובר בזריקת עידוד ליחסי החוץ של ישראל. חשוב לזכור כי ליחסים עם מרוקו יש סמליות רבה בציבוריות הישראלית, הן כמדינה ערבית והן כמדינת מוצא של אחת הקהילות היהודיות הגדולות והמשפיעות שהייתה חסומה לביקור ישראלים עד לא מזמן. כיום היחסים הדיפלומטיים עם מרוקו נמצאים במעמד "נציגויות", וככל הנראה הכרה ישראלית בריבונות המרוקנית תשדרג את רמת היחסים הדיפלומטיים בין השגרירויות.

עם זאת, ישנו נושא חשוב עוד יותר והוא האיראנים. ע"פ דיווחים רבים, איראן מחמשת דרך אלג'יריה את "חזית פוליסאריו" במאבקה לעצמאות, כשבין היתר דווח על פעילות מל"טים איראניים באזור. האם מדובר בחזית שקטה, ופחות גלויה, בניגוד למלחמה בין רוסיה ואוקראינה שם חגים מל"טים איראניים בשמי אוקראינה, במאבק בין ישראל ואיראן?

המאבק באיראן יתקיים על פני כל הגלובוס. בין אם זה בסהרה, במזרח התיכון, באירופה או בכל מקום. לישראל אין את הפריווילגיה לשבת בחיבוק ידיים אל מול איום כזה - אך האם כחלק ממשחק השחמט חובק העולם בין ישראל לאיראן הכרה בריבונות מרוקנית בסהרה המערבית נדרש? ככל הנראה לא. נראה שההחלטה הזאת לא תוסיף קרדיט רב לישראל, בטח בתקופה מורכבת כזאת.

יוסי מצרי הוא קשב בדסק החוץ של חדשות 13