המשימה של שר המשפטים הנכנס: השבת אמון הציבור במערכת | דעה

מערכת הבחירות האחרונה העלתה את סוגיית מערכת המשפט הישראלית והרפורמות הנדרשות לצורך תיקונה למקום גבוה בסדר היום הציבורי, ולא בכדי. לפי סקרים ומחקרים שפורסמו בשנים האחרונות קיימת ירידה עקבית ומתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט. שעה שאין חולק כי מערכת משפט עצמאית ומתפקדת הינה רכיב קריטי בכל מדינה מתוקנת, הרי שיש חשיבות ראשונה במעלה להשיב את אמון הציבור במערכת חשובה זו על כנו.

דא עקא, השינויים המדוברים כיום (פסקת התגברות, שינויים באופן מינוי השופטים, וכיוצא בכך) אינם נוגעים לטעמי בשורש הבעיה והתיקונים הנדרשים. לפיכך, אני רוצה להוסיף את נקודת הראות שלי, כחלק מציבור עורכי הדין העוסק בליטיגציה - אשר פוגשים את מערכת המשפט דבר יום ביומו.

הכאוס הפוליטי שאפיין את שלוש השנים האחרונות שימש כר נוח להתבצרות המערכת במגננה מפני תיקונים ושינויים, דבר שרק פגם עוד יותר באמון הציבור. כל מי שמתהלך במסדרונות עולם המשפט מרגיש שאפשר, ראוי וצריך לשפר את המערכת, אבל חשוב כי שימת הדגש לא תהיה סביב מאבקי כוח בין רשויות המדינה - כי אם בפתרון הבעיות האקוטיות אשר פוגעות בכלל הציבור.

כעו"ד המייצג לקוחות בהליכים משפטיים ומכיר וחווה את מערכת הצדק ביומיום, אני חייב לומר בישירות - היא אינה נמצאת בקו הראשון בשירות העיקרי שלה, יישוב ופתרון סכסוכים. ההליכים המשפטיים (חרף רפורמה בסדרי הדין שנכנסה לתוקף לפני כשנתיים) עודם איטיים ומסורבלים, כך שסכסוך עסקי הופך לעניין הנמשך שנים רבות וכרוך בעלויות כספיות גבוהות. זה הדבר הראשון שפוגש אדם שנזקק לשירות וסעד של מערכת המשפט, וזה הדבר העיקרי שפוגע באמון הציבור - התחושה שייקח שנים רבות להשיג צדק. וכבר נאמר כי "צדק מאוחר אינו צדק".

סרבול זה איננו רק עניין של תחושה רעה בלבד, הוא מגולם גם במחיר שכל אחד מאיתנו משלם. כאשר בעל עסק יודע שכל חוזה אם יגיע להליך בירור יימשך שנים, אזי מראש הוא מגלם את הסיכון במחיר, ולוקח מקדמי הגנה. מלכתחילה החוזים הופכים לקשוחים, מסורבלים ויקרים יותר, כדי להימנע מן הצורך להגיע אל בית המשפט. למצער, הם יקרים יותר, כדי לפצות מראש את הצד לחוזה בשל הסיכון כי ההתקשרות תיגרר להליך משפטי. אי היעילות במערכת המשפט היא, אפוא, חלק מיוקר המחיה שכולנו פוגשים.

לכן, למרות שהשיח הפוליטי על השינויים במערכת המשפט עוסק בעיקר בסוגיות הקשורות ל"מהפיכה החוקתית" ולסמכותו של בג"ץ לפסול חוקים או חוקי יסוד, אני סבור כי המשימה הדחופה העומדת לפתחו של שר המשפטים הנכנס היא ייעול מערכת המשפט, והנגשת שירות משפטי איכותי וזמין לעולם העסקי ולציבור הרחב בכללותו.

אחד הגורמים לעומס הוא ריבוי עתירות לבג"ץ של "עותרים ציבוריים" מטעם עצמם, המסתמכים על עילות אמורפיות כגון "סבירות ומידתיות". לכן, בשלב ראשון יש להגביל את "זכות העמידה" (הזכות לעתור לבית משפט) של עותרים ציבוריים, ולצמצמה רק לנפגעים ישירים מהחלטה שלטונית, כפי שהיה מקובל בעבר. התוצאה תהיה צמצום משמעותי של עתירות סרק ופינוי זמן שיפוטי יקר למלאכה האמיתית שלשמה קיימת מערכת המשפט - הכרעה בסכסוכים.

צעד הכרחי נוסף להקלת העומס הוא פסיקת הוצאות ריאליות. רבים הם המגישים עתירות ותביעות סרק, מתוך ידיעה שהצד השני נפגע מעצם הצורך לנהל ולממן הליך משפטי יקר וממושך, תוך ידיעה שאין לכך מחיר משמעותי. גם כאשר ברור לאחד הצדדים שההליך לא הולך לכיוון חיובי עבורו, אין זה מונע ממנו לנהל את ההליך עד הסוף. הסיכון המירבי הינו כי התביעה תידחה, מבלי שתהיינה לכך עלויות משמעותיות. לכן, יש לקבוע פסיקת הוצאות ריאלית, כדי להרתיע צדדים מניהול הליכי סרק.

כלי נוסף, ואולי אף מובן מאליו, הוא הוספת תקנים של שופטים ועוזרים משפטיים, בכדי לאפשר התמודדות יעילה עם ה"הצפה" של התיקים, ולאפשר קיצור זמנים ומתן סעד יעיל לצדדים. אמון הציבור הנמוך, וחוסר היעילות של מערכת המשפט בישראל, אינם גזירת גורל. הם תוצאה של סדר עדיפויות לקוי, ואותו יש לתקן ובהקדם. לכן, חשוב לפעול בשום דעת ושכל, ברגישות רבה אך גם בנחישות, כדי להחזיר את היעילות ולהשיב את האמון הציבורי במערכת המשפט.

עו"ד מתן פריידין הוא שותף במשרד עורכי הדין נחשון-פריידין העוסק בליטיגציה מסחרית

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com