פרשנות ודעה: לקחת אחריות? ארדן בחר להסית

התקרית באום אל-חיראן שבה נהרגו שוטר ואזרח בדואי היא לא כשל מבצעי נקודתי או טעות. גם התגובות בעקבותיה מצד השר לביטחון הפנים והמשטרה הן לא פליטת פה. יש כאן שיטה - שיטתו של השר גלעד ארדן לחפות על כשל תפקודי מתמשך באמצעות הסתה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

זה התחיל כמובן ב"טרור ההצתות". יותר מ-1,500 מוקדי שריפה שזכו מיד אצל השר וראש הממשלה לכינוי "טרור" כאילו אומרים "יש כאן טרור מסוג אחר שעם הזמן נדע למגרו". האמת כמובן אחרת. חרף אסון הכרמל, ממשלת ישראל לא מסוגלת להעמיד לרשות אזרחי ישראל מערך כבאות ההולם את הסיכונים הקבועים מולם מתמודדים אזרחי המדינה. לא מדובר בסיכון של מלחמה פעם בעשור אלא בסיכון קבוע ,שנתי. הכרמל והרי ירושלים נדלקים אחת לשנה. גורמים משתנים כמו רוחות ויובש ביום נתון הופכים את זה משריפת ענק לאסון.

אך במקום להודות שהשיפור במערך הכבאות עדיין לא הושלם ושחסרים אלפי תקנים, העלילו השניים עלילה על ערביי ישראל, כאילו מתוכם יצאו המציתים. בחלוף הזמן התברר כי אפילו מצית אחד לא נתפס והועמד לדין על הצתה מתוך מניע לאומני.

והנה הדפוס חוזר על עצמו. במקום לכנס את בכירי המשטרה ולהדגיש בפניהם את הסכנות והנפיצות של הפינוי וההריסה באום אל חיראן. במקום להזהיר מפני גלישה לארוע לאומי חמור ולהורות למשטרה לנהוג באיפוק. במקום לרכז מסת כוחות ואמצעים, בדיוק כשם שפעלו בעמונה, כדי שאפילו כדור אחד לא יירה - הגיעו הכוחות מצויידים בנשק חם. הירי היה רב, מפוזר ולא מוצדק, זה מה שכבר עכשיו ניתן ללמוד מחקירת מח"ש. ומה עשה השר ארדן? במקום לקחת אחריות על כשלונו האישי, שהרי זה בדיוק תפקידו - להכווין ארועים שכאלה, ארדן בחר להסית. כרגיל להסית. ויש לו ממי ללמוד.