יש קשר הדוק בין אלימות וטרור - לתרבות הצריכה | דעה

לא פעם עוסקים בהשוואת המצב הכלכלי בישראל למדינות אחרות בעולם, ונוטים לראות באופי החיים הישראלי ככזה הדומה למדינות שונות. אך אלו העושים זאת לעיתים שוכחים שלמדינה שלנו יש מאפיינים ייחודיים שאין להם בהכרח מקבילה בעולם.

שניים מהגורמים המשפיעים ביותר על אורח חייו של אדם, ועל תהליך קבלת ההחלטות שלו, הם סף האלימות בסביבתו והמצב הביטחוני. להחלטות הכלכליות  שלנו ולאופן בו אנו מבצעים רכישות יש קשר ישיר לרמה הביטחון האישי והלאומי אותו אנחנו חשים.  אנו חיים במדינה שמושפעת מאיומי בטחון, שענן המלחמה והמבצע הבא מרחף תמידית - מצב אשר תורם לתחושת הצורך בהישרדות ולמצות את החיים עד תומם, כי מי יודע מה יקרה מחר.

בספרות המקצועית מקובל לחקור תרבויות על בסיס מרכיבים כגון תכנון לטווח הארוך לעומת הטווח הקצר, הימנעות מלקיחת סיכונים, נהנתנות, תחרותיות חברתית ועוד. אחד ממרכיבי התרבות המושפעים מטרור ואלימות הוא התכנון לטווח הארוך.  צרכנים במדינות בהם רמת האלימות מאוד נמוכה, כגון בריטניה, גרמניה, שוויץ ושוודיה, לדוגמה, קיימת נטייה גדולה לחשוב במונחים של הטווח הארוך בהשוואה לישראל. החשיבה לטווח הארוך באה לידי ביטוי בתכנון העתיד של הילדים כאשר הם רק נולדו או קצת לאחר מכן. מונחים כמו חיסכון פנסיוני, פתיחת תוכנית חיסכון בנקאי לטווח הארוך וכדומה מקבלים ביטוי בחיי הורים כאשר ילדיהם מגיעים לעולם.

לעומת מדינות אירופה, מידת החשיבה לטווח ארוך בארצות הברית דומה יותר לזאת בישראל, מכיוון שמקרי האלימות שם, על פי הנותנים, רבים יותר מהמדינות שהוזכרו. בארה"ב בממוצע בכל יום מתרחש ירי המוני, בנוסף לתקריות אלימות אחרות כגון שוד מזוין, מקרי רצח, תקיפות ברחובות ובתחנות רכבת ועוד. בדומה לכך, המציאות האלימה והטעונה הקיימת בישראל, בין אם מדובר באלימות על רקע לאומני (שעלתה וגברה בחודשים האחרונים) או באלימות על רקע פלילי, גורמת לכך שכמו בארה"ב - התכנון והשקפת העולם מכוונים לטווח הקצר והמיידי.

התופעה באה לידי ביטוי במגוון רחב של תחומים. ההתנהלות בכל גזרות החיים היא מבחינת "חיה כאילו אין מחר", ובהתאם לכך הצרכן הישראלי נוטה לרדוף אחר סיפוקים מיידים. ניתן לראות שהאזרח הישראלי רוכש יותר נופשים בארץ, טיסות תכופות לחו"ל וקניות בהיקפים ניכרים בימים כמט יום הרווקים הסיני, בלאק פריידיי, סייבר מאנדיי וכו'.

המטרה המרכזית של מסעות הקניות, שכאמור היקפם נמצא במגמת עלייה מזה מספר שנים, היא לשכוח מהטירוף המתרחש סביבנו. למעשה מדובר בתופעה הידועה בשם אסקפיזם - בריחה רגעית מהמציאות. איני שולל כי בחלק מהמקרים הקניות נעשות בגלל צורך אמיתי וכדי לתת מענה לצורך מוחשי, אך  לא ניתן להתעלם מהקשר הניכר לעין בין קניות לבין הצורך לספק צרכים רגשיים (להרגיש טוב יותר עם עצמנו, לפנק את עצמנו כי מי יודע מה יביא המחר). אם כל אחד מאיתנו יתבונן בעצמו כצרכן, במיוחד בנובמבר כאשר כל חברה ומותג מתחרה על כיסנו עם מבצעי ענק, ניווכח לדעת כי חלק מהקניות שלנו היו ספונטניות ולא מתוכננות.

זו הדוגמה המובהקת ביותר לצרכנות ריגשית. בחודש נובמבר, בו מתקיימים שלושה "חגי צרכנות" גדולים, אנחנו עדים לנטייה בקרב הצרכן הישראלי לגהץ את כרטיס האשראי בהיקפים הולכים וגדלים משנה לשנה, וזאת בנטרול עליית המחירים במשק. הרצון "לחיות את הרגע", אשר בא לידי ביטוי בהוצאה כספית גדולה, עולה על החשש ממינוס בחשבון הבנק והחשיבה על ביטחון כלכלי עתידי. הקנייה המונעת מרגשות נותנת מענה לצורך פסיכולוגי רגעי ולאושר זמני - אך יכולה להוביל למצוקה כלכלית אישית עקב הוצאה שהיא לעיתים מפוזרת ולא מבוקרת על רכישת של דברים שאנחנו לא באמת זקוקים להם.

ד"ר וילי אברהם, ראש המחלקה לשיווק טכנולוגי במכללה האקדמית ספיר ומומחה להתנהגות צרכנים

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com