כך נמלט יואל לוי מהכת החרדית הקיצונית "לב טהור"

"הרבה אנשים שואלים אותי איך הבנתי שהחיים שלי שם לא היו חיים", מספר יואל לוי שנמלט לפני שנתיים מהכת החרדית הקיצונית "לב טהור" בגואטמלה, ומתחיל חיים חדשים בישראל. "אני לא יודע לענות על זה כל כך. כשעברנו ממקום למקום שם אז הצלחתי לראות קצת עולם ולהבין שדברים לא חייבים להיות כמו שהם היו שם אצלנו בקהילה. בגיל 12 החלטתי שאני רוצה לעזוב, ולקח לי חמש שנים כמעט לתכנן את הבריחה שלי, שקרתה כשהייתי בן 16 וחצי (לפני שנה וחצי).

"היינו לומדים מהבוקר עד הלילה: היו מעירים אותנו לתפילת שחרית של 3 שעות במשך כל כיום. החזיקו אותנו כל הזמן מאוד קצר כדי שיוכלו להמשיך ולשלוט בנו. היו מתעללים בנו ונותנים לנו מכות, ומרעיבים אותנו. כשבאו לבקר אותנו אנשים מבחוץ תמיד עשו הצגה כאילו הכל בסדר. לאנשים קשה להבין איך אימהות שם נתנו שיתנהגו ככה לילדים שלהן, אבל צריכים להבין שזה בלתי אפשרי בשבילן לנהוג אחרת. כל הזמן שלטו בנו, בכל דבר קטן שעשינו. נשים היו מתחתנות עם מי שאמרו להן להתחתן, בגיל ממש צעיר. אחרי שהילדים נולדים מרחיקים אותם מההורים שלהם, ככה שאין באמת קשר משפחתי. כשברחתי לא יכולתי לומר לאימא שלי שאני בורח, רק השארתי לה מכתב שתראה בבוקר כשאהיה רחוק. כעבור כמה ימים הצלחתי להתקשר אליה לטלפון, אבל הבינו שיצרתי קשר והשיחה נותקה – מאז לא שמעתי ממנה, וכבר עברו כמעט שנתיים.

עוד בנושא:

ירין הוצא מצילומי ספר המחזור כי לא הסדיר חוב לבית ספר

אחרי שברחת מ"לב טהור" הגיע לקנדה ושם טיפלו בו גורמי הרווחה: הוא עבר שתי משפחות אומנה, עד שהדודה שלו מהארץ יצרה איתי קשר. דרכה הבין שיש לו משפחה בישראל, ובסופו של דבר החליט להגיע לכאן. "לקח לי זמן אמנם, כי כל הזמן שהייתי בכת אמרו לנו שישראל זה מקום רע ויקרו לנו פה דברים רעים. בסופו של דבר השתכנעתי להגיע לכאן, והדודים שלי לקחו אותי אליהם הביתה".