איזה מסר נשלח חפץ להעביר מנתניהו לנוני? | היומן של ניר חפץ, חלק ח'

ב-2010-2009 ניר חפץ שימש ראש מערך ההסברה הלאומי. תואר מפוצץ שעיקרו הוא ייעוץ תקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו. חפץ, מסתבר, היה כותב בזמן אמת פתקים כמעט מדי יום. מתעד חוויות מהלשכה המעניינת במדינה. אחרי שפרש, הלך והקליד את כל הפתקים למסמך אחד - יומן ניר חפץ. הקליד ושכח. כן, מדהים ככל שזה נשמע, כשהגיע לחקירה שכח שכתב יומן.

אפשר לפקפק בשכחה, אבל יש כמה דברים שעובדים לטובת הגרסה הזאת, בעיקר העובדה שחוויות שתועדו ביומן איששו את גרסת חפץ. לכאורה, היה לו אינטרס ראשון במעלה להשתמש בחקירות ביומן כראייה מחזקת. הוא לא עשה את זה.

באחד המקרים התברר שחפץ שכח פגישה קריטית שהייתה לו עם נוני מוזס, פגישה אליה הלך בשליחות נתניהו וחזר אחריה לדווח לראש הממשלה. זה בעצם הרקע לתיק 2000. ביומן הפגישה מתועדת, אבל גם אחרי שהחוקרים ניסו לרענן את זיכרונו, חפץ לא זכר את הפגישה.

ביום חמישי שידרנו בתוכנית "המקור" את הראשונה משתי תוכניות על ניר חפץ (החלק השני ישודר ביום חמישי). ריאיון, הקלטות, מסמכים, ליווי דוקומנטרי של שנתיים וחצי. חפץ ואני באים ממערכת יחסים מאוד קשה, בלשון המעטה. למעשה לא היינו בקשר במשך שנים. איפשהו ב-2019 חידשנו את הקשר. לאט ובזהירות.

אני הצעתי לו שנלך על הפרויקט הזה והצעתי גם שנשלם על האקסלוסיביות, ההקלטות, החומרים המצולמים. חשבתי שזו הזדמנות חד פעמית לפרויקט כזה. היומן הוא לא חלק מההתקשרות הזאת. חפץ לא נתן לי אותו. ספק אם היה רוצה בפרסומו, אבל הוא חלק מחומר הראיות במשפט. למעשה, הצדדים התווכחו קשות על ההכללה של היומן כראייה במשפט ואפשר להבין למה.

מדובר באחד המסמכים הכי מדהימים שקראתי. הוא פחות מיועד לקהל הרחב. יש בו יותר מדי פרטים, שמות, עובדות, עניינים שקרו לפני 12 ו-13 שנה ומחייבים הסבר ארוך כדי להבין. למי שיותר מעורה בפרטים, זה מסמך מדהים, המשולש מדיניות - פוליטיקה - תקשורת, היחסים עם עיתונאים, הכול נפרש בזמן אמת בפרטי פרטים.

לקטעים נוספים מתוך היומן של ניר חפץ

קלטת גלעד שליט, 2.10.2009

חגי הדס (המתווך הישראלי לשחרור גלעד שליט באותה תקופה – ר.ד.) יצא בשעה היעודה מהקריה לירושלים. הביא לרה"מ את הקלטת. רה"מ התקשר לנועם שליט ודיברו.

נועם ביקש שהקלטת תפורסם לציבור. רה"מ הסכים. שרה התלוננה בשיחה טלפונית איתי, בעודנו יושבים בחדר של ביבי ומחכים שמשפחת שליט תצפה בקלטת – שכל הקרדיט זורם לחגי הדס ולא לבעלה ולכן יצאתי החוצה לתקשורת במגרש החנייה וקראתי הודעה בשמו של ביבי. היא אמרה את זה גם לביבי והוא מיד הסכים.

10.10.2009, 17:45 שיחה טלפונית עם מילצ'ן

מילצ'ן מספר ששוחח בניו יורק טלפונית עם הג'ינג'י ועם אשתו (שלדון אדלסון, הבעלים של ישראל היום ואשתו, מרים אדלסון, כיום הבעלים של העיתון, אחרי פטירתו של שלדון – ר.ד.). לדבריו הם התחייבו בפני מילצ'ן להוציא מהדורת סופשבוע בתפוצה של 85 אלף עותקים לאחר שביבי דיבר עם הג'ינג'י בעניין. כך אמרו למילצ'ן. מילצ'ן שאל למשך כמה זמן יגבילו את עצמם ל-85 אלף עותקים והג'ינג'י אמר "שנים".

כמה דקות אחר כך התקשרה אל מילצ'ן מירי (אדלסון) ואמרה שזה קשה לה, כי זו החלטה לא כלכלית ומפני שהיא מתנגדת ל"בלאק מייל" כהגדרתה. אבל הם נתנו מילה ויעמדו בה בתנאי שלא תהיה אף מילה רעה על ביבי ועל משפחתו ועל הנשיא. מילצ'ן שאל מה הקשר לנשיא והיא אמרה שהם אוהבים אותו. מילצ'ן אמר לי שזה מוזר כי בעבר הם שנאו את הנשיא ועכשיו הם פתאום אוהבים אותו, כנראה בגלל שהוא משתף פעולה עם ביבי (אני מניח שמדובר בנשיא פרס ולא בנשיא אובמה – ר.ד.).

מילצ'ן ביקש ממני להגיד לביבי שהוא בעצמו צריך לשמוע את ההתחייבות הזאת וביקש ממני כביכול בתיאום עם נ', (אני מניח שמדובר בנוני מוזס, שאפילו ביומן פרטי, מכונה באות ראשונה, כשמדובר בהקשר בעייתי – ר.ד.) להעביר המסר לביבי.

באמצע השיחה עם מילצ'ן, ביבי התקשר ואמרתי לו כדי שמילצ'ן ישמע שאני בשיחה עם מילצ'ן ושהוא מעדכן אותי בדברים שצריך לדבר עליהם מחר, לא בטלפון. כמובן שאין לי שום כוונה לדבר על זה עם ביבי. אינני מתכוון להתערבב בשום צורה בכל הפרשה הזאת!!! (זה בעצם הגלגול הראשון והמאוד אותנטי של תיק 2000 – ר.ד.)

11-8.11.2009 טיסה לוושינגטון, פגישה עם אובמה בבית הלבן

כשביבי יצא מהפגישה הוא ממש הגיח מולי וסינן בלחש בין שפתיו "היה פיצוץ". הוא היה מאושר. בחדר במלון הוא היה באופוריה. אמר שהקרח נשבר, שהייתה שיחה מצוינת. עד שהמראנו ונחתנו בפריז לפגישה עם סרקוזי, שיפר פרסם שהייתה פגישת זובור וכל התקשורת הישראלית נהתה אחריו כמו עדר, זאת בניגוד לרוח האמיתית של הפגישה.

ביבי איבד את קור רוחו. בדרך משדה התעופה הוא נזף בי שאני כביכול לא יוזם. הזכרתי לו שזה סיכום של דרמר עם שפירו (האיש של אובמה – ר.ד.) לא לדבר ושהוא עמד על כך שאשתוק, אבל זה לא עזר. כשהוא רוצה למצוא אשם, אין מה לעשות.

הפגישה עם סרקוזי אחה"צ ביום רביעי 11.11 מאוד מוצלחת. שעה וחצי הם דיברו על הכול. ביבי הסכים שסרקוזי יתווך בין ישראל לסוריה. הוא מעדיף את צרפת על פני תורכיה כמתווכת (היו ימים: ביבי רצה מאמץ תיווך מול סוריה של בשאר אסד – ר.ד.).

29.11.2009 - אלון פנקס ושי בזק יורדים מסדר היום של ישיבת הממשלה

בדרך לירושלים בבוקר מתקשר צביקה האוזר. מספר לי שביבי צלצל אליו בשבע וחצי בבוקר ונזף בו מדוע שי בזק (לשעבר דוברו של נתניהו שיועד לתפקיד דיפלומטי בשירות החוץ – ר.ד.) ואלון פנקס (יועד אף הוא לתפקיד דיפלומטי – ר.ד.) על סדר היום של הממשלה בלי אישורו. האוזר סיפר שברקע שמע את שרה נותנת הוראות לביבי בעניין זה. האוזר אמר לי: "היא ראש הממשלה".

האוזר הוריד הנושא מסדר היום. איווט הגיע עצבני לישיבת הממשלה. ישב איתי בפינת התה ואמר לי שהוא כבר מכיר את התופעה הזאת ששרה שמה וטו על מינויים. הייתה לו שיחה קצרה, כעוסה, עם ביבי והמינויים ירדו מסדר היום.

17.12.2009 - מסר מביבי לנוני

ביום שלישי 15.12 ביבי קרא לי לחדרו וביקש שאלך לנוני ואעביר לו מסר בקשר להצעת החוק שמתגבשת בכנסת נגד העיתון "ישראל היום".

ביבי אמר ששלדון רואה בזה חציית קו אדום ושהוא יכול להדפיס 600 אלף עותקים ואפילו מיליון. לא כדאי להיכנס איתו למלחמה. עוד אמר שגם הוא לא יסכים לחטוף מנוני כמו בקדנציה הקודמת ולהבליג. הפעם לדבריו, הוא יפעל והמצב שלו הוא לא כמו שהיה פעם – אמר ולא פירש.

עניתי לו שאני לא רוצה להיות במשחק הזה של הטייקונים כי אני בורג קטן שם, אבל אם הוא רוצה שאעביר מסר מפורש, שיגיד לי מה לומר. אז הוא ענה שהוא רוצה שאלך לנוני ואשאל אותו "האם יש טעם שביבי ינסה לייצב את המערכת?". אמרתי שאעשה זאת, אבל בליבי לא הייתי שלם עם זה. החלטתי להמתין ולא ללכת.

ביום רביעי בבוקר, 16.12 שרה התקשרה אליי ואמרה שהיא מבינה שאני הולך לשליחות. עניתי שאני רוצה לדבר איתה קודם. בצהריים התקשר ביבי ואמר שקודם אעבור אצלו. כשהגעתי ב-15:30 ללשכה, שלחו אותי לבלפור לשרה. ישבתי איתה וקיבלתי הוראות מדוקדקות מה לומר לנוני. אמרתי לה שאני לא רוצה לשחק במגרש הזה, אבל אני כן מוכן ללכת בשליחות שלה. היא אמרה שאגיד לנוני שהם יכולים לבקש משלדון להפחית תפוצה בסוף השבוע. רשמתי על בלוק נייר צהוב ונסעתי לביבי ללשכה.

כשנכנסתי אליו הוא נבהל ממה שהקראתי לו מהבלוק הצהוב ואמר שלא אגיד לנוני מה שאמרה לי שרה. הוא לקח את הניירות שלי וגרס אותם. אמר לי רק להגיד שהוא רוצה לפעול אצל שלדון להחזרת המצב לקדמותו ולייצוב המערכת. תיאמתי פגישה עם נוני למחרת בבוקר. בפגישה עם נוני הקראתי לו מדף את הנקודות שאמר לי ביבי. נוני ענה לי כדלקמן: "אני לא מבין מה זה ייצוב המערכת. תגיד לביבי שידבר ספציפית וקונקרטית. מה המשמעות של החזרת המצב לקדמותו? אני רוצה לדעת בדיוק למה הוא מתכוון".

כשיצאתי מנוני, ביבי צלצל ושאל אם נפגשתי. הוא ביקש שאעלה לירושלים לדווח לו, נסעתי לבלפור. הצעתי לו שאולי יחייב את כל העיתונים למכור גיליונות סוף שבוע ולא לחלק בחינם. הוא אהב את הרעיון הזה.