המקור: גל הפיטורים בכי"ל

האם המאבק שהבעיר את הנגב היה הצגה אחת גדולה? מאחורי הקלעים של גל הפיטורים בכי"ל, כתבתם של ענת גורן ואיתי רום.

במשך חודשים רעשה המדינה מהחלטתה של הנהלת כיל לפטר מאות עובדים. רק שכאשר נכנסים אל אחורי הקלעים של המאבק, עולה שאלה: האם ועד העובדים, פוליטיקאים ואינטרסנטים אחרים, ואפילו התקשורת, שימשו כולם ככלי משחק בידי ההנהלה, במטרה למגר את דוח ששינסקי?

מה שנראה היה במשך חודשים ארוכים כמו מאבק עובדים רגיל, הוא בעצם אחד הסיפורים הכי מתוחכמים והכי גדולים שקורים כאן. כימיקלים לישראל, חברת ענק בינלאומית שהתרגלה להרוויח מיליארדי שקלים מאוצרות הטבע של המדינה, ומדינה שפתאום נזכרה לבוא איתה חשבון.

לסכסוך הזה, ובאופן כללי לחברת כימיקלים לישראל, אפיל תקשורתי גבוה, הכל נפיץ, ואסור לעשות טעויות. מנגד, חשוב להבהיר כמה טוב המפעל, וחשוב. מפעל שמפרנס אלפי משפחות, ומניע את הכלכלה בדרום. נכון שגם ים המלח חשוב. וזה שמדובר במשאב טבע מהרווחיים ביותר בעולם, זה גם די נכון. אבל כי"ל? בלי כי"ל אין נגב.

אבל לא רק בסין נהנים. גם בלונדון, שם יושב עידן עופר, בעלי החברה. אחד מאוצרות הטבע הכלכליים והרווחיים בעולם נמצא כאן אצלנו. ארץ זבת חלב ודבש נתנו לנו, אבל לא אמרו כלום על אשלג ומגנזיום וברום. מי שהופך אשלג לזהב היא חברת כימיקלים לישראל, שהייתה פעם חברה שהייתה שייכת למדינה. בדיוק לפני 20 שנה המדינה מוכרת את החברה לטייקון בשם שאול אייזנברג, כשבודקים איך החברה נמכרה, רואים כמה המדינה היא שכונה.

העריכו אז שהחברה תרוויח בפרק זמן של 20 שנה 2 מיליארד שקלים, אבל החברה הרוויחה 20 מיליארד שקלים. פי עשרה. טעו קצת, אבל למישהו היה מאוד דחוף למכור. ארבע שנים מאוחר יותר האחים עופר קונים מאייזנברג את החברה, ואיזו קנייה מוצלחת זאת הייתה. בחמש השנים האחרונות חילקה החברה כ-18 מיליארד שקלים דיבידנדים לבעלי המניות. כמחציתם - 9 מיליארד שקל, הגיעו לחברה בשליטת עידן עופר. שיהיה מה לבזבז על כישלונות כלכליים כמו חברת צים ובטר פלייס.