איתם לא מתעסקים: מי קיבלו הקלות בגזירות התקציב - ולמה?

על רקע המלחמה המתמשכת, ובזמן שיוקר המחייה מכביד יותר ויותר, דווקא מתוך ערימת הגזירות שכולנו נספוג בשבוע הבא, בולטים הצעדים שבמשרד האוצר של בצלאל סמוטריץ' החליטו להשאיר בחוץ.

המס על משקאות ממותקים, שאמור היה להכניס לפחות 800 מיליון שקל בשנה - בוטל באופן קבוע, לדרישת השותפים החרדים. הממשלה ויתרה על הכסף, למרות שבעבר מהלך כזה הפחית את הצריכה של השתייה המתוקה ב-16% בממוצע – ותרם למאבק במחלות לב וסרטן בקרב השכבות החלשות.

גם המס על הכלים החד פעמיים, שהצליח לצמצם בשעתו בשליש את רכישת הצלחות והסכו"ם מפלסטיק, לא חזר השנה אל השולחן בגלל אותה התנגדות מגזרית. יחד איתו ירדו לטמיון לא רק מניעת הזיהום לסביבה, אלא גם 350 מיליון שקלים שהיו נכנסים לקופת המדינה.

הקפאת הקצבאות, שיכולה הייתה לחסוך 5 מיליארד ש"ח בשנה – רובם מציבור שאינו עובד – ירדה מסדר היום בגלל וטו פוליטי של יו"ר ש"ס, אריה דרעי. באופן מעניין, דרעי לא דאג לשחרר מאותה הקפאה את נקודות הזיכוי ממס – כך שמי שכן עובדים ומשלמים, דווקא ייפגעו בהטבות מהמדינה למשך 3 שנים.

היישובים החרדים גם ייהנו מהנחה בכרטיסי חופשי-חודשי באוטובוסים, כולל במרכז הארץ, בזמן שבשכונות מבוססות יותר ידרשו מכל נוסע להוסיף 30% לתעריף הנוכחי בתחבורה הציבורית. הכספים הקואליציוניים – כולל תוספות "אופק חדש" למורים שלא עומדים בדרישות של הרפורמה כמעט לא קוצצו עד עכשיו, וימשיכו לעלות כ-5 מיליארד שקלים.

גם ביטול הסבסוד במעונות היום למשפחות שיש בהן רק מפרנס אחד, לא באמת נמצא על הפרק – למרות המלצה חד משמעית של ארגון ה-OECD- בניסיון להוביל לשילוב גברים חרדים בעבודה.

וכמעט שכחנו: אף משרד ממשלתי מיותר לא עומד להיסגר, למרות שבאוצר גיבשו שישה מועמדים שעולים לנו הרבה עם מעט מאוד תועלת – כולל המשרד לשת"פ אזורי של דוד אמסלם, המשרד לשוויון חברתי של מאי גולן ומשרד ההתיישבות והמשימות הלאומית של אורית סטרוק.

ככה זה, כנראה, כשרוב השרים רגישים לתפקיד, לכיבודים, לג'ובים ולבייס – אבל ליבם גס בהרבה בכספי הציבור העובד, שמצדו ייאלץ לשלם על כל החגיגה הזו ביוקר תוך כדי המלחמה.