האוצר בדו"ח תקיף נגד צה"ל: שיעור השכר מכלל התקציב גדל דרמטית

הממונה על השכר במשרד האוצר פרסם את הדו"ח השנתי על הוצאות השכר במערכת הביטחון, ממנו עולה כי קצינים בצה"ל מרוויחים יותר ופורשים מוקדם יותר ממקביליהם במשטרה ובשב"ס. עוד עולה מהדו"ח כי שווי הפנסיה התקציבית המהוונת של קציני צה"ל גבוה פי 5.6 משוויה בשירות המדינה

זמן צפייה: 01:44

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (רביעי) את הדו"ח השנתי על הוצאות השכר במערכת הביטחון לשנת 2021. הדו"ח מציג את נתוני השכר של העובדים והמשרתים בגופי הביטחון השונים וכולל התייחסות לניתוח השכר על פי ותק, גיל, תנאי פרישה ותנאי עבודה.

מהדו"ח עולה כי השכר הממוצע של עובדי מערכת הביטחון נע בין 11,337 ש"ח בקרב משרתי הקבע הראשוני בצה"ל לבין 30,385 ש"ח למשרתים ביחידות משרד הביטחון. עוד עולה מהדו"ח כי שיעור התקציב המוקדש לשכר ולגמלאות מכלל התקציב במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר הוא 77%.

כמו כן, בדו"ח נטען כי שיעור השכר והפנסיות של משרתי צה"ל מכלל התקציב של צה"ל גדל דרמטית בשנים האחרונות. לא זו בלבד, מהדו"ח עולה כי קצינים בצה"ל (להבדיל מכל אנשי הקבע) מרוויחים יותר ופורשים מוקדם יותר ממקביליהם במשטרה ובשב"ס. שווי הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל גבוה פי 5.6 משוויה בשירות המדינה, בעיקר בשל גיל הפרישה הנמוך שממנו הם מתחילים לקבל את הקצבה.

55645o
השכר הממוצע של משרתי גופי הביטחון | צילום: משרד האוצר

עוד נטען בדו"ח כי הפנסיות של בעלי הדרגות הגבוהות כפולות ומשולשות לעומת הממוצע בקרב כלל המשרתים בצה"ל. הפנסיות של קצינים בצה"ל, במשטרה ובשב"ס ממקמות אותם בעשירון העליון גם בהשוואה לשכירים עובדים.

בדו"ח ערכו ניתוח שכר לפי ותק של המשרתים בצה"ל לעומת המשרתים במשטרה ובשב"ס, ונמצא כי המשרתים בצה"ל מרוויחים יותר מבמשטרה ובשב"ס, בהשוואה לגיל וגם בהשוואה לוותק. בדו"ח צוין כי המשרתים בגופי הביטחון זוכים לתנאי פרישה "חריגים" לטובה. "הקצבאות הממוצעות הניתנות לגמלאי גופי הביטחון גבוהות וממקמות את פורשי קציני צה"ל, משטרת ישראל והשב"ס בעשירון הפנסיוני העליון ביחס למשק", נכתב בדו"ח.

בדו"ח חשפו את נתוני השכר של קצינים ונגדים של העובדים המשרתים בגופי הביטחון, וגם את של בכירי מערכת הביטחון. בתוך כך, הרמטכ"ל משתכר בכ-101,873 אלף שקלים בחודש, המפכ"ל ב-91,070 ש"ח ונציב בתי הסוהר ב-94,185 ש"ח. בנוסף, בדו"ח נטען כי בשנים האחרונות ישנה עלייה בשיעור הנשים המועסקות בגופי הביטחון, עם זאת מספרן נמוך משמעותית ממספר הגברים המועסקים בהם ושיעורן נע בין 17.96% אזרחיות עובדות צה"ל ל-29.9% משרתות בצה"ל.

כלא גלבוע
הפנסיות של קצינים בצה"ל, במשטרה ובשב"ס ממקמות אותם בעשירון העליון גם בהשוואה לשכירים עובדים. כלא גלבוע | צילום: פלאש 90

הממונה על השכר קובי בר נתן אמר לאחר פרסום הדו"ח: "מערכת הביטחון הינה מהמערכות החשובות ביותר בישראל. בתקופה האחרונה שוק העבודה העולמי נמצא בטלטלה, המייצרת אתגרים חדשים בגיוס ושימור כוח אדם ומערכת הביטחון מושפעת גם היא מתהליכים אלו ונדרשת לפתרונות יצירתיים בהקצאת המשאבים לטובת עמידה ביעדיה והבטחת הביטחון לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו בטוחים שאימוץ מודל חדשני, כמו זה הנחתם עם הגופים החשאיים לפני מספר חודשים, יאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרי הגיוס והשימור של גופי הביטחון".

מדובר צה"ל נמסר: "פעם נוספת בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל לאמור בו ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון האחרים וממשיך להישחק ביחס לכוחות הביטחון האחרים. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו".

"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תעדוף משמעותי של לוחמים ומפקדים בשדה. באשר לפערים מגדריים, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות. צה"ל פועל בימים אלו בשיתוף עם משרד האוצר לקידום פתרונות ומענה לאתגרי כוח האדם בצה"ל, על כלל אוכלוסיות המשרתים השונות, לקראת דיוני התקציב הקרובים".