רגע לפני פסח: בנק ישראל העלה את הריבית בפעם התשיעית ברצף ל-4.5%

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (שני) על העלאת הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 4.5%. לפי הודעת הוועדה, "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון, מקיפה מנעד רחב של סעיפים, ועומדת על 5.2%. נרשמה התמתנות באינפלציה השנתית אך בקצב נמוך מההערכות המוקדמות". עוד נאמר כי "הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות עלו, ונמצאות בסביבת הגבול העליון של תחום היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות כולן בתוך תחום היעד.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר: "עריכת התחזית בתקופה הנוכחית כרוכה באי-ודאות ניכרת הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט. אלו עלולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות בטווח הקצר ובטווח הארוך יותר, ולכן גם על המדיניות המוניטרית שתידרש בתקופת התחזית".

"מכיוון שתוצאות תהליך החקיקה אינן ידועות בעת עריכת התחזית, אנו מציגים ניתוחים על בסיס שני מצבים: 1. תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך; 2. תרחיש המציג ניתוח של השלכות כלכליות אפשריות במידה ששינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית".

"במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-0.8% תוצר בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות. במקרה בו תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שההשפעה של שינויי החקיקה תתמיד, הפגיעה מוערכת בכ-2.8% מהתוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות". המשמעות: נזק של כ-42 מיליארד ש"ח ב-3 שנים בשל המהפכה המשפטית.

עוד הוסיף הנגיד: "לא מזהים בעיה מערכתית בפירעון של משכנתאות, הבנקים מסייעים נקודתית ללקוחות המתקשים". בתשובה לשאלה איך הגיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כשהציג לו את הנתונים העגומים אמר: "אני לא נכנס לתוכן הפגישות שלי איתו".

קרעי תקף: "אטימות, אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד"

שר התקשורת שלמה קרעי מיהר לתקוף את הנגיד אחרי העלאת הריבית: "תודה לנגיד בנק ישראל על מתנת החג המפוארת שהעניק לאזרחי ישראל. עם אטימות כזו ערב חג הפסח, אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד שיקבל החלטות על העלאות הריבית על סמך אלגוריתם אובייקטיבי ומנותק מהעם. ואולי כדאי כבר להתעסק בפתיחת הקרטל הבנקאי לתחרות, ולא לתת רק לבנקים להתעשר מהריבית".

זמן קצר לאחר מכן פרסם קרעי הודעת הבהרה: "אני מכבד את בנק ישראל כגוף עצמאי. אין ספק שעצמאותו חשובה לכלכלת ישראל, ואפילו לא רמזתי שצריך לפגוע בעצמאות שלו, אבל אף אחד לא חסין מביקורת. זו דמוקרטיה. לגופו של עניין, האם באמת ראינו שהעלאות הריבית הורידו את האינפלציה? התשובה היא לא. בסיס האינפלציה התרחב והיא הפכה ל'דביקה'. לדעתי, הוועדה המוניטרית צריכה לעצור רגע לחשוב, בפרט ערב חג הפסח, האם לא כדאי לחכות ולראות כיצד ישפיעו העלאות הריבית עד כה. ב-2008, לאחר המשבר, היו מקרים שבנק ישראל שמר על הריבית ללא שינוי והסביר שהוא ממתין שההשפעה של הרמה החדשה תשפיע. זה קורה גם בעולם. זה תהליך שלוקח זמן. צריך לתת לכלי הריבית לעשות את שלהם. לא חייבים אטימות ויד קלה על ההדק. אין הצר שווה בנזק המלך.

"הנגיד הוא היועץ הכלכלי הבכיר של הממשלה. כבר בממשלה הקודמת ובטח עכשיו, חוץ מהעלאות ריבית, היה צריך להציע תוכנית כלכלית למאבק במחוללי האינפלציה. בינתיים, אנחנו מנסים לעשות את זה בדרכים שונות. ברור לכל ילד מי הנהנים הגדולים מהעלאות הריבית בשוק לא תחרותי, ולכן: תחרות. לא סתם המגזר העסקי מוציא כספים מפקדונות בבנקים ועובר לאפיקים אחרים. 20 מיליארד שקל רווח נקי בשנה לארבעת הבנקים הגדולים הוא כישלון תחרותי מהדהד".