מודי'ס מבהירה: "בלי הסכמה רחבה - התחזית לא תהיה חיובית"
חברת דירוג האשראי, שהורידה את אופק האשראי של ישראל מ"חיובי" ל"יציב", הסבירה את ההחלטה: "חוששים מרפורמה שתחתור תחת עצמאות מערכת המשפט, כי הקואליציה תוכל לבחור שופטים לעליון בעצמה. חיזוק מערכת המשפט חיוני בכל מקום, אבל במיוחד בישראל"
הטלטלה בכלכלה הישראלית: חברת דירוג האשראי מוד'י'ס, שהורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" - קיימה היום (שני) מסיבת עיתונאים שבה נמסרה הצהרה מטעם נציגת החברה, קתרין מולבונר: "אנו חוששים מרפורמה שתחתור תחת עצמאות מערכת המשפט, כי הקואליציה תוכל לבחור שופטים לעליון בעצמה. חיזוק מערכת המשפט חיוני בכל מקום, אבל במיוחד בישראל שבה הממשלה שולטת בכנסת ולנשיא יש סמכויות סמליות בלבד. הדאגה המרכזית שלו היא הממשלה, שדוחפת לשינויים גדולים במהירות וללא דיאלוג".
במוד'יס השוו את הפחתת הדירוג לפולין: "גם היא מדינה שמנסה לשנות את עצמאות מערכת המשפט, הניקוד שלנו להם נמוך מאשר לישראל. אנחנו לא משווים עדיין את ישראל להונגריה בזכות חוזק התקשורת והחברה האזרחי"ת.
על השאלה מה עלול לגרום לתחזית או לדירוג שלילי השיב מולבונר: "אם לא תושג פשרה בהסכמה, צפויה השפעה שלילית על הכלכלה ובמיוחד על ההייטק. זה יהיה שיקול להפחתה. אנחנו לא מרבים להפחית תחזיות או דירוג כמה פעמים ברצף, אז משהו יוצא דופן יצטרך לקרות כדי שזה יקרה". ומה עשוי לגרום לתחזית הדירוג לעלות? "זה כבר קרה לפחות פעמיים ואז הורדנו. זה יחייב מציאת פתרון למשבר במערכת המשפט באופן שלא יגביר את המחלוקות והמתחים החברתיים".
מולבונר הוסיפה כי במוד'יס לא המתינו לסוף הליך ההידברות בבית הנשיא, "משום שהחוק כבר הונח לקריאה שנייה ושלישית, כך שהממשלה תוכל לאשר אותו בכל רגע ולכן אין לדעת כיצד הדברים יתפתחו במקרה של כישלון המגעים".
"אם המשבר לא ייפתר, אנחנו יודעים שצמרת ההייטק הישראלי חושבת ברצינות על העברת כספים לחו"ל. מגזר ההייטק מאוד נייד וממומן מכספי משקיעים זרים. כסף שיכול היה להגיע לישראל עלול שלא להגיע, וחלק מהחברות עלולות להקים שלוחות בחו"ל. יש בארץ אקו-סיסטם מרשים של סטרט-אפים, אנחנו לא חושבים שחצי מהתעשייה תיעלם בתוך שנה-שנתיים אבל מדובר בתעשייה החשובה ביותר ויש סיבה לדאגה. אין עדיין אינדיקציה לבריחת הון. ראינו השפעה על השקל, על שוק ההון".
עוד הוסיפה נציגת החברה, כי "לעומת זאת אם המשבר ייפתר, יש לכלכלה הישראלית גורמי חוזקה משמעותיים שמהווים הזדמנות לתיקון: בשנה שעברה נרשם עודף בחשבון השוטף, יש פוטנציאל לצמיחה ביחס חוב-תוצר מתחת ל-55% עד 2024 וכן צפוי שיפור בגביית המיסים אם הבורסות יחזרו לעלות".
על ההידרדרות הביטחונית ופיטורי שר הביטחון יואב גלנט נאמר כי "הפיטורים אמנם בוטלו, אבל הסיכונים לביטחון קיימים. עד כה לא היו להתפתחויות השפעות על הכלכלה הישראלית, עם זאת, יש חשש להסלמה במתיחות והיא עלולה לסכן את 'הסכמי אברהם' - שלהם חשיבות כלכלית גדולה. במצב קיצוני עלולה להתפתח החרמה של תוצרת ישראלית - מה שמהווה גם כן סיכון לכלכלה".