לא כל הנוצץ: מי אחראים למשבר בשוק היהלומים הישראלי?
למרות העלייה בדרישה לתכשיטים משובצי יהלומים בעולם, בישראל הצטמצם שוק הייצוא בחצי מאז 2005. "אם יתנו לשוק 15% מהתמיכה שנותנים להייטק, יהיו מיליארדי דולרים נוספים של ייצוא" • אנליסט
לפני כמה שנים התפארה הבורסה ליהלומים ברמת גן שישראל היא המובילה בעולם בייצוא יהלומים, אך תנאי הייצור הזולים בהודו, היעדר ממשלה מתפקדת במשך קרוב לשנה ופרשות פליליות, בראשן פרשת "יהלום שחור" של החברה בראשה עומד לב לבייב, גרמו למשבר חמור בענף.
בנקודת השיא של הענף בישראל, ב-2005, יוצאו מהבורסה ליהלומים ברמת גן אבנים יקרות ויהלומים על 11 מיליארד דולרים בשנה. כיום, על אף שהדרישה ליהלומים בעולם עלתה, מייצא השוק סחורה בערך 4-5 מיליארד דולרים בשנה בלבד. "פחות לקוחות מגיעים, הם נוסעים למקומות אחרים – כמו הודו. המכירות ירדו ביותר מחצי", סיפר מוישל'ה ברזילי, דור שני לעסקי יהלומים, ובעל ניסיון של כשלושה עשורים בתחום. "יש פה משרדים ריקים, עומדים, בעוד שיהלומן בהודו שאין לו שום דבר מאחוריו, מחזיק בערימות של יהלומים שממומנים על ידי ביטחונות של ממשלת הודו".
ברזילי אינו היחיד שמצפה מהממשלה לסיוע ביציאה מהמשבר. "בשנה האחרונה אין ממשלה בישראל, אין עם מי לדבר ואין מי שמתפקד", אמר יורם דבש, נשיא הבורסה ליהלומים. "בסין ובשוויץ יש סחר חופשי, והודו נותנת אשראי עצום ליהלומנים. רק אנחנו לא מקבלים. תנו לנו 15% מהתמיכה שנותנים להייטק, ואני מבטיח שיהיו פה עוד מיליארדי דולרים של ייצוא, ואלפי אנשים יחזרו לעבוד בענף".
לצד היעדרותה של ממשלה יציבה, הענף ספג בשנים האחרונות מהלומה קשה בעקבות עננה של פרשות וחשדות. ב-2017 נחשף באנליסט כי היהלומן ערן פולק זייף שוד אלים בהונג קונג, ואחר כך תבע את חברת הביטוח לכאורה במטרה להתעשר, אך השם הבולט ביותר הוא של המיליארדר לב לבייב, החשוד במסגרת פרשת "יהלום שחור" בהברחה של יהלומים במכס, ועדיין מבוקש במשטרה לחקירה. על אף האצבע המאשימה שהוא מפנה כלפי הממשלה, הודה דבש: "מבחינה תדמיתית, אין ספק שזה לא עושה לנו טוב"