המבקר מתריע: הממשלה לא עושה די כדי להילחם ביוקר המחיה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את הדו"ח השנתי שלו בנושאים כלכליים ואחרים - ממנו עולה תמונת מצב עגומה בנושא יוקר המחייה בישראל. אנגלמן ביקר את התנהלות הממשלה, ולדבריו "חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון משליך על יוקר המחיה". הוא כתב כי "מדינת ישראל מתאפיינת בריכוזיות גבוהה בתחום המזון. בשנה החולפת חווינו התייקרויות - ואזרחי ישראל נאנקים תחת יוקר המחיה", וקרא לראש הממשלה והשרים "להיאבק ביוקר המחיה".

מבקר המדינה התייחס גם לתחום המטבעות הדיגיטליים, וקבע: "פוטנציאל המיסוי על הקריפטו יכול להגיע לעד 3 מיליארד שקלים. ועם זאת שיעור המדווחים לרשות המיסים הינו אפסי - 500 מתוך היקף מינימלי של 200,000 מחזיקי קריפטו". בצל התמשכות המלחמה ועלויותיה הניכרות למשק, הוא כתב כי "שר האוצר ורשות המיסים חייבים לפעול לגביית מס בתחום הקריפטו - עוד טרם העלאות מסים על אזרחי ישראל".

"אין לקבל את חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון"

לפי המבקר, במהלך המלחמה היקף כוח האדם בתעשייה הצטמצם ב-18% ותפוקת המפעלים בישראל הצטמצמה בכ-50% בשלושת החודשים הראשונים. כמו כן, נמצאו עליות מחירי מזון בשיעור בין 2.9% ל- 6% ברשתות המזון באותה התקופה. בנוסף, ציין כי באותו זמן לא הייתה חקיקה שאפשרה לרשות להגנת הצרכן להתמודד עם עליות המחירים שהיו לכאורה ללא הצדקה כלכלית.

אנגלמן ביקר את התנהלות רשות התחרות באשר לנושא הריכוזיות בתחום המזון, וכתב: "למעט פעילותה בשוק התה בשנת 2023, רשות התחרות לא בחנה באופן שיטתי קטגוריות נוספות בתחום המזון ומוצרי הצריכה שיש בהן ריכוזיות גבוהה מבחינת יכולת הספקים להשפיע על התחרות ועל מחיר המוצרים, ובכללן קטגוריות שבהן שולטים יבואנים ישירים".

מבקר המדינה הוסיף כי "נמצא כי ב-36 מתוך 38 קטגוריות בענף המזון נותרה ריכוזיות גבוהה (מעל 50% מהשוק); ב-20 קטגוריות מזון חלקן של שלוש החברות השולטות בקטגוריה גבוה מ-85%, והממוצע של חלקן בכל הקטגוריות עומד על כ-84%. כך למשל, בקטגוריה שמנת מתוקה שלוש החברות הגדולות בקטגוריה מחזיקות 99% מהשוק, בקטגוריה קפה נמס הן מחזיקות 93% מהשוק ובקטגורית דגני בוקר - 87% מהשוק. אף שקיימת ריכוזיות משמעותית של ספקים שלהם יותר מ-50% מהאספקה ב-36 קטגוריות מזון, נכון לשנת 2023 רשות התחרות לא בחנה את הצורך להכריז על קבוצות ריכוז בענף המזון ולהורות לחבריהן על נקיטת צעדים להגברה ניכרת של התחרות בענף המזון".

עוד קבע המבקר כי חוק המזון, שנחקק ב-2014 כדי להגביר את התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה כדי להוריד את המחירים לצרכן - אינו נותן לרשות התחרות מענה לבחינת הריכוזיות הגיאוגרפית של הקמעונאים הגדולים בתחומים נוספים שעלולה לפגוע בתחרות. בהן פתיחת חנויות שכונתיות חדשות שאינן מוגדרות כחנויות גדולות בחוק המזון וכן בהתרחבות לשוק הסיטונאי, מה שהופך אותם לספקים של קמעונאים קטנים ובינוניים, דבר שעלול לגרום לפגיעה ביכולת של הקמעונאים הקטנים להתחרות באותו אזור גיאוגרפי בחנויות של הקמעונאים הגדולים המשמשים גם ספקים.

לבסוף קבע אנגלמן: "על ראש הממשלה, שרי האוצר, הכלכלה, הבריאות, החקלאות ושרים אחרים (הגנת הסביבה, האנרגייה והתשתיות, הרווחה והביטחון החברתי, שירותי דת, הבינוי והשיכון, הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, התקשורת, התיירות והעלייה והקליטה) ששותפים לעבודת ועדת השרים לטיפול ביוקר המחיה - לעקוב אחר יישום הרפורמות ולפעול להשלמתן ולעדכונן אם נדרש, ולוודא כי פעולות הממשלה להפחתת יוקר המחיה מתואמות ועדכניות, כדי להתמודד באופן מיטבי עם יוקר המחיה ועם עליית מחירי המזון".

"לפני העלאות מסים על אזרחי ישראל - שר האוצר ורשות המיסים חייבים לפעול לגביית מס בתחום הקריפטו"

מבקר המדינה העריך כי פוטנציאל גביית המיסים המוערך בישראל מהכנסות מפעילות בקריפטו עשוי להגיע לכ-2-3 מיליארד שקלים, אך מנגד ציין כי שיעור המדווחים לרשות המיסים הינו אפסי - 500 מתוך היקף מינימלי של 200 אלף מחזיקי קריפטו בין השנים 2018-2022. אנגלמן כתב: "בפרט בצל התמשכות המלחמה ועלויותיה הניכרות למשק - שר האוצר ורשות המיסים חייבים לפעול לגביית מס בתחום הקריפטו, עוד טרם העלאות מסים על אזרחי ישראל".

בהמשך לכך, מבקר המדינה כתב כי "בהירות בתחום המיסוי בכוחה לשפר את אמון הציבור ברשות המיסים, לאפשר להתוות את הדרך שתאפשר לכלכלה הישראלית בתחום הקריפטו לצמוח ולאפשר למדינת ישראל לשמור על מעמדה כמעצמה טכנולוגית וליהנות מפירות הצמיחה, מהעלאת שיעור הדיווח וממימוש פוטנציאל גביית המס על הכנסות מפעילות בקריפטו".

"על ראש הממשלה לבחון את נחיצותו של המשרד לשיתוף פעולה אזורי"

בנוסף, על רקע תכנון סגירת חמישה משרדי ממשלה כחלק מתקציב 2025, מבקר המדינה כתב על המשרד לשיתוף פעולה אזורי: "מחד, מרבית תקני המשרד מיועדים לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל - ומאידך, מרבית ההשקעות של המשרד בפרויקטים ירדו לטמיון. על ראש הממשלה לבחון את נחיצותו של המשרד".

אנגלמן הסביר: "בהחלטת הממשלה מיוני 2009 על הקמת המשרד לשיתוף פעולה אזורי, הוגדר תפקידו של המשרד - אך לא הוגדרו סמכויותיו. עלה כי אין בהחלטת הממשלה או במקור מחייב אחר הגדרה ברורה של אחריות המשרד, וכי כדי לקדם ולהוציא לפועל את הפרויקטים המרכזיים שעליהם הוא אמון - הוא תלוי ברצונם הטוב של המשרדים והגופים הממשלתיים האחרים. כתוצאה מכך מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים רבות וטרם הבשילו. כך לדוגמא, התעכבה השלמתו של פרויקט 'שער הירדן', אף שחלפו כ-26 שנים מיום חתימת ההסכם להקמתו וכ-12 שנים ממועד החלטת הממשלה הראשונה שעסקה בפרויקט זה".

עוד כתב מבקר המדינה: "בשנים שנבדקו, מצבת כוח האדם של המשרד עמדה בממוצע על 84% מהתקן, עם 29 משרות מאוישות מתוך תקן של 34.5 משרות בממוצע. יתרה מכך, בביקורת נמצא כי כ-20 מאותם תקנים יועדו לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל, כשמנגד איוש התפקידים המקצועיים במשרד היה חסר. עקב כך נוצרה תלות רבה של המשרד בבעל תפקיד אחד: מנהל אגף הכלכלה, אשר מכהן בתפקידו מיולי 2017, שכן הוא, בין העובדים בדרג המקצועי, היחידים שנשארו במשרד לאורך זמן".

לפי הדו"ח, התקציב השנתי של המשרד בשנים 2018-2023 עמד על 39-74 מיליון שקלים. עם זאת, שיעור הביצוע באותן שנים עמד על 38%-49% - כלומר אפילו לא מרבית התקציב. עוד עולה מהדו"ח כי 58% ממשאבי המשרד הוצאו ב-2018-2023 לצורך תשלום שכר והוצאות תפעול, כלומר כ-91 מיליון שקלים מתוך כ-156 מיליון שקלים.

הפיקוח על מתפילי המים, משק החשמל וכבישי האגרה בישראל

המבקר התייחס בדו"ח גם לאסדרה של מתקני התפלת מי ים ופיקוח עליהם, וכתב כי "לא מתקבל על הדעת שבמדינת ישראל ב-2024, לאחר שנמצאו תופעות של עכירות במים ולשלשת ציפורים, המפעילים אינם נקנסים על-ידי משרד הבריאות".

בישראל קיימים 5 מתקנים גדולים להתפלת מי ים: פלמחים, חדרה, אשדוד, אשקלון ושורק א'. לפי הדו"ח, 18 אירועי עכירות גבוהה חייבו עצירת אספקת מים ממתקן התפלה בשנת 2023, אולם בשל אי-דיווח של המתפיל לא הופסקה האספקה כאמור.

כמו כן, 14 מקרים של זיהום מי ים שבגינם הופסק הייצור במתקני ההתפלה דווחו משנת 2007 ועד למועד סיום הביקורת. 8 מהאירועים נבעו מזיהום מיקרוביאלי, 4 מהם נבעו מזיהום שמקורו בדלק ושמנים, ו-2 מהם נבעו מעכירות במים בעת סערה ורעידת אדמה. נכתב כי אחת לשנה לפחות נדרשת ביקורת במתקני התפלה על-פי נוהל משרד הבריאות, אך לפי הדו"ח, בפועל בשנים 2018-2023 - באף אחד ממתקני ההתפלה לא נערכה ביקורת על-ידי משרד הבריאות כנדרש.

מבקר המדינה ביקר בדו"ח את התנהלות הממשלה גם בנושא משק החשמל - וקבע: "ממשלת ישראל אינה נערכת מספיק לנזקים שעלולים להיגרם למשק בגין עיכובים בהקמת יחידות ייצור ומתקני אגירה". נכתב כי "בדוחות מבקר מדינה קודמים צוין שתכנון התשתיות במשק החשמל בישראל מאופיין בראייה קצרת טווח ולשנים מעטות בלבד, ובמשך שנים משק החשמל מתנהל ללא תוכנית אב: לעומת מרבית המדינות המפותחות, בהן תכנון משק החשמל נערך לטווח של 10-20 שנים - בישראל התכנון הוא קצר יותר ועומד על 8 שנים בלבד, לאחר שהוארך מחמש שנים".

המבקר הוסיף כי "עיכובים אפשריים בהקמת יחידות ייצור ומתקני אגירה, שעל-פי מסמכי נגה קיימת סבירות גבוהה שיקרו, עשויים להוביל לפגיעה ברמת האמינות של אספקת החשמל, המתבטאת בגידול משמעותי בשעות שבהן משק החשמל לא יוכל לספק את מלוא הביקוש".

לפי הדו"ח, "תוצאות הסימולציה שערכה נגה לתרחיש זה משקפות 6.5 שעות אי-אספקה של מלוא הביקושים בשנת 2027 ו-9.9 שעות אי-אספקה בשנת 2028, עד פי 3.4 משעות אי-האספקה שתוכננו בתוכנית הפיתוח, דבר שעשוי להתבטא בנזקים למשק. עיכובים אלה, שעל-פי נגה קיימת סבירות סבירות גבוהה שיחולו, עלולים להסב למשק נזקים כבדים בהיקף של 776 מיליון שקלים בשנת 2027 ו- 2.44 מיליארד שקלים בשנת 2028".

מבקר המדינה ביקר גם את העובדה שבישראל יש ארבעה זכיינים פרטיים שמפעילים את שלושת כבישי האגרה: שני זכיינים מפעילים את כביש 6 - אחד במקטע המרכזי והשני במקטע הצפוני. זכיין אחד מפעיל את מנהרות הכרמל, וזכיין נוסף מפעיל את הנתיב המהיר. אנגלמן קבע: "אין כל היגיון בסרבול שנוצר כתוצאה מכך שאזרחי ישראל נדרשים לשלם ל-3 מפעילי כבישי אגרה בנפרד. הדבר מביא לצבירת חובות ולחיובי ריבית מיותרים".

מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ נמסר בתגובה: ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה בראשות ראש הממשלה יזמה את רפורמת "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל", שכללה חקיקה המשנה סדרי בראשית בייבוא מוצרים לישראל. הרפורמה קודמה תוך כדי המלחמה ועברה סופית בכנסת, והיא תיכנס לתוקף ב-1.1.2025. הרפורמה פותחת את השוק הישראלי לתחרות אמיתית אחרי עשרות שנים של ריכוזיות ושליטת המונופולים, הקרטלים והיבואנים הבלעדיים שנהנו מהגנה בדמות של תקינה ישראלית ייחודית. הרפורמה משנה באופן משמעותי את תהליכי היבוא לישראל והופכת אותם לקלים מאד, מה שמאפשר לשחקנים חדשים רבים להיכנס לתחום היבוא ומעודדת "יבוא מקביל". בכוונת ראש הממשלה להמשיך ולכנס את ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה כדי לקיים מעקב אחר יישום הרפורמה עם כניסתה לתוקף בתחילת השנה, ולהמשיך להוביל רפורמות דומות בענפי המשק השונים שטרם טופלו במסגרת הרפורמה הנוכחית".