שיבושים באוויר: מתי חברות התעופה מחויבות לפצות את הנוסעים?

השבוע, בשיא עונת התיירות, הושבת נמל התעופה סכיפהול שבאמסטרדם בעקבות תקלה נרחבת במערכת התדלוק. אלפי נוסעים נקלעו למצוקה בעקבות ביטול 180 הטיסות שעתידות היו לצאת מנמל התעופה העמוס, שממנו יוצאים מדי יום כ-150 אלף נוסעים. "הגענו לשדה התעופה, ואחרי שעתיים וחצי אמרו לנו לצאת בחזרה לשער", סיפר קובי ברוקס.

רק אחרי כמה שעות מורטות עצבים הישראלים התחילו להבין שהם תקועים בנמל התעופה. הדיילים במקום, לדבריהם, גילו אדישות למצוקה שלהם. ברוקס הצליח ברגע האחרון למצוא חדר בודד לכל משפחתו במלון בעיר רוטרדם, לאחר שבאמסטרדם התפוסה הייתה מלאה לחלוטין. את מחיר המלון ואת כרטיסי הטיסה החדשים שילם קובי מכיסו. "נסענו שעה ומשהו בלילה, הגענו למלון בתקווה שיהיה מי שיקבל אותנו", שחזר. "בכל התהליך שעברנו לא הייתה שום קבלת אחריות, לא של חברת התעופה או נמל התעופה". אז מתי נוכל לקבל פיצוי – ומתי נצטרך לספוג בעצמנו את עלות הכרטיסים?

לכתבות נוספות בחדשות 13:

הנשק החדש במלחמת התיירות בים האדום: מוזיאון תת ימי

לא רק בון ג'ובי: האמנים שחורכים את הבמות גם אחרי גיל 50

"אפשר למות מזה": הרעלן בדבש שמסכן תינוקות עד גיל שנה

החוק קובע שחברת תעופה פטורה מפיצוי כספי במקרה של נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה – מה שמכונה "כוח עליון". "בעיה במערכת התדלוק היא בעיה שקשורה לנמל התעופה ולא לחברת התעופה", הסבירה עדי אטלס מעמותת תעופה נבונה,"לכן זה כנראה כוח עליון". במקרים של כוח עליון, חברת התעופה פטורה מפיצוי אבל מחויבת לתת לנוסע טיסה חלופית או החזר כספי על הכרטיס. ולדאוג לו למזון, שתייה, הסעות ומלון ללילה.

"במקרה של שביתה שוועד העובדים ארגן והודיע עליה מראש, אין זכאות לפיצוי", הוסיפה אטלס. "עם זאת, במקרה של שביתה פראית שכל הטייסים מתקשרים ומודיעים ביחד שהם לא יכולים להגיע – יש פיצוי".