פרס נובל בכימיה לשלושה חוקרים שפיתחו את סוללת הליתיום-יון
גודנאיף, ויטינגהאם ויושינו זכו לאור תרומתם בפיתוח הסוללה בשנות ה-70 וה-80, המשמשת מכשירים רבים - מטלפונים ומחשבים ניידים ועד רכבים חשמליים. "התרומה הגדולה ביותר למין האנושי"
פרס נובל בכימיה לשנת 2019 יוענק לשלושה חוקרים על תרומתם בפיתוח סוללת ליתיום-יון: ג'ון ב. גודנאיף בן ה-97, אם סטנלי ויטינגהאם בן ה-78 ואקירה יושינו בן ה-71 - כך הכריזה היום (רביעי) האקדמיה השבדית המלכותית.
"הסוללות הקלות, הנטענות והחזקות האלה משמשות אותנו כיום בכל דבר – החל מבטלפונים ניידים ועד מחשבים ניידים ורכבים חשמליים. הן יכולות לאגור כמויות משמעותיות של אנרגיה מכוח סולארקי ורוח, מה שמאפשר חברה נטולת דלקים מאובנים", נכתב בהצהרה של האקדמיה.
Lithium-ion batteries have revolutionised our lives and are used in everything from mobile phones to laptops and electric vehicles. Through their work, this year’s Chemistry Laureates have laid the foundation of a wireless, fossil fuel-free society.#NobelPrize pic.twitter.com/KXVfXlUT4B
— The Nobel Prize (@NobelPrize) October 9, 2019
הסוללה הומצאה בשנת 1970 בזמן משבר נפט שהיה באותה תקופה. ויטינגהאם ניסה למצוא פתרונות לייצור אנרגיה ללא דלק, ובמהלך מחקרו גילה חומר עשיר באנרגיה – והתוצאה הייתה סוללה עם פוטנציאל גדול אך נפיצה מדי בכדי שייעשה בה שימוש.
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
פרס נובל בפיזיקה יוענק לשלושה מדענים העוסקים בחקר היקום
הזוכים בפרס נובל לרפואה: שלושה מדענים שעוסקים בחקר התא
לא מהעולם הזה: חברה ישראלית הצליחה לייצר בשר מעובד בחלל
גודנאיף תרם לפיתוח סוללת הליתיום-יון בכך הכפיל את הפוטנציאל שלה, וכמה שנים לאחר מכן, ב-1985, יושינו היה הראשון לייצר סוללה שניתן לשווק אותה לציבור הרחב באופן מסחרי. שש שנים לאחר מכן, "הסוללות נכנסו לחיינו והניחו את היסוד לחברה אלחוטית נטולת דלקים מאובנים, והן היוו את התרומה הגדולה ביותר לאנושות".
ג'ון ב. גודנאיף נולד בשנת 1922 בגרמניה וסיים את הדוקטורט שלו בשנת 1952 באוניברסיטת שיקגו בארצות הברית. סטנלי ויטינגהאם נולד בשנת 1941 בבריטניה, וב-1968 סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד. אקירה יושינו, יליד 1948, סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת טוקיו ביפן בשנת 2005.
אתמול, האקדמיה השבדית המלכותית הכריזה על שלושה זוכים בפרס נובל בפיזיקה בתחום חקר היקום: ג'יימס פיבלס על גילויים תיאורטיים בפיזיקה של מבנה היקום ומישל מאיור ודידייה קוולוז על גילוי כוכב לכת חוץ-שמשי שמקיף כוכב דמוי שמש.
פיבלס התבקש לתת עצה לצעירים ששוקלים קריירה בתחום המדע, ואמר כי "צריך להיכנס לתחום הזה עם אהבה למדע. הפרסים, הם מקסימים ומאוד מוערכים, אבל הם לא חלק מהתוכנית. צריך להיכנס למדע כי הוא מרתק אותך".
שלשום, שלושה מדענים קיבלו את ההודעה על זכייתם בפרס נובל לרפואה בשל תגליות על הדרך שבה תאים בגוף מסתגלים לזמינות או אי זמינות של חמצן. השלושה הם פרופ' וויליאם ג' קאלין, אמריקני בן 61 מאוניברסיטת הרווארד, ד"ר פיטר ג' ראטקליף בריטי בן 65 מאוניברסיטת אוקספורד, ופרופ' גרג ל' סמנזה, אמריקני בן 63.
"תגליותיהם חושפות את המנגנון של אחד מתהליכי ההסתגלות החיוניים ביותר לחיים", צוין על ידי הוועדה במכון קרולינסקה שבשוודיה. הפרס, מלבד הכבוד הגדול, יזכה את שלושת החתנים בכ-913 אלף דולרים.