נשיא SpaceIL: "לאור התמיכה - יוקם פרויקט 'בראשית 2'"
לאחר כישלון נחיתת החללית הישראלית על הירח, מוריס קאהן, שתרם כמאה מיליון דולר לפרויקט, פרסם סרטון שבו אמר כי "את המשימה שהתחלנו אני מקווה שנשלים". התעשייה האווירית: "נשמח להיות חלק"
נשיא SpaceIL, איש העסקים מוריס קאהן, שתרם כמאה מיליון דולר לפרויקט החללית הישראלית "בראשית", פרסם אמש (שבת) סרטון שבו הודיע על כוונתו להקים את פרויקט "בראשית 2". זאת, יומיים בלבד לאחר ש"בראשית" נכשלה לנחות על הירח.
בסרטון אמר קאהן כי "יש לי הודעה לעם ישראל: לאור התמיכה הרבה שקיבלתי מכל העולם על הפרויקט, החלטתי להוביל פרויקט חדש - 'בראשית 2'. את המשימה שאנחנו התחלנו אני מקווה שנשלים. המסר שלי לנוער הוא שאם בהתחלה משהו לא הולך, צריך לקום מחדש ולהשלים אותו - וזה משאני עושה".
מהתעשייה האווירית נמסר: "התעשייה האווירית היא מוקד ידע לאומי בתחומי החלל והלוויינות ומשמשת כבית החלל של מדינת ישראל. אנו גאים בתרומתנו להישגי החללית 'בראשית' שהגיעה למפתן הירח. נשמח להיות חלק ממשימות חלל נוספות בשיתוף SpaceIL ובהובלתו של מר מוריס קאהן".
כתבתות נוספות בנושא:
אכזבה בחלל: נכשלה נחיתת החללית הישראלית על הירח
מתקרבת לנחיתה: "בראשית" ביצעה בהצלחה תמרון ראשון סביב הירח
"התזמון חייב להיות מדויק": צוות בראשית מתכונן לנחיתה על הירח
כזכור, ביום חמישי, לאחר כשבעה שבועות בחלל, "בראשית" הגיעה ליעדה אך התרסקה על הירח. תהליך הנחיתה החל במרחק של 25 ק"מ מהירח כשהחללית במהירות של כ-6,000 קמ"ש - כאשר כל המנועים שלה פועלים על מנת להאט אותה כנדרש. אולם, ב-143 המטרים האחרונים, הקשר עם החללית אבד. לפני ההתרסקות, "בראשית" צילמה שתי תמונות של הירח.
ביום שישי, צוותי ההנדסה של SpaceIL והתעשייה האווירית החלו לשפוך אור על הסיבה להתרסקות החללית על הירח. מנתונים ראשוניים נראה כי תקלה טכנית שאירעה באחד הרכיבים גרמה לשרשרת אירועים, במהלכם פסקה פעולת המנוע הראשי – שבלעדיו לא היה ניתן לבלום את החללית.
אמנם "בראשית" התגברה על התקלה והצליחה להניעה שוב את המנוע הראשי, אך בשלב זה כבר לא היה ניתן לבלום את מהירות החללית ולהשלים את הנחיתה כמתוכנן. על פי הנתונים, האירוע הטכני הראשוני התרחש כאשר "בראשית" הייתה בגובה של כ-14 ק"מ מעל פני הריח. בטווח 150 מטרים מהקרקע, אז אבד סופית הקשר עם החללית. "בראשית" הגיעה למהירות אנכית של כ-500 קמ"ש לקראת הפגיעה באדמה. בשבוע הבא, יתבצעו בדיקות מקיפות על מנת להבין לעומק את שהתרחש.
הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית, אמר: "התעשייה האווירית יחד עם SpaceIL בנתה את החללית הישראלית הראשונה, 'בראשית', אשר הצליחה להגיע למרחק 400 אלף ק"מ מישראל ולמפתן הירח. מדובר בהישג טכנולוגי אדיר למדינת ישראל אשר נכנסה למועדון של שבע המעצמות שהגיעו לקרבה כזו לירח. הפרוייקט ארך 8 שנים ותרם רבות לתעשיית החלל הישראלית שהיא אחת המובילות בעולם. החלל הוא מרחב עצום, מסעיר ומעורר השראה. התעשייה האווירית היא מוקד הידע הלאומי בישראל בטכנולוגיית החלל והיא תמשיך להוביל את מדינת ישראל להישגים טכנולוגיים בתחום זה. עובדי ומהנדסי התעשייה האווירית , עובדים יומם וליל על פיתוח טכנולוגיות לטובת המדינה ובטחונה. עבורם השמיים אינם הגבול, הם רק ההתחלה".
מוריס קאהן, מייסד "קרן קאהן", שתרמה כמאה מיליון שקלים לפרויקט, אמר: "ישראל הגיעה לירח ודגל ישראל על הירח, המסע של בראשית לא הסתיים. אני מצפה מהדור הבא של ישראל שישלים את המשימה עבורנו".
יואב לנדסמן, מהנדס מערכת בכיר ב-SpaceIL, כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "בימים האחרונים הרגשתי רוב הזמן מנותק רגשית ממאורעות בראשית. אולי מרוב עומס וניסיון להתמקד בהצלחת המשימה. למעשה הרגשתי לפעמים כאילו אני מפסיד את כל הכיף שכולם מדווחים עליו ברשתות החברתיות. אולי בגלל זה כל כך קשה לי עכשיו. אני מודע להישגים ולהשראה ולהשפעה העולמית של מה שעשינו, אבל יקח לי קצת זמן להתאושש ואני לא מחפש דרכים להאיץ בעצמי. בסופו של דבר יש לי קצת פנאי אחרי תקופה אינטנסיבית מאד. עוד דבר קטן: אני לא מחפש תנחומים. אבל אם אתם רוצים לעודד אותי, ספרו לי איך אני ו-SpaceIL השפענו עליכם ועל סביבתכם. זה עשוי לעזור".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתום כישלון הנחיתה כי "אם בפעם הראשונה אתה לא מצליח אתה מנסה שוב. עצם הניסיון הוא הישג כביר. אנחנו המדינה השביעית שהגיע לזה, אנחנו נהיה המדינה הרביעית אם נתמיד בזה. מבחינתי הנשר נחת ובפעם הבאה יהיה עוד יותר טוב". את הדברים אמר בחדר הבקרה של התעשייה האווירית.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר: "תודה לכל אותם אנשים שהביאו חללית ישראלית לירח. לא כמו שרצינו, אבל הביאו חללית לירח. יש לפעמים אכזבות, אבל האכזבות האלה בטלות לעומת ההישגים שהגענו אליהם גם בלילה הזה".
באז אולדרין, שהיה לאדם השני שצעד על הירח, צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "תנחומים ל'בראשית' על מה שכמעט היה. לעולם אל תאבדו תקווה - העבודה הקשה, עבודת הצוות והחדשנות שלכם הן השראה לכולנו".
ב-21 בפברואר, בשעות הבוקר המוקדמות, החלה החללית את מסעה כששוגרה מקייפ קנאוורל שבפלורידה, ארצות הברית. כ-45 דקות לאחר שיגורה, יצרה החללית קשר עם חדר הבקרה, פרשה את רגליה והחלה בהקפת כדור הארץ. . המהלך הוא אולי צעד קטן לחברת "ספייס אקס", שמשגרת את טיל הפלקון שיישא את החללית לירח, אך הוא צעד ענק עבור תעשיית החלל הישראלית.
החללית תוכננה להקיף את כדור הארץ מספר פעמים עד שתכנס אל מסלול ההקפה של הירח, שעליו היא צפויה לנחות הערב. המרחק שעשתה החללית עד שתגיע לירח הוא כשישה מיליון וחצי קילומטרים - המסלול הארוך ביותר שנעשה על מנת לנחות על הירח. לאחר הנחיתה החללית צפויה לצלם תמונת "סלפי" של עצמה על אדמת הירח, להניף את דגל ישראל ובהמשך עליה לבצע מדידות מחקריות.
כשבוע וחצי לאחר ששוגרה, "בראשית" צילמה תמונת סלפי שבה נראה כדור הארץ, במרחק 37,600 ק"מ, מצדה השני של האטמוספירה. האזור שתועד היה אוסטרליה, כשהצילום נעשה תוך סיבוב איטי מאוד של החללית. מדובר בצילום הרחוב ביותר שצולם על ידי כלי ישראלי. בתמונה ראו לראשונה את הלוח המותקן על גבי החללית עם דגל ישראל והכיתובים "עם ישראל חי" ו-"small country, big dreams".
לפני כשבועיים, בסוף חודש מארס, הצוות ההנדסי של חברת "SpaceIL" והתעשייה האווירית פרסמו מקבץ תמונות וסרטון שצולמו על ידי "בראשית". בסרטון ניתן היה לראות את כדור הארץ מסתיר את השמש, ואז יוצא מהצל שנוצר מחשיפת כדור הארץ לשמש. התהליך יצר תמונה דומה מאוד לזריחה. בתמונות ניתן לראות אותה "זריחה" מעל כדור הארץ – מנקודת מבטה של החללית.
רוב מסעה של "בראשית" בחלל היה מוצלח, אך גם היו שיבושים בדרך. ארבעה ימים לאחר ששוגרה, תוכנן להתבצע תמרון בקרבת כדור הארץ באזור ללא תקשורת. במהלך קדם התמרון, מחשב החללית ביצע אתחול לא רצוני שהביא לביטול אוטומטי של התמרון. למרות זאת, נמסר אז כי מערכות החללית פועלות היטב.