כנס חירום של מועצת העיתונות: "זו אזעקת אמת"

על רקע כוונות הממשלה לפעול לפירוק תאגיד השידור הציבורי, צמצום תקציביו וסמכויותיו אגב התערבות בתכניו, זאת בצד ההצעה לביטולה של הרשות השנייה כך שהפיקוח על חברות החדשות יהיה פוליטי ולא מקצועי והצעות חוק נוספות, שמטרתן פגיעה בעבודות תחקיר של עיתונאים, התכנסו אתמול (ראשון) באוניברסיטת בר אילן עיתונאים בכירים, ראשי מערכות התקשורת וחוקרים העומדים בראש תוכניות ללימודי תקשורת במוסדות האקדמיים בארץ לכנס חירום של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל.

בכנס לקחו חלק מטעם חדשות 13 ברוך קרא ורותם דנון. "זה נראה כאילו אנחנו בתקשורת מסקרים את כל המרחש כרגע בתוך סוג של מסך עשן", אמר דנון - והוסיף: "בסיקור השוטף של השבוע אתה לא עוצר כמעט כדי לחשוב על עצמך, ואני לא מדבר על אלמנט אלטרואיסטי בעבודה שלנו, אלא על העובדה הפשוטה שאנחנו מאבחנים את כל הרע שעובר על אחרים ואת הרע שהולך לעבור על אחרים, ואנחנו מפרטים את כל הסכנות שצפויות למגזרים, לקבוצות, לפרטים, לכל מי שמושפע מדמוקרטיה שמאבדת מחסינותה".

עוד אמר דנון: "ושוב, זה לא אלטרואיזם באופן טבעי. אנחנו כעיתונאים רוצים להתמקד בלספר ובלדבר על הסיפור, לא על עצמנו. אבל גם תקשורת היא חלק מהסיפור. למעשה היא חלק גדול מאוד מהסיפור והיא תמיד תהיה. אין כמעט בעל כוח שלא שואף לעוד כוח".

"אין כמעט בעל כוח שלא ישאף להרחיב את גבולות הכוח שלו, מעבר למה שיש לו", המשיך דנון. "אלה תהליכים שתמיד היו ותמיד יהיו. השאלה באיזה עוגנים אנחנו נתלים. ולצערנו, במדינה הזאת הקמנו תקשורת מפוארת דורות רבים שקדמו לי, דורות שבאו כבר אחרי, אבל המדינה ואולי גם אנחנו קצת לא נתנו להם מספיק עוגנים להיתלות בהם וזה עצוב מאוד".

"אנחנו צריכים פוליטיקה שלא מסמנת את התקשורת הממסדית והחופשית כאויב שלא מסמנת אותו עד שזה הפך כבר הפך לאקסיומה הכי שחוקה אולי בדף מסרים יומי. כבר לא משהו שאנחנו מזדעזעים ממנו, אלא עניין של מה בכך. אנחנו צריכים רגולציה מקצועית רגולציה שפועלת אך ורק לרווחת הצופים ולרווחת האנשים שעובדים בענף הזה. שהעקרונות שלה מושתתים על חופש ביטוי מקסימלי. אנחנו צריכים לדעת וחייבים להתריע שאם יתממשו התכניות של מהאן דהם, אנחנו כולנו נתרסק לתוך תרבות פיד מוחלטת, שכולה מציאויות מותאמות משתמש וכולה פייק ניוז ולא ניוז".

"מדהים לגלות לפעמים מילים שנכתבו לפני 250 שנה, כשפחות מאחוז מאוכלוסיית העולם היהתה לו איזושהי נגישות לתקשורת. תומאס ג'פרסון אמר אז שהחירות שלנו תלויה בחופש העיתונות וזה מאוד נכון. החופש הזה, הוא אמר, לא יכול להיות מוגבל, כי ברגע שהוא מוגבל באותו רגע הוא גם נעלם. הוא גם אמר שהוא מעדיף מדינה בלי ממשלה ועם עיתונות חופשית מאשר את ההפך והמילים האלה מהדהדות במרחק של רבע מילניום עד לכאן. היום ואני מקווה ומתפלל שמישהו ישמע אותן איפה שצריך".

השופט בדימוס חנן מלצר הציג גילוי דעת, שעליו חתמו יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, ראשי גופי התקשורת בארץ, עיתונאים ועיתונאיות וראשי חוגים לתקשורת מ-14 אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ. בגילוי הדעת נכתב, בין היתר: "פגיעה בעיתונות החופשית משמעותה פוליטיזציה של שוק התקשורת בישראל וחבלה ביכולתם של אזרחים לקבל מידע ולבקר את מעשי השלטון בממשקים מולו, ובכללם: בחינוך, בבריאות, בכלכלה, ובביטחון האישי.

"עיתונות עצמאית היא נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. עצם האיום בפגיעה בגופים אלו ובמטה לחמם של עיתונאיות ועיתונאים, כמו גם עצם הרעיון להכפיף את הערוצים המסחריים וחברות החדשות שלהם לממשלה, מהווים מכה קשה ביכולתם לסקר ולבקר את השלטון, כל שלטון".

השופט בדימוס מלצר הוסיף: "התוכניות שעליהן התבשרנו, אם תמומשנה, עלולות להביא לכך שישראל לא תץיחשב עוד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. יתר על כן, עצם האיום בקיומן של תכניות אלו יש בו משום פגיעה בחופש העיתונות והתקשורת כדי להטיל מורא על עורכים ועיתונאים ולהגביל את חופש הסיקור. מנחם בגין קבע בהקשר לשידור הציבורי שתי קביעות שהיו נכונות בזמנו והן תקפות עד היום.

"אין להתערב בחופש התקשורת על דרך של צנזורה מכל סוג שהוא אלא מטעמי בטחון מובהקים. אם לא תאמר כן תמצא הצנזורה מלבינה את פני המדינה ברבים. השידור הציבורי אסור לו להיות שידור של הממשלה. שירות השידור כל עוד הוא ממלכתי חייב לעמוד לרשותם של כל אזרחי המדינה. ההתכנסות הזו מציגה חזית רחבה וא-פוליטית של המועצה, כלי תקשורת, מרצים לתקשורת, עורכים ועורכות, עיתונאיות ועיתונאים. וההתייצבות היא כללית שכן יש תחושה שהפגיעה בשער. לפיכך זו אזעקת אמת וכולם מאוחדים בקריאה – לא יקום ולא יהיה".