5 ימים לאחר שאיבדה את ארוסה: ויקטוריה מציינת את יום הזיכרון בלי סלבה

ויקטוריה פליגלמן, שניצלה מהפיגוע הרצחני באריאל בליל שבת האחרון ואיבדה את מי שהיה ארוסה, ויאצ'סלב (סלבה) דניאל גולב, מציינת היום (רביעי) את יום הזיכרון הראשון בלעדיו, חמישה ימים בלבד לאחר הפיגוע ומשחזרת את הרגעים הקשים: "ישבנו בשמירה ושמעתי פיצוץ. בדיוק בזמן הפיצוץ - עפתי אחורה".

"הייתי בטוחה שאנחנו צריכים לעזור לאנשים, בטח משהו התפוצץ, וצריך לעזור להוציא אותם מהאש. לא הבנתי מה קורה", שיחזרה ויקטוריה, "שכבתי על הרצפה, אמרתי לסלבה 'בוא נעזור להם, הכל טוב'. ניסיתי לקום ולא הצלחתי לקום, משהו משך אותי אחורה. סלבה נכנס למצב כריעה והתחיל לירות".

"ברגע שהוא הפסיק לירות, הבנתי מה קורה שם", שיחזרה בכאב, "יריתי ירייה והם כבר נסעו. הוא צעק בקשר 'היה פיגוע, בואו לפה, היה פיגוע' הוא לא אמר, הוא פשוט צרח, ואז הוא התעלף ואני צעקתי לאחראים בקשר 'תבואו לפה, תביאו לי מד"א מהר'".

משלא קיבלה מענה בקשר, סיפרה ויקטוריה: "ראיתי אותו כולו לבן כבר, יצאתי החוצה, זרקתי את הנשק, יצאתי החוצה כדי לבקש מאנשים שיעזרו. הגיע מד"א ואמרתי לסייר שאסע עם סלבה לבית החולים, עדיין יש לו דופק. הוא אמר לי 'סלבה נפטר'".

"לי קוראים ויקטוריה, ולו קראו סלבה. 'סלבה' משמעותו 'תהילה' ו-ויקטוריה 'ניצחון'", סיפרה ויקטוריה, "אני ניצחתי את המוות והוא קיבל את התהילה שלו". אבל על עמדת השמירה בה השתנו חייה, אמרה ויקטוריה כי היא "לא מתכוונת לחזור לשם, אני לא יכולה לחזור לשם. ויקטוריה הוסיפה: "אני בחיים, אז אני יודעת שאני צריכה להמשיך כי הוא נתן לי את החיים שלו".