המבקר: אי-סדרים בתקציב הביטחון, מחדל בניתוח נתוני הקורונה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את הדו"ח השנתי העוסק בסוגיות ביטחוניות שאינן קשורות למלחמה. בין השאר, הדו"ח מפרט ממצאים הקשורים לתקציב משרד הביטחון ולארכיון המדינה, לרבות אבטחת מסמכים מסווגים. בנוסף, מתייחס הדו"ח לסוגיית מצוקת מכשירי הדימות (CT ו-MRI) בישראל.

בעניין תקציב משרד הביטחון, המבקר קובע כי סעיף "ההרשאה להתחייב" - המאפשר התקשרויות ממושכות יותר מתקופת התקציב שאושר והיקפו עשרות מיליארדי שקלים - אינו מוצג במלואו לאוצר, אינו מנוצל ברובו, משתנה לעתים קרובות - ואינו מאפשר ניהול אופטימלי של תקציב הביטחון. כך, לפי המבקר, צברה המדינה חוב בסך 330 מיליון שקלים מול התעשיות הביטחוניות, עקב חריגות מתמשכות מתקציבי ההרשאה להתחייב.

עוד מצביע המבקר על כשלים שאותרו בפריטים שסופקו לצה"ל על-ידי יצרנים שונים במשך שנתיים לפחות. לפי הדו"ח, צה"ל לא העביר את המידע בנושא למשרד הביטחון על מנת שישפר את ההתקשרות שלו עם ספקים.

הדו"ח מתייחס גם לארכיון המדינה ולטיפול במסמכים מסווגים השמורים בו. לפי המבקר, הארכיון אינו מאבטח כראוי מסמכים בעלי רגישות ביטחונית, כך שהם עלולים להתפרסם או לדלוף לציבור באופן שיסכן את האינטרסים של המדינה. לפי הדו"ח, שיעור החשיפה המכוונת של מסמכים מתוך הארכיון לציבור ירד מ-26% ל-19%. מרבית המסמכים מתפרסמים רק 7 שנים אחרי שסיימו את תקופת ההגבלה הקבועה לגביהם. עוד צויין כי מסמכי צה"ל הם פחות מ-0.1% מהפריטים בארכיון, באופן שפוגע בזכות הציבור לעיין בהם.

כמו כן, מתאר המבקר כיצד הוועדה לבחינת פרשת היעלמותם של ילדי תימן הפקידה בארכיון המדינה מחשב עם מסמכים רגישים לאחר שסיימה את עבודה. אלא שבהמשך, הארכיון "איבד" את החומר ולא ניתן היה לאתרו, והתהר כי המחשב "הושאל" לאחד מעובדי הארכיון ואבד בביתו.

נושא נוסף שנבדק בידי המבקר הוא מצוקת מכשירי הדימות CT, MRI, ו-CT PET בבתי החולים. לפי הדו"ח, המחסור אינו נובע ממחירי המכשירים, אלא ממדיניות שנועדה לייצר תור מכוון - ולצמצם את הביקוש לבדיקות עצמן, בשל עלותן הגבוהה. מאז 2015 הותקנו עשרות מכשירי דימות חדשים, אך גם אלה לא הדביקו את המחסור ואת קצב גידול האוכלוסיה. מספר מכשירי ה-CT וה-MRI למיליון איש בישראל - 61 מכשירים - עדיין נמוך מב-13 מדינות מובילות ב-OECD, כפי שעלה בדו"ח שיצא לפני 9 שנים. למרות הביקוש הגבוה, למשרד הבריאות אין תוכנית רב-שנתית להצטיידות במכשירים נוספים.

עוד ציין המבקר כי ב-7 באוקטובר, רבים מהפצועים נזקקו לבדיקות CT ו-MRI דחופות - אך רבים מהמכשירים בבית החולים סורוקה בבאר שבע לא הוצבו במרחבים מוגנים, ולא ניתן היה להפעיל אותם לטובת האזרחים והחיילים.

מתניהו אנגלמן מסר: "בתקופה זו במיוחד יש להסדיר את ממשקי הפעילות בין הדרג הצבאי למדיני, ובין משרדי הממשלה השונים. משרד הביטחון לא הציג למשרד האוצר ולכנסת תמונת מצב מלאה על תקציבי ההרשאה להתחייב בתקציב הביטחון המתסמכים במיליארדי ש"ח. צה"ל לא מעביר נתונים למשרד הביטחון בנוגע לתוצאות מבדקי איכות שמבצע הצבא לספקים על פריטים שנרכשים עבור צה"ל. בכך, נפגעות יכולות של משרד הביטחון לתקן תהליכים ולטייב את מערך הספקים. קיימים גם ליקויים באבטחת מידע מסווג בארכיונים. אי-טיפול בנושא זה עלול להביא לחשפית מידע מסווג ולפגיעה בביטחון המדינה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: ההחלטה על חלוקת מכשירי MRI מתבצעת לאחר הערכת צרכים לאומית ובהתאם לתקנות בריאות העם. משרד הבריאות פועל כבר מספר שנים להוספת מכשירים ע"י תיקון התקנות, צעד המחייב את הסכמת שר האוצר. כתוצאה מתיקון התקנות בפעם האחרונה, נוספו 9 מכשירי MRI שנועדו לחזק את הפריפריה. בנוגע למיגון בבתי החולים - המשרד משקיע סכומים משמעותיים במיגון ובמוכנות לחירום של בתיה"ח מאז 7 באוקטובר, הוקצו לכך כ-400 מיליון שקלים. עם זאת, התקציב שניתן למערכת הבריאות לא מאפשר מיגון מלא של בתיה"ח, לרבות באזורי העימות.