דו"ח תלונות הציבור: שיא במספר הפניות, משרד התחבורה בראש

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי בשנת 2022 התקבלו כ-21 אלף תלונות, המספר הגבוה ביותר מאז הוקמה הנציבות. 44% מתוכן נמצאו מוצדקות. המבקר: "הגופים הממשלתיים חייבים להתנהל כנותני שירות בשוק תחרותי, ולשפר את היחס והשירות"

שלט הפנייה למשרדי משרד התחבורה בירושלים
שלט הפנייה למשרדי משרד התחבורה בירושלים | צילום: חדשות 13

בשנת 2022 נקבע שיא חדש במספר התלונות שהתקבלו אצל נציב תלונות הציבור: כ-21 אלף. מתוך כלל התלונות שהתקבלו, 44% נמצאו מוצדקות - כך עלה מדו"ח נציב תלונות הציבור השנתי, שפרסם היום (שני) מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן. לטענת המבקר, "הגופים הממשלתיים חייבים להתנהל כנותני שירות בשוק תחרותי, ולשפר את היחס והשירות שהם נותנים. אני קורא לכל מי שנגרם לו עוול על ידי רשויות המדינה להתלונן במשרדנו. חשוב שרשויות המדינה ילמדו מהמקרים המובאים בדוח ויפעלו לתיקון הליקויים".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כאמור, בדו"ח צוין כי ב-2022 התקבלו בנציבות תלונות הציבור כ-21 אלף מכתבי תלונה, המהווים 6% יותר מהתלונות שהתקבלו בשנת 2021, ומדובר בשנת שיא של תלונות שהתקבלו בנציבות. הגוף הגדול ביותר שהגיעו תלונות בעניינו הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, עם 1,626 תלונות. אחריו נמצא משרד הכלכלה והתעשייה עם 1,353 תלונות.

בתחתית הרשימה עומד משרד הבינוי והשיכון עם 486 תלונות. מספר התלונות על המוסד לביטוח לאומי קטן ב-11% לעומת שנת 2021. כמו כן, בין השנים 2019-2022 חל גידול של 47% במכתבי התלונה. מהדו"ח עולה עוד כי נשים הגישו יותר תלונות בנושא גמלאות, ביטוח לאומי, דיור ואכלוס וחינוך והשכלה, וגברים הגישו יותר תלונות בנושא השירות לציבור, מיסים וצרכנות.

שלט הפנייה למשרדי משרד התחבורה בירושלים
שלט הפנייה למשרדי משרד התחבורה בירושלים | צילום: חדשות 13

בין שלל התלונות שהוגשו, הייתה זו של גבר שפנה לרשות המיסים בטענה שיש חברה על שמו, החל משנה לפני שנולד: רשות המסים הודיעה למתלונן שעליו להגיש דוחות שנתיים או הצהרות הון החל משנת 1999, השנה שבה הפך לטענתה לבעל מניות בחברה בע"מ, אלא שהוא נולד בשנת 2000 וכל טענותיו שלא ייתכן שפתח חברה עוד לפני היוולדו לא הועילו. בבדיקת הנציבות התגלה כי בעל המניות בחברה הוא אזרח זר ששמו הפרטי זהה, ושמספר הדרכון שלו דומה לזה של המתלונן. בעקבות כך, רשות המיסים ביטלה את דרישתה ממנו.

מתלוננת נוספת הגישה תלונה נגד רשות האוכלוסין וההגירה, בטענה שהרשות מסרבת לבקשתה לרשום במרשם האוכלוסין את בתה התינוקת, זאת לאחר שהמתלוננת ילדה בלידת בית ולא היה ברשותה אישור רופא לגבי מעקב היריון. לאחר פניית הנציבות, נרשמה התינוקת במרשם האוכלוסין.

גם חושפי שחיתויות הגישו תלונות לנציבות תלונות הציבור. 61 עובדים התלוננו כי הממונים עליהם פגעו בזכויותיהם לאחר שחשפו מעשי שחיתות, עלייה של כ-48% במספר המתלוננים בנושא לעומת שנת 2021. שבעה מהמתלוננים קיבלו צווי הגנה זמניים ממבקר המדינה.

כך, למשל, קרה בעניינו של מבקר פנימי וממונה על תלונות הציבור ברשות מקומית, שטען שפוטר וכי התנכלו לו בשל סכסוך ממושך בינו ובין גורמים שונים ברשות. המתלונן קיבל בעבר צו הגנה קבוע לאחר שנקבע כי מעסיקתו - המועצה - התנכלה לו ואף זימנה אותו לשימוע לקראת פיטורים. בהמשך החליטו הצדדים ליישב את מחלוקותיהם בהסכמה, ומבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נתן להסכמה תוקף, כאשר המתלונן סיים את עבודתו ברשות וקיבל פיצוי של חצי מיליון שקלים.