אלפים במצעד החיים בפולין: "מצווים להתייצב נגד השנאה"
על פסי הרכבת, בין אושוויץ לבירקנאו: אלפים צעדו באחד האירועים המשמעותיים ביותר של מפעל הנצחת זכרון השואה, שמתקיים זו השנה ה-35. את המצעד הובילו 40 שורדי ושורדות שואה ממדינות שונות בעולם. הזמר עברי לידר שר את "בואי אימא": "שום דבר לא הכין אותי לרגע הזה". שר החינוך יואב קיש: "מצדיע לגיבורים היהודים שלחמו בנאצים"
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ג: בפולין התקיים אחר הצהריים (שלישי) בפעם ה-35 "מצעד החיים", שבו השתתפו אלפי בני אדם שצועדים על פסי הרכבת בין ממחנה ההשמדה אושוויץ לבירקנאו, מ-25 משלחות שונות. את מצעד החיים השנה הובילו 40 שורדי ושורדות שואה ממדינות שונות בעולם ובמהלכו הודלקו שבעה לפידים. באירוע לקחו חלק שר החינוך יואב קיש ונשיא איטליה סרג'ו מטרלה.
הזמר עברי לידר נאם במצעד החיים, וסיפר לנוכחים על אמו ניצולת השואה. "שום דבר לא יכול היה להכין אותי לרגע הזה. לעמוד כאן בבירקנאו בטקס המרכזי של ׳מסע החיים׳, בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה - הגטו ממנו הוברחה אמי כילדה. לצד הכאב והשכול הבלתי נתפסים עולה מנגינה של תקווה ורוך, צלילים של עתיד שמקבלים משמעות אחרת ביום הזה".
שר החינוך יואב קיש נשא דברים ואמר: "אני ניצב כאן ומצדיע לניצולי השואה, אלה שזוועות השואה צרובים בבשרם ובנשמתם. רבים מהם כבר אינם בינינו. רבים מהשורדים הצליחו, למרות הכל, לקום מאפר ולבנות חיים חדשים לאחר המלחמה, ואף להקים משפחה, אולם לא שכחו מה שעבר עליהם. אני מצדיע לגיבורים היהודים שלחמו בנאצים ובעוזריהם. אחד מאלה הינו סבי, בריגדיר פרידריק הרמן קיש זכרו לברכה".
עוד אמר קיש: "סבי היה תת אלוף, היהודי בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצבא הבריטי. הוא נלחם בקרב אל עלמיין, שהיווה נקודת תפנית במערכה בצפון אפריקה. הוא נאבק על מנת למנוע מהנאצים להמשיך להתקדם עמוק לתוך אפריקה הצפונית ומשם לארץ ישראל. בינואר 1943 התקדמו הכוחות הבריטים, וליד טריפולי גילו את מחנה הריכוז ג'אדו, בו ריכזו הגרמנים את יהודי לוב על מנת להשמידם. סבי שחרר את היהודים ממחנה הריכוז, והציג את עצמו בפני ניצולי המחנה כלוחם יהודי. נפלה בחלקו הזכות להיות זה ששיחרר אותם לחופשי. בעיני, זהו ההישג המסמל יותר מכל את המעבר מחושך לאור, משואה לתקומה".
נשיא איטליה סרג'ו מטרלה נאם: "התכנסנו כאן היום כדי לזכור ולחלוק כבוד למיליוני הקורבנות של המשטר הנאצי צמא הדם, שפשעיו הנוראיים נגד האנושות התאפשרו בגלל שיתוף הפעולה של מנהיגים אירופאיים פשיסטיים, אשר הסגירו את אזרחיהם שלהם לידי הנאצים האכזריים. היום, יותר מתמיד, כשדיונים וויכוחים שהרעילו את שנות ה-30 של המאה הקודמת צצים מחדש בזמן שרוסיה תוקפת באכזריות לא אנושית את אוקראינה, זכרון השואה עומד כתזכורת נצחית שאסור להתעלם ממנה".
מדליק המשואה הראשונה, שורד השואה רוברט קראפט: "אני מתכבד ונרגש להדליק לפיד זה, ולעמוד לצידם של השורדים, המייצגים את החוסן, האחדות והכוח של העם היהודי. מצעד החיים הוא מפגן עוצמתי של סולידריות. אנו מנציחים את זכרם של ששת המיליונים שאינם עמנו, ומצווים להתייצב כנגד שנאה וחוסר סובלנות, על מנת שההיסטוריה לא תחזור על עצמה".
נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בטקס "לכל איש יש שם", ואמר: "אנחנו איננו זוכרים מספרים, אנחנו זוכרים את החיים, את בני האדם. כי שם של כל יהודי שעלה באש ושמונים שנה אחר כך עדיין נקרא בקול רם בירושלים, בבית המחוקקים של מדינת הלאום היהודית והדמוקרטית שלנו, הוא הניצחון הגדול. אני מבקש להזכיר כאן את דבריה המרגשים של שורדת השואה שושנה וייס אמש ביד ושם שקראה לכולנו להתלכד ולהתאחד לשמור על עמנו ומולדתנו כי אין לנו ארץ אחרת. בואו נקשיב לה".
בישראל חיים כיום 147,199 שורדי ושורדות שואה. שליש מהם, 49 אלף, חיים בעוני. בשנה חולפת הלכו לעולמם כ-18 אלף ניצולי שואה ו-42 מהם מתים בממוצע בכל יום. כמו כן, בערב יום השואה, מתפרסמים נתונים מדאיגים גם על עלייה באנטישמיות. בשנה האחרונה שיא במספר התקיפות האנטישמיות בארה"ב נרשם זינוק חד גם במדינות אירופה.
ממוצע הגילים של ניצולי השואה הוא 85.8, כשהמבוגר ביותר הוא יליד רומניה בן 118. הצעירים ביניהם בני 76, ילידי 1946, מפני שאלו שהיו עוברים בעת המלחמה נחשבים כניצולים. 462 מהם חגגו יום הולדת 100 בשנה החולפת. כ-31 אלף, שהם כ-21 אחוזים, עברו את גיל 90.
63 אחוזים מההניצולים הם ילידי אירופה, מתוכם כ-55 אלף, 37 אחוזים, הם ילידי ברית המועצות לשעבר, אשר מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר. 16,635 הם ילידי רומניה, 7,554 ילידי פולין, כ-6 אלף ילידי בולגריה והונגריה וכ-1,952 נולדו בגרמניה.
השנה מצוין יום הזיכרון לשואה בסימן 80 שנה למרד גטו ורשה. מוקדם יותר היום, ב-10:00, נשמעה צפירת דומייה בת שתי דקות ואחריה החל טקס הנחת הזרים באוהל יזכור ביד ושם. ב-11:00 התקיים טקס "לכל איש יש שם". ב-20:00 יינעלו אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בטקס בבית לוחמי הגטאות.
לראשונה: אירוע "זיכרון בסלון" משותף לישראל ולגרמניה
במסגרת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התקיים אתמול אירוע "זיכרון בסלון" משותף לישראל ולגרמניה בהשתתפות מאות תושבים בבת ים ובברלין בו-זמנית באמצעות הווידאו ותרגום סימולטני. באירוע נשאו דברים שני ראשי הערים: ראש העיר בת-ים צביקה ברוט וראש העיר התאומה מרטין היקל, שעומד בראש רובע נויקלן שבברלין.
לאחר נאומי ראשי הערים שומעים הנוכחים בשתי המדינות את עדותה של שורדת השואה טולה בן שבת, תושבת העיר. ברוט שיתף קודם לכן בטקס המרכזי כי כדור שלישי לשואה, התלבט אם לאשר את שיתוף הפעולה הזה: "לכאורה, הוא מתבקש. חברי, ראש העיר מרטין היקל, פועל שם רבות למניעת אנטישמיות ולהנצחת זכר השואה; אז הייתי צריך כמה דקות כדי להתייעץ בדמיוני עם סבתא וסבא ולקבל את אישורם, האם להכניס את הגרמנים – אלו של היום – לתוך היום המקודש הזה. אני בטוח שהם היו עונים לי בחיוב. לזכור, לא לשכוח, לא לסלוח להם – אבל כן לטפח חברות קרובה עם כל מי שהיום יודע להבחין בין טוב, לרע".
היקל אמר בפתח המפגש: "אני רואה במשימת הזיכרון - החיוב לזכור ולא לשכוח - משימה עליונה לכולנו בכל מקום בו אנו חיים. אם נשכח מה קרה ההיסטוריה תוכל לחזור על עצמה ועלינו למנוע זאת. ההתכנסות הזו נועדה לחזק את הידידות בינינו, אבל גם להתבונן אל ההיסטוריה. לספר ולהתמקד בפרקים האפלים של ההיסטוריה הגרמנית".