יו"ר הכנסת לשעבר שבח וייס הלך לעולמו בגיל 87

חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה כיהן כיו"ר הכנסת ה-13 בתקופת ממשלתו השנייה של יצחק רבין, ובהמשך כיהן גם כשגריר ישראל בפולין וכיו"ר מועצת יד ושם. הלווייתו תיערך מחר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. הנשיא הרצוג ספד לו: "אוהב עמו ומדינתו אותה ייצג בגאון"

זמן צפייה: 02:00

חבר הכנסת לשעבר, פרופ' שבח וייס, הלך לעולמו אמש (שישי) בגיל 87. וייס שימש כחבר הכנסת מטעם המערך ומפלגת העבודה, וכיהן כיו"ר הכנסת ה-13 בתקופה ממשלתו השנייה של יצחק רבין, בין השנים 1996-1992. בהמשך שימש גם כשגריר ישראל בפולין ולאחר מכן כיהן כיו"ר מועצת יד ושם. הלווייתו תיערך מחר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, ככל הנראה בשעה 14:30.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לווייס עם צאת השבת וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "אני אבל על מותו של שבח וייס, יו"ר הכנסת לשעבר. שורד השואה שהפך לפרופסור בעל שם עולמי, יו"ר מועצת יד ושם, שגריר ישראל בפולין ומנאמני תנועת העבודה. אוהב עמו ומדינתו אותה ייצג בגאון. תנחומיי למשפחתו ואוהביו. יהי זכרו ברוך".

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה צייץ גם הוא עם צאת שבת, וכתב: "הצטערתי לשמוע על פטירתו של שבח וייס, יו"ר הכנסת ה-13. חייו ופועלו הם סיפור תקומת עמנו: הילד שנרדף בידי הנאצים אך בשל יהדותו, שרד את השואה, עלה לישראל, נבחר לכנסת והגיע עד לתפקיד היו"ר. שבח זכה לסגור מעגל כשגריר בפולין, ממנה ברח וכיו״ר מועצת יד ושם. תנחומיי למשפחתו. יהי זיכרו ברוך".

ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד הספיד את וייס בחשבון הטוויטר שלו: "שבח וייס היה סופר ופרופסור, ניצול שואה ויו"ר יד ושם, שגריר ויושב ראש הכנסת. אבל יותר מכל הוא היה ישראלי אוהב אדם ומולדת. בדרכו המיוחדת הגיע ללבבות רבים, תמיד עם מקטרת ביד וסיפור טוב לספר. אני שולח תנחומים חמים למשפחתו וחבריו. יהי זכרו ברוך".

יו"ר תקווה חדשה גדעון סער שיתף בדף הטוויטר שלו: "תם מסע ומשא חייו של שבח וייס, הילד ניצול השואה שהגיע לכהונת יושב ראש הכנסת במדינת העם היהודי. שבח היה כל מה שאנו רוצים לראות בכנסת: איש ספר, אוהב עמו ואוהב אדם, פרלמנטר מובהק. תנחומי לבני משפחתו. יהי זכרו ברוך".

יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "יו"ר כנסת של דוגמה ומופת. פטריוט ישראלי ואביר פולני, ניצול שואה שהאמין לא רק בתקומת העם היהודי במדינתו אלא בשיקום יחסינו עם המדינות שבהן ניסו להחריב אותנו. שבח וייס היה ח"כ לתפארת מדינת ישראל ומפלגת העבודה. ניחומים לבתו, לבנו ולנכדתו. מפלגת העבודה מרכינה את ראשה. יהי זכרו ברוך".

השר לשעבר נחמן שי כתב בחשבון הטוויטר שלו: "מצטער צער רב על מותו של מורי ורבי, פרופ' שבח וייס. סיפור חייו ממחיש את המסע משואה לתקומה. ילד, ניצול שואה שהיה לחבר כנסת ישראל וליו״ר שלה. פרופ' מבריק למדע המדינה, סופר ו…חידונאי נהדר. כך הכרתי אותו. לך לדרכך, שבח יקר. יהי זכרך שמור עמנו".

שבח וייס, 2007
שבח וייס, 2007 | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

וייס נולד ב-5 ביולי 1935 בבוריסלב שבפולין, היום במחוז לבוב באוקראינה, ושרד את השואה כאשר בני משפחתו הוחבאו על ידי שתי נשים, אוקראינית ופולניה, אשר קיבלו כעבור שנים הכרה כחסידות אומות עולם.

בשנת 1947 עלה וייס לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער, ונשלח ללמוד בכפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים. לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד מדע המדינה באוניברסיטה העברית, והשלים תואר ראשון ושני ב-1961. בהמשך למד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב.

בהיותו סטודנט כתב חמישה ספרי חידות והגיש תוכנית חידונים בקול ישראל. בהמשך לימודיו באוניברסיטה העברית כתב דוקטורט בתחום מדע המדינה, בנושא השלטון המקומי בישראל. בשנת 1975 זכה בפרס מטעם המרכז לשלטון מקומי על מחקריו במדיניות מוניציפלית, והקים את המחלקה ללימודי חוץ בתקשורת באוניברסיטת חיפה.

עם השלמת הדוקטורט החל לשמש כמרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת חיפה, שם גם שימש כראש החוג למשך שנתיים. במקביל החל לעסוק בפוליטיקה, והיה חבר מועצרת עיריית חיפה בין השנים 1981-1969.

שבח וייס, 2007
שבח וייס, 2007 | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

וייס כיהן כחבר הכנסת במשך כ-18 שנים, החל מ-1981 ועד 1999. הוא נבחר לראשונה לכנסת העשירית, ושימש חבר בוועדת חוק, חוקה ומשפט. בכנסות ה-11 וה-12 כיהן גם כחבר בוועדת החוץ והביטחון. בכנסת ה-13 מונה ליו"ר הכנסת, ואת התקופה שלפני רצח רבין הוא תיאר בהמשך בספרו "השלום והבלהות".

לקראת הבחירות לכנסת ה-15 הוא דורג במקום נמוך בפריימריז של מפלגת העבודה ולא נכנס לכנסת, ובהמשך מונה לשגריר ישראל בפולין. בשנת 1995 זכה בתואר "יקיר התנועה לארץ ישראל יפה" ובשנת 2001 הוענק לו פרס התנועה לאיכות השלטון. בין השנים 2006-2000 שימש יו"ר מועצת יד ושם

וייס היה נשוי לד"ר אסתר ויס, מנהלת בית הספר המחוזי להשתלמויות עובדי הוראה וחינוך בחיפה, עד פטירתה ב-2005, והוא הותיר אחריו שני ילדים - פרופ' יפעת וייס ונועם וייס.