גיא ומקסים בכיכר החטופים: "נתתם תקווה וכוח; נחזיר את כולם"
שורדי השבי גיא גלבוע-דלאל ומקסים הרקין הגיעו לראשונה לעצרת בת"א. גלבוע-דלאל סיפר: "לפני שהורדתי למנהרות נחשפתי לצילומים מההפגנות, נתתם לי תקווה וכוח". הרקין: "אני חייב לכם את החיים שלי". במקביל: בכיכר הבימה הפגינו משפחות "מועצת אוקטובר" בדרישה לוועדת חקירה ממלכתית
עם השבתו של מני גודארד לקבר ישראל, יותר משנתיים אחרי פרוץ המלחמה נותרו בעזה שלושה חללים חטופים - דרור אור, רס"ר רן גואילי וסותטיסאק רינטלאק - שמוחזקים בשבי כבר 771 ימים. הערב (שבת) נערכה העצרת הקבועה בכיכר החטופים בתל אביב בקריאה "עם ישראל לא משאיר אף אחד מאחור", ובמקביל התקיימה בכיכר הבימה הפגנה בהובלת משפחות "מועצת אוקטובר", בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. כחודש אחרי ששוחררו מהשבי, לכיכר החטופים הגיעו מקסים הרקין וגיא גלבוע-דלאל, שקראו להמשיך להילחם על השבת החטופים. גלבוע-דלאל סיפר לקהל: "לפני שהורדתי למנהרות נחשפתי לצילומים מההפגנות, נתתם לי תקווה וכוח".
"ערב טוב אנשים יקרים, אני גיא גלבוע-דלאל ואני סוף סוף בבית", אמר בפתח דבריו, "ב-7.10 יצאתי מהבית יחד עם חבריי עידן הרמתי ורון צרפתי יהי זכרם ברוך, ואביתר דוד, למסיבת הנובה. חיכינו מאוד לאירוע הזה, נהנינו מאוד והכי שמחתי כשאחי גל הצטרף בסביבות 6 בבוקר. זמן קצר לאחר מכן התחילו הטילים, והגיעו המחבלים. ברחנו, והתחבאנו. נחטפתי יחד עם אביתר בלי לדעת מה עלה בגורלם שלגל, עידן ורון. ביום שחרורי נודע לי כי עידן ורון נרצחו, לעד הם יהיו בליבי".
"אני עומד כאן היום אחרי שנתיים קשות וארוכות שהרגישו כמו נצח", הוסיף, "שנתיים של חושך, געגוע ופחד - אבל גם תקווה שלא הסכמתי לוותר עליה. התקווה הזאת הגיעה מכם - לפני שירדתי למנהרות נחשפתי לתצלומים מהכיכר. נתתם לי תקווה וכוח, עם ישראל שלא שוכחים את אחיהם מאחור - תודה לכם".

"תודה לחיילי צה"ל האמיצים והגיבורים שלנו, שעמדו איתנים להגן על ארץ ישראל", אמר גלבוע-דלאל, "חיילי סדיר ומילואימניקים שעזבו את משפחותיהם ואת העסקים שלהם - אני עומד פה היום בזכותכם. חיילי צה"ל הקריבו את גופם ונפשם כדי שאני אוכל לחזור הביתה, אני מצדיע להם ושולח את תנחומיי העמוקים למשפחות הגיבורים שנפלו ואיחולי החלמה מהירה לפצועים. לא נשכח לרגע את שלושת החטופים שעדיין בעזה - רן, דרור, וסותטיסאק, משפחותיהם וכל עם ישראל מחכים לכם, המלאכה עדיין לא הושלמה עד שכולם יחזרו, עד החטוף האחרון. עם ישראל חי".


מקסים הרקין אמר: "זה מאוד מרגש אותי לעמוד כאן. אני לא הכנתי שום נאום, אני פשוט מדבר אתכם מהלב כמו שאני עושה כל פעם. אתם אמורים לדעת שפה בזכותכם אני סוף סוף מגשים את החלום שלי. אני שנתיים חלמתי על הרגע הזה, על הזכות הזאת לעמוד כאן ובמטרה אחת: להגיד לכם תודה. אתם הגיבורים האמיתיים. אתם החזרתם אותי הביתה. ולא רק אותי, את כל החברה, כמעט, כן? אנחנו עברנו את הדרך הארוכה הזאת ונשאר לנו עוד קצת, עוד טיפה. ואנחנו ניתן את כל הכוח וכל הפוש ונגיע לפיניש, ואנחנו נחזיר את כל החטופים שלנו הביתה".
"אני רוצה פשוט להגיד לכם שיש מקום בלב שלי לכל אחד. כשישבתי במנהרות שם, וראיתי את כל העוצמה הזאת, את הבמה הזאת, וכל האנשים, ושלטים, וכל המלחמה הזאת וכל הטירוף, אני אמרתי דבר אחד פשוט: אם אני הייתי יכול פיזית לעמוד פה ולחבק את כל השמונה מיליון, כמה שיש לנו, ולהגיד להם פשוט תודה - הייתי עושה את זה. אז אני מחבק אתכם מפה, מהבמה".
לסיום אמר הרקין: "ואני רוצה שוב לחזור על עצמי ולבקש ממכם, מכולכם, מכל האנשים שרואים אותנו, לא רק בארץ, בכל העולם, כל היהודים, כל עם ישראל, כל מי שתומך בנו ועוזר לנו, ויש לא מעט אנשים כאלה, ואני מעריך אותם ומעריץ אותם, את כולכם. תשמרו על זה. למרות כל הקושי וכל האסון שקרה איתנו, ההדדיות הזאת, העזרה, כל הכוח שיש בנו, אסור לנו לאבד את זה. אנחנו רק צריכים להמשיך עם זה, להעריך את זה ואנחנו נעבור את זה. אני רוצה להגיד לכם תודה תודה תודה רבה, לכולם, אני חייב לכם את החיים שלי, תודה".


בעצרת בכיכר החטופים נאמו גם חמי גולדין, אחיו של סגן הדר גולדין שהושב השבוע לישראל, ורובי חן, אביו של החלל סמ"ר איתי חן - שאמר: "אתם בקהל ובעצרות בכל רחבי המדינה הכרחתם את ממשלת ישראל להבין שהמטרה שלה לא רק להגן על אזרחיה אלא גם להשיב את אזרחיה מהשבי, אלו לשיקום ואלו לקבורה מכובדת. ככל שהזמן עבר גבר החשש שהחטופים החללים, שהם הכי חסרי אונים, לא יחזרו, ופה נמדד העוצמה של החברה האזרחית והלחץ שאתם הצלחתם להפעיל על נבחרי הציבור להבין כמה חשוב להחזיר את חלליה".
"אנו מבינים עד כמה שהחזרתו של איתי זה היה להציל חיים - להציל את החיים של משפחתי וכך צריכים להציל את משפחת גווילי בכך שנחזיר את רני, וכך צריך להחזיר את דרור אור ואת סותטיסאק רינטלאק. אני מאמין שמלחמת 7.10 היא נקודת פיתול בהיסטוריה של מדינת ישראל. זוהי מלחמה שתגדיר מה הערכים המובילים של העם בישראל קדימה. השאלה האם נצליח לאמץ את הערכים של ערבות הדדיות ועזרה לזולת כמו האריות וגיבורים שנלחמו במלחמה, או נאפשר לנבחרי הציבור שלנו לחזור ולהתמקד בכבוד, כוח וכסף על חשבוננו?".

לסיום אמר רובי חן: "לאלו שלא רוצים ועדת חקירה ממלכתית, אני מזהיר אותכם שההיסטוריה תשפוט אותכם לחומרה ושמכם יהיו לאות קין לדורות קדימה אחרי שהציבור יעיף אותכם הביתה. אני מבקש סליחה מהבן שלי ושאר החטופים שלקח שנתיים להחזיר אותכם הביתה ונבוא בחשבון עם אלו שאומרים שאי אפשר היה להחזיר אותכם קודם ואלו שבגללם נרצחו בשבי 46 חטופים. אפשר וצריך לבנות פה משהו אחר ואני אהיה פה לדאוג שזה יקרה כדי שההקרבה של הבן שלי ושאר הגיבורים פה לא יהיה לשווא. אנחנו כאן ולא נוותר עד החזרת החטוף האחרון".





שורדי השבי גלי וזיו ברמן אמרו בעצרת בצומת הקשתות: "אנחנו נמצאים כאן כמי שחזרו מהשבי, מהחושך - הדרך לשיקום עוד ארוכה, אבל עצם הנוכחות שלנו כאן, היא עדות לכוח שיש לנו. ועכשיו, אחרי שחזרנו, אנחנו מבינים את המחויבות שנולדה בתוכנו: להמשיך להיות הקול של מי שעדיין לא זכה לחזור - עד שהחטוף האחרון ישוב הביתה".


בהפגנה בכיכר הבימה, שמגיעה בשיאו של שבוע בו הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יקים ועדה ממלכתית והכנסת הפילה הצעת חוק להקמת ועדה כזו, נאמו אליקים רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיא העליון; המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך; גדי ירקוני, לשעבר ראש מועצת אשכול; אלי אלבג, אביה של שורדת השבי; רפי בן שטרית, אביו של אלרואי שנפל בקרב במוצב נחל עוז; איל אשל, אביה של רוני שנפלה בקרב במוצב נחל עוז; וסיגל מנצורי, אימן של נורל ורויה שנרצחו במסיבת הנובה.
השופט אליקים רובינשטיין אמר בהפגנה: "קול דמי אחינו ואחיותינו זועק מן האדמה. האיש אדם נורמלי שאינו סבור שצריכה להיות חקירה? ראש הממשלה כבר הכיר בנשיא בית המשפט העליון, כעת הוא צריך לעשות את הדבר הנכון ולהקים ועדת חקירה ממלכתית".
המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך אמר: "מצבנו האסטרטגי הולך ומתדרדר, במקום למנף הישגים בקרבות הדרג המדיני נצמד למחדלי העבר ושוחק אותם. הוא ממשיך לפעול בניגוד לאינטרס הישראלי וצרכי הביטחון הלאומי. בהעדר ועדת חקירה ממלכתית - מי יפסיק את שטף הפעולות המנוגדות לאינטרס הישראלי? את הצטברות המינויים הלא רואיים ובעיקר את שלטון האינטרסים הזרים".

גדי ירקוני אמר: "לפני 11 שנים איבדתי את שתי רגליי כשעה טרם הפסקת האש במבצע צוק איתן. בשבעה באוקטובר מדינת ישראל שוב לא הצליחה להגן עלינו. אנחנו כאן היום כדי לתקן. ועדת חקירה ממלכתית היא לא עונש, היא תנאי בסיסי להבראה של המדינה שלנו. אנחנו חייבים תשובות ובלתי תלויות".





ממשפחות מועצת אוקטובר נמסר: "נתניהו לא עוצר באדום. בזמן שחמאס משקם את כוחו בעזה, נתניהו מנסה לקבור את האמת ולמנוע חקירה עצמאית של מחדלי השבעה באוקטובר. אנחנו נמצאים בנקודת חירום. במקום להקים ועדת חקירה ממלכתית ולתקן את הכשלים והמחדלים, נתניהו מנסה להקים ועדת טיוח פוליטית. לא ניתן לקבור את האמת".



