"הולך עם גברים בזמן שהוא נשוי": כך שתלה המשטרה תוכנת "פגסוס" בטלפון של פעיל חברתי
למרות טענות המשטרה כי היא לא עוקבת אחר "אזרחים תמימים", חלק שלישי בתחקיר כלכליסט חושף כיצד יחידת סיגינט גילתה באמצעות תוכנת NSO ששתלה בטלפון של אזרח כי הוא משתמש באפליקציה המציעה שירותי היכרויות בין גברים - ואף מסרו את המידע ליחידה אחרת לצורך מעקב אחריו בשטח
לאחר שעיתון "כלכליסט" והעיתונאי תומר גנון חשפו מוקדם יותר השבוע כיצד תוכנת "פגסוס" של חברת NSO משרתת את המשטרה לצורך מעקבים והאזנות סתר - הבוקר (חמישי) חשף החלק השלישי של התחקיר כיצד המשטרה שתלה את תוכנת הרוגלה בטלפון של פעיל חברתי וגילתה עליו כי הוא משתמש באפליקצית היכרויות לגברים - ואף העבירה את המידע אודות פגישותיו ליחידת שטח לצורך מעקב, כשבמקביל המשטרה ממשיכה לטעון כי היא לא עוקבת אחר אזרחים תמימים.
כאמור, מהתחקיר של כלכליסט עולה כי יחידת סיגינט של המשטרה, שאנשיה ופעילותה מסווגים ביותר, שתלה תוכנה של NSO בטלפון של פעיל חברתי, ומצאה שהוא משתמש באפליקציית "גריינדר" להיכרויות בין גברים, וזאת בזמן שהוא נשוי. הפלישה לטלפון של הפעיל החברתי הוליד תיק מודיעיני על ה"יעד", שבו צוין שהמידע הזה יכול לשמש "מנוף לחקירה", כשבמקביל המשטרה טוענת שהשימוש בתוכנת הריגול הפולשנית חוקי ולפי צו. כמו כן, לפעיל החברתי אין מושג עד היום שנעשה חיטוט בטלפון הפרטי שלו.
לכתבות נוספות הקשורות ל-NSO >>
לא רק בישראל: כך פעלה תוכנת הרוגלה "פגסוס" בגאנה שבאפריקה
המשטרה, התוכנה והריגול אחר אזרחים: "ברגע שחדרו לטלפון – הסיפור נגמר"
המפכ"ל מכחיש הטענות לריגול: "הכול נעשה עם אישורים"
בהיעדר רגולציה: כך השתמשה המשטרה בתוכנת NSO כדי לאסוף מודיעין על אזרחים
קצין המשטרה שהפעיל את יחידת המ"מ (מבצעים מיוחדים) על "המטרה" הסביר את ההחלטה הפיקודית לעקוב באמצעות "פגסוס" ('סייפן' בכינויה המשטרתי) אחרי אותו פעיל חברתי בכך שיש חשש שיבצע "עבירות סדר ציבורי בנסיבות מחמירות", והסביר כי היעד מהווה "סכנה לדמוקרטיה".
קצין המשטרה מסר לחוקרים את מספר הטלפון של הפעיל החברתי וזמן לא ארוך לאחר מכן הטלפון של אותו אדם הודבק מרחוק בפגסוס של NSO. מאותו רגע הטלפון היה "שקוף" לחוקרים, שיכלו לראות כל פעולה שמתבצעת בו ולהאזין לכל שיחה שמתנהלת דרכו. בסיגינט מופעל מאזין און־ליין, שמחובר באוזניות ועוקב אחר התראות, שיחות נכנסות, מיילים וכיוצא בזה, בזמן אמת. בנוסף שוטר מאזין אוף־ליין ונובר בהיסטוריה שמצויה על הטלפון.
ביחידת הסייבר סיגינט לא עצרו כאן, ואחרי שקראו את ההתכתבויות של אותו אדם עם גברים אחרים באפליקציית "גריינדר", החוקרים מסרו ליחידת עיקוב מחוזית מידע על מועדי פגישות שלו עם אותם אנשים, על מנת שיעקבו אחריו בשטח.
בסוף התחקיר של כלכליסט, בו נחשפה פרשת המעקבים של המשטרה באמצעות תוכנת הרוגלה, נכתב: "כך, בזמן שהמשטרה מנסה לטעון כי 'אזרחים תמימים' אינם נעקבים, וכי הפעילות נעשית 'לפי צו', המקרים הקונקרטיים שבידינו מלמדים על ההיפך הגמור. כאילו מדובר ברוסיה הסובייטית, אזרח ישראלי שכל חטאו היה פעילות מחאה הפך בן לילה ליעד מודיעיני, הושג עליו מידע אינטימי באמצעים לא כשרים, והמידע הזה נשמר כדי שישמש "מנוף לחקירה", לשון המשטרה עצמה. בהמשך, כדי להשלים את המהלך, פעלה המשטרה להוציא 'חיסיון' ולמנוע חשיפה של דרך הפעולה, ולבקש "צו האזנות" שיכשיר אותה בדיעבד".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "רצף האירועים המתוארים אינם מוכרים למשטרה וניכר כי יש אינטרס להחסיר פרטים שלא מאפשרים בדיקה מעמיקה. ככל שיועברו פרטים נוספים נוכל לבדוק את המקרה ביסודיות. נדגיש כי אין בסיס לטענות העולות בפרסומים, כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה על פי דין, על בסיס צווי בית משפט ונוהלי עבודה מוקפדים. בתחום זה קיימות מערכות פיקוח ובקרה מוגברות בתוך הארגון ומחוץ לו. צר לנו על הניסיון לגרום נזק לפעילות המשטרה ללא בסיס. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לאכיפת החוק".
ממשרד המשפטים נמסר: "המקרה המתואר לא מוכר לנו. נהלי הפקה של תוצרי האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים אושרו על ידי הפרקליטות והמשנה ליועמ״ש. מובן שאין נהלים ספציפיים לחברה/ לתכנה מסויימת. מדובר בנהלים חסויים, ככלל ההפקה מותרת רק כאשר עולה חומר רלוונטי לחקירה ולחשדות (כך עולה גם מפסיקת בית המשפט העליון בנושא)".