רבבות בהפגנה נגד פיטורי בר: "מלחמת שלום נתניהו החלה"
את ההפגנה הוביל פורום בכירי מערכת הביטחון "חומת מגן", ונשאו בה דברים ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו והמפכ"ל ובכיר השב"כ לשעבר רוני אלשיך - שאמר: עת של פיקוח נפש. מי שיעמוד מנגד ויאמין ללהטוטים המילוליים וה'פסאודו-ביטחוניים' של הממשלה והעומד בראשה - לא יהיה לו הסבר לדורות הבאים כיצד הקרבנו את המדינה"

רבבות יצאו להפגין הערב (שלישי) בתל אביב נגד פיטורי ראש שב"כ רונן בר. בעצרת נשאו דברים ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו והמפכ"ל ובכיר השב"כ לשעבר רוני אלשיך. את ההפגנה הוביל פורום בכירי מערכת הביטחון "חומת מגן".
אלשיך אמר: "פקידי ציבור נדרשים שלא לממש את ה'טוב'- את ייעודם, ככל שהדבר איננו עולה בקנה אחד עם האינטרס הפוליטי של הדרג המדיני. המשטרה, תחקור רק את מה שמתאים לדרג המדיני- אחרת חלילה היא תוכרז כ"תופרת תיקים" ו"קושרת קשר". וכעת חידוש: גם לשב"כ אסור למלא את יעודו, אם זה מרעיד את כסא ראש הממשלה ואם ראש השב"כ פועל בממלכתיות- הרי הוא בסכנת פיטורים.
"מי שטרח וקרא את מכתב האזהרה שקיבל ראש הממשלה מוועדת הצוללות, כבר לא מתקשה להאמין שראש הממשלה, מעז לפגוע בביטחון הלאומי של ישראל, בשל סיבות שאינן ממלכתיות! יש לי ילדים וברוך השם לא מעט נכדים, שנולדו למדינה האהובה שלנו. לא אתן להמשיך ולסכן את עתידם וקיומם! זוהי עת של פיקוח נפש! מי שיעמוד מנגד, מי שיאמין ללהטוטים המילוליים וה'פסאודו-ביטחוניים' של הממשלה והעומד בראשה, לא יהיה לו הסבר חלילה לדורות הבאים, כיצד הקרבנו חלילה את מדינת ישראל, עבור אינטרסים שאינם ממלכתיים. כפי שכבר הוכח בעבר, בידנו לעצור את הטירוף הזה! עם ישראל ינצח!".


ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו נשא נאום חריף גם הוא, ואמר: "18 במרץ הוא עוד יום שחור במסע ההרס שעליו הכריז הנאשם בנימין נתניהו. מלחמת שלום נתניהו החלה. מנגנון השמדה עצמית אותה הפעיל פחדן , שרלטן ושקרן כבר לפני זמן רב מגיע לשלבי ההכרעה. לא נסלח ולא נשכח כיצד הדחת את ראש שב"כ שעות ספורות לפני שישב בשולחן הפיקוד עם הרמטכ"ל ליציאה למלחמה - אותו ראש שב"כ שלו אמרת כי אין לך אמון בו. בידיו נתת את ניהולה המחודש של המלחמה. אתה, הנאשם בנימין נתניהו, מהווה סכנה ברורה ומיידית לבטחון המדינה. איש ללא מצפון וללא מצפן.לא נשכח ולא נסלח".


מוקדם יותר שיגרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תשובתה לראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לפיטורי ראש שב"כ רונן בר. היא כתבה כי "אין בסיס לטענות שהעלית בעניין החקירות הפליליות הנוגעות למקורביך. למעלה מן הצורך יובהר, כי סדר הזמנים מדבר בעד עצמו: תחילה נפתחו החקירות, על בסיס מידע שהתקבל, ורק לאחר מכן הודעת על כוונתך לפטר את ראש שב"כ. כפי שכבר הבהרתי, לא ניתן לפתוח בהליך סיום הכהונה עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך. אף מכתבך מאתמול מתמקד במידה רבה בחקירות הפליליות וממחיש את הצורך שעליו עמדתי בהשלמת הבירור לגבי אפשרותך לעסוק בנושא פיטורי ראש שב"כ בעת הזו".
עוד נכתב: "מכל מקום, טרם הבאת הצעת החלטה בדבר סיום הכהונה לממשלה, נדרש יהיה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. זאת, בהתאם לכללים שקבעה הממשלה עצמה בנושא. לאור האמור, לא ניתן לקיים עתה את ישיבת הממשלה המתוכננת לדיון בנושא".
לטענת היועמ"שית, "הליך פיטורים של ראש שב"כ, הוא חסר תקדים. נדרש לקיים הליך תקין וסדור, על בסיס תשתית עובדתית מוצקה, ולאחר שניתנה לראש השירות הזדמנות להציג את התייחסותו לטעמים העומדים בבסיס ההחלטה המבוקשת. ההליך התקין מחייב כי הטענות לא יעלו לראשונה בישיבת הממשלה שאמורה לקבל החלטה בנושא. כך, בכל החלטת ממשלה לא כל שכן בהחלטה העוסקת בנושא כה רגיש".

ביום ראשון נפגש נתניהו עם בר, ואמר לו: "אתה יודע טוב מאוד שאין לי שום אמון בך. כך אי אפשר לשקם את שב"כ ולהשיג את מטרות המלחמה". נתניהו לא התייעץ עם היועמ"שית לפני ההודעה על הפיטורים, ומקורביו מסרו: "לא התייעצנו עם בהרב-מיארה - ולא נתייעץ איתה".
זמן קצר אחרי ההודעה הדרמטית, מסר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "בשל חוסר אמון מתמשך, החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה לסיום תפקידו של ראש השב"כ". נתניהו פנה לאזרחי ישראל: "אנחנו בעיצומה של מלחמה על עצם קיומנו - מלחמה בשבע חזיתות. בכל עת, אבל במיוחד במלחמה קיומית כזו, חייב להיות אמון מלא של ראש הממשלה בראש השב"כ, אבל לצערי, המצב הפוך – אין לי אמון כזה. יש לי חוסר אמון מתמשך בראש השב"כ. חוסר אמון שהלך וגבר עם הזמן".

זמן קצר לאחר מכן בהרב-מיארה שלחה מכתב לנתניהו: "הריני להודיעך ביחס להחלטתך להביא לישיבת ממשלה שתיקבע השבוע החלטה בעניין סיום כהונת ראש השב"כ, כי לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה כאמור, עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו".
לדבריה, הסיבה נעוצה "ברגישותו יוצאת הדופן של העניין; תקדימיותו; החשש כי ההליך נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים, ובשים לב לכך שתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה".