לפני כינוס הקבינט: משפחות חטופים ופעילים חסמו את איילון דרום

משפחות חטופים יחד עם פעילי מחאה נוספים חוסמו את נתיבי איילון לכיוון דרום, זאת לפני פגישת נתניהו עם משפחות התצפיתניות שנפלו בנחל עוז, ולקראת כינוס הקבינט הערב. ממחאת הנשים נמסר: "לא ניתן לראש הממשלה לטרפד את העסקה בתירוצים שונים"

זמן צפייה: 00:32

משפחות חטופים ופעילות מחאת הנשים להחזרת החטופות והחטופים חסמו הבוקר (שלישי) את איילון דרום סמוך למחלף השלום, וזאת לפני פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם משפחות התצפיתניות מנחל עוז הבוקר וכינוס הקבינט הצפוי הערב. ההפגנה מתקיית בסימן: "עסקה או גזר דין מוות".

ממחאת הנשים נמסר: "בזמן שישיבת הממשלה האחרונה הוקדשה כולה לסכנה לכאורה לחיי ראש הממשלה, אנחנו כאן הבוקר כדי להזכיר שיש 120 חטופים שחייהם נמצאים באמת בסכנת חיים מידית. שמענו את שר הביטחון אומר בקולו: אנחנו הכי קרובים שיש אי פעם. לא ניתן לראש הממשלה לטרפד אותה בתירוצים שונים. ישיבת הקבינט הערב צריכה להתמקד בדבר אחד בלבד: עסקה - עכשיו".

בין המשפחות שהשתתפו במחאה: יפעת קלדרון, בת דודתו של החטוף עופר קלדרון, שי מוזס, אחיינו של החטוף גדי מוזס, עמיר אלפסה, אחיין של החטופה מיה גורן שנרצחה בשבי ושניר דן, בן דודה של החטופה כרמל גל.

אגם גולדשטיין-אלמוג
אגם גולדשטיין-אלמוג

אתמול שורדת השבי אגם גולדשטיין-אלמוג נשאה דברים בהקרנה מיוחדת של הסרט "זעקות ואז שתיקה" בכיכר החטופים. אגם, שעדותה מופיעה בסרט, הוחזקה בשבי עם חטופות נוספות שנמצאות במנהרות חמאס כבר 283 ימים - ושוחררה אגם בעסקה הקודמת לאחר 51 ימים יחד עם אמה ושני אחיה הקטנים.

"מאז שהשתחררתי אני נעה בין בכי על הקברים של אבא שלי ושל אחותי, לבין השמחה וההתרגשות העצומה על זה שאני בחיים, לבין המאבק עליכן והתמונה שלכן ברגע בו עזבנו אותכן", אמרה אגם, והמשיכה: "כבר כל כך קשה לי למצוא מילים, כל כך קשה לי לעמוד פה מול משפחות של חטופים, שחלקן משפחות של חטופים שפגשתי בשבי, כל כך קשה לחכות בתוך עולם של עליות ומורדות כל כמה שניות בודדות".

עוד אמרה: "אבל כל כך קשה לא לדבר. קשה לי לא לצעוק. נתתי הכול בעזה, הייתי קמה בבכי, אמרתי לאמא שאין לי כבר כוח יותר, אני עייפה, המלחמה הזאת גדולה עליי. נתתי הכול והייתי שואלת את עצמי בשביל מה? בשביל מי? לקח לי זמן למצוא תשובה. בשביל החיים, אתן הכול. אני חיה, צריכה לחזור למשפחה, צריכה לספר את הסיפור שלי, את הסיפורים ששמעתי. נתתי הכול מעצמי שם בעזה. נלחמתי. והן, נלחמות! איזה לוחמות! ממש ברגע זה, הן נותנות הכול. מכניסות לעצמן מחשבות טובות, מזכירות לעצמן שהן בחיים. אתם יודעים כמה זה קשה להזכיר לעצמך שאתה חי כשהמוות עוטף אותך מכל כיוון?".