ניצולי הנובה תחת מתקפה ברשת: "קמפיין שנאה של איראן"

המסמך, שיוצג בימים הקרובים, מגדיר את המתקפה כ"קמפיין דיגיטלי מתמשך ורב-שכבתי" שמטרתו למחוק, לסלף ולהצדיק את הזוועות שהתרחשו. החוקרים מצביעים על כך שהקמפיין אינו מסתפק בערעור על העובדות, אלא עובר להטרדה ישירה של הניצולים באמצעות השמצות גזעניות, מיניות וקריאות למוות.

הדו"ח מפרט כיצד פלטפורמות שונות משמשות כזירה להפצת השנאה, כשרשת X (לשעבר טוויטר) מזוהה כמרכז לתיאוריות קונספירציה ויראליות, בעוד שטיקטוק "רוויה בהטרדות של שורדים, ממים אנטישמיים וסרטונים המנצלים טרנדים פופולריים כדי להפיץ מסרי שנאה או ללעוג לסבלם של אזרחים".

נועה ארגמני, שתמונת חטיפתה על אופנוע הופצה ברחבי העולם, סומנה על-פי הדו"ח כמטרה מרכזית וזכתה לכינויים פוגעניים רבים ברשת. גם רומי גונן, שסיפרה בפומבי על ההתעללות שעברה בשבי חמאס, נאלצה להתמודד עם מטח של שנאה לאחר שחרורה.

עמרי סאסי, ממפיקי מסיבת הנובה שאיבד בני משפחה וחברים בטבח, סיפר על הזוועות שראה בעיניו באותו בוקר שבת נורא: "הם התחילו לחטוף אנשים לעזה, ואם מישהו לא רצה לבוא, הם הרגו אותו מיד ואז שרפו את כל המכוניות שנתקעו על הכביש. ראיתי איך הם ירו ב-RPG וזרקו רימונים לתוך כל מכונית עם אנשים בפנים. רצנו, והם ירו במקלעים. אנשים לידי נפלו".

תומר אלדובי, מייסד ומנכ"ל FOA, מסר: "השורדים נפגעים פעמיים. ההטרדות המתועדות כאן אינן מופשטות. אנשים בשמם, כולל חטופים ובני משפחותיהם, נתונים לקמפיינים מתמשכים שמעצימים את הטראומה של 7 באוקטובר עצמו".

ב"טלגרף" צוין כי הרשת החברתית היחידה שמסרה תגובה על הדברים הייתה טיקטוק, שם אמרו כי "החברה אוסרת באופן מוחלט על אנטישמיות, הסתה לשנאה וקמפיינים של השפעה סמויה, וכי היא משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות ובצוותים מומחים כדי לזהות תוכן כזה ולהסירו". כאמור, שאר הרשתות החברתיות המוזכרות בדו"ח טרם הגיבו.

הטבח בנובה נחשב לפיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ומהגדולים בהיסטוריה האנושית, שבמהלכו פשטו מחבלים מארגון הטרור חמאס על הפסטיבל, רצחו 344 אזרחים ופצעו מאות אחרים. בנוסף, 34 אנשי כוחות הביטחון נפלו בקרב שהתחולל במקום, ו-44 בני אדם נחטפו על-ידי המחבלים לרצועת עזה.