מחדל הפינוי ב-7.10: "כשל מערכתי ואי-סדר מוחלט" | דו"ח המבקר
אפס תוכניות אופרטיביות ביום הטבח ואפס אימונים לחירום, פינוי שבוצע באיחור של עשרות שעות תוך סיכון חיי אדם - וכשל של משרד החינוך שנותר ללא מידע על 10,000 תלמידים. המבקר אנגלמן: "הממשלה לא הסדירה את הטיפול בעורף במשך שני עשורים"
"מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ומזה כשני עשורים, ממשלות ישראל, ובכללן ממשלת ישראל ה-37 שכיהנה בתקופת מלחמת חרבות ברזל, נדרשו להסדיר את הטיפול באוכלוסייה בעורף באירועי חירום אזרחיים וביטחוניים, אך הן לא עשו כן. בכך נפגמו ההכנה והניהול של העורף בחירום שבאו לידי ביטוי גם במלחמת חרבות ברזל. מצאנו אי-סדר מוחלט בפינוי היישובים: תושבים לא הצליחו לתאם את הפינוי שלהם מול צה"ל, והפינוי נעשה בחלק מן המקרים תוך סיכונם שלא לצורך. תוכניות לא עודכנו, היו אפס תוכניות תכניות אופרטיביות לאומיות מוסמכות ואפס אימונים לחירום. שבעה חודשים אחרי הטבח - למשרד החינוך לא היה מידע על 10,000 תלמידים".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח נוסף בסדרת דו"חות הביקורת על המלחמה, שעוסק בפינוי האוכלוסייה וקליטתה לאחר 7 באוקטובר. "210 אלפי אנשים פונו והתפנו מבתיהם בצפון ובדרום בשלושת החודשים הראשונים למלחמה", כתב אנגלמן, "הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם".
מנתוני הדו"ח עולה כי 65 שנים חלפו מהחלטת הממשלה בשנת 1960 על הקמת פס"ח (רשות פינוי, סעד, חללים), ומאז לא עודכנו האחריות והסמכויות שלה - לא בחקיקה ולא בהחלטות ממשלה. 18 שנים חלפו מאז הטילה הממשלה בשנת 2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, על שרי הביטחון להגדיר את תחומי האחריות והסמכות בין מערכת הביטחון לבין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופי הביטחון הנוספים, אך הנושא לא הוסדר. אפס תוכניות אופרטיביות לאומיות מוסכמות המאושרות על ידי משרדי הממשלה לפינוי של אוכלוסייה היו בתוקף עם פרוץ מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר - לא להתפנות עצמית של תושבים, לא לשהייה מתמשכת של תושבים מפונים מחוץ לביתם ולא לפינוי של ערים, ואפס אימונים לחירום ערכה רח"ל (רשות חירום לאומית) בשלוש השנים שקדמו למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר למשרד הבריאות ולמשרד רה"מ ולדרג המדיני באותם משרדים - שר הבריאות וראש הממשלה.
לפי הנתונים, פינוי תושבי נחל עוז החל רק כ-14 שעות אחרי שהחלה המתקפה בבוקר 7 באוקטובר, והסתיים כ-24 שעות לאחר שהחלה, ב-8 באוקטובר ב-06:20. פינוי תושבי כפר עזה נמשך כ-36 שעות, מרגע תחילת המתקפה ועד לסיום פינוי אחרון התושבים ביום ראשון ב-16:30. פינוי תושבי ניר עם החל רק לאחר כ-20 שעות, מרגע שהחלה המתקפה. פינוי תושבי מפלסים החל רק לאחר כ-17 שעות, מהרגע שהתחילה המתקפה.
"התמונה העולה בביקורת היא של אי סדר מוחלט", אומר המבקר, "היישובים לא הצליחו לתאם את הפינוי שלהם מול צה"ל והפינוי נעשה בחלק מן המקרים תוך סיכון התושבים שלא לצורך, יעדי הפינוי של חלק מהישובים היו שלא בהתאם לתוכניות הפינוי ו/או נקבעו שרירותית ללא תיאום עם הנהגת הישוב וצרכי התושבים בו וגרמו לפיצול הקהילות המגובשות למספר יעדי פינוי. בכך, צה"ל כשל תחילה בשמירה על ביטחונם של תושבי המועצה האזורית שער הנגב, ולאחר מכן בפינוי סדור ובטוח שלהם".
"מצאנו תמונה עגומה של כשל מערכתי של גופי החירום פס"ח ורח"ל בהיערכות לקליטה של אוכלוסייה בתרחישי חירום", נכתב בדו"ח, "פס"ח קיים תרגילים לא רלוונטיים - לבתי ספר במקום לבתי מלון. פתרון זה התברר במהלך מלחמת חרבות ברזל כמענה שאינו ישים לטווח ארוך ולתקופות פינוי ממושכות. על אף פנייתי לראש הממשלה, הוא לא יישב את המחלוקת בין שרי הביטחון והפנים על סמכויותיהם. לא ניתן לקבל את גישתו של משרד הפנים שאין לו אחריות באירוע הפינוי ולכך שהוא לא נדרש להפעיל את מערך פס"ח. פיקוד העורף, מצידו, לא נתן מענה רלוונטי למשרדי הממשלה בכל הנוגע לטיפול בצורכי המפונים במלונות. על רה"מ, שרי הממשלה וצה"ל ללמוד את פרטי הדוח ולתקן את הליקויים בהקדם. מדינת ישראל חייבת להיערך למצבים של פינוי עשרות אלפי אזרחים, בפרט לאור המצב הביטחוני הקיים".
בביקורת עלה כי היבטים רבים הנוגעים להסדרת ההיערכות למצבי חירום והמענה להם אינם מעוגנים בחקיקה; "לעיתים הם מעוגנים בהחלטות הממשלה ובהוראות שעה בלבד", נכתב בדו"ח, "בנסיבות אלו נוצר חוסר בהירות בנוגע להגדרת האחריות של הגופים הלאומיים הפועלים בחירום".
שבעה חודשים אחרי הטבח: למשרד החינוך חסר מידע על 10,000 תלמידים
מנתוני הדו"ח עולה כי 210 אלף תושבים פונו והתפנו מיישובי הדרום והצפון בשלושת החודשים הראשונים שלאחר 7 באוקטובר, מתוכם פונו באופן יזום על ידי הממשלה 130 אלף תושבים בחודש הראשון למלחמה עקב החלטות מערכת הביטחון והממשלה, והם נקלטו בכ-700 בתי מלון ברחבי הארץ.
מצב הילדים המפונים העולה מן הדו"ח מטריד גם הוא: כי נרשמה ירידה של 70% במספר הדיווחים למשרד הרווחה על פגיעות בילדים ביישובים שפונו במלחמה (מאוקטובר עד דצמבר 2023 בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022), מיעוט הדיווחים מעלה חשש לפגיעות בילדים ובבני נוער מפונים שלא דווחו ועלול לגרום לכך שהנפגעים לא יקבלו את הטיפול המתאים להם סמוך לאירוע הפגיעה.
כ-48 אלף תלמידים היו מפונים על פי נתוני משרד החינוך ב-31 בדצמבר 2023, מתוכם כ-310 אלף תלמידים מדרום הארץ וכ-17 אלף תלמידים מצפון הארץ. כ-6% מתלמידי קריית שמונה, שהם כ-350 תלמידים - לא הגיעו כלל למוסדות החינוך בחודשים מאי-יולי 2024 - יותר מחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה - לפי דיווחי הוריהם. עוד 7% הגיעו ללימודים עד יומיים בשבוע ו-22% הגיעו שלושה עד ארבעה ימים בשבוע בלבד. בנוגע לכ-27% מהתלמידים המפונים מעל גיל 3, שהם כ-10 אלף תלמידים - היה חסר מידע לגבי שיבוצם למסגרת חינוכית במערכות המידע של משרד החינוך כ-7 חודשים לאחר תחילת הפינוי. לגבי כ-31% מתלמידי החינוך המיוחד המפונים, שהם כ-1,300 תלמידים - היה חסר מידע לגבי שיבוצם למסגרת חינוכית במערכות המידע של משרד החינוך כ-7 חודשים, לאחר תחילת הפינוי (באמצע מאי 2024).
"על אף חובתו של משרד החינוך לפי חוק לימוד חובה לספק חינוך, גם בחירום בהיות שירותי החינוך שירותים חיוניים, בביקורת עלה כי משרד החינוך לא נערך למתן מענה חינוכי פורמלי במקרה של פינוי אוכלוסייה לזמן ממושך", נכתב בדו"ח, "בהעדר הגדרה ברורה של תפקידי רשות מקומית מפונה, כל רשות מפונה פעלה מול תושביה לפי יכולתה והבנתה. העדר הרלוונטיות של התכניות הצה"ליות והממשלתיות השפיעו באופן ניכר גם על השלטון המקומי. כך, נפגעה יכולת הרשויות המקומיות המפונות לעמוד לרשות תושביהן, שעה שהם נתונים לאיום ביטחוני ונאלצים להפסיק את שגרת חייהם המוכרת: תושבי קרית שמונה פונו לכ- 300 מתקני אירוח. הדבר גרם להיעדר יכולת לספק מענה לתושבים, עד כדי גרימת סבל מיותר והגברת החרדה ואי-הוודאות".
על ניהול המידע בעניין פינוי התושבים אמר המבקר: "בפרוץ המלחמה לממשלה לא הייתה מערכת מחשוב שתאפשר לה לרכז ולנהל את המידע על כרבע מיליון תושבים שפונו והתפנו מבתיהם. זהו כשל שפגע במישרין ביכולת להתניע בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה מערך טיפול מהיר, סדור ומיטבי באוכלוסייה עצומה שפונתה והתפנתה מביתה. בהעדרה של תשתית מידע סדורה לא ניתן היה גם לקבל תמונת מצב כוללת ולא ניתן היה להנגיש מהמערכת את המידע הרלוונטי לכל משרד ממשלתי ורשות מקומית על מנת שיוכלו לספק את המענה המיטבי. הדבר יצר כפילויות בפעילות המשרדים בבתי המלון, הטיל עומס על המפונים ששהו שם בבירוקרטיה מיותרת ושיקף פעילות ממשלתית בלתי מתואמת".
"בחלוף כחצי שנה מאז פרוץ המלחמה נאסף מידע עדכני (במערכת יחד) רק על כ-50% בלבד מהמפונים והמתפנים. הוצאות המדינה למימון עלויות שהותם של המפונים בבתי המלון ובבתי הארחה הגיעו לכ-5.26 מיליארד ש"ח עד לסוף יולי 2024. ואולם בביקורת עלה כי מידע על המפונים הגיע רק מבתי המלון ולא מגוף ממשלתי שאסף את המידע מהמפונים עצמם. בכך נמנעה היכולת לבצע בקרה אפקטיבית ואף בזמן אמת על תשלומי הממשלה לבתי המלון".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לאורך המלחמה, פיקוד העורף התייצב בשטח לסייע לרשויות המפונות והקולטות לפתוח מרכז שליטה ולהוביל את המענה הנדרש. הדבר נעשה בעזרת כ-1,000 מפקדי וחיילי הפיקוד, בסדיר ובמילואים, תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים. הפיקוד פעל בהתאם לתוכנית ״מרחק בטוח״ כפי שאושרה, ובהתאם להיקף הפינוי כפי שהגדירה רשות החירום הלאומית".
ממשרד הביטחון נמסר: "רשות החירום הלאומית פעלה ופועלת בגישה מרחיבה מתחילת המלחמה וממשיכה גם כעת בהיערכות מדינת ישראל לתרחישי חירום. עם פרוץ המלחמה הובילה רשות החירום הלאומית את התיאום הבין־משרדי של הטיפול במפוני הדרום ובהמשך גם במפוני הצפון, הקימה מרכז שליטה ייעודי לתיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ופעלה להבטחת מענה רציף, סדור ומקצועי בכל שלבי הפינוי, הקליטה והחזרה לשגרה. במסגרת זו פונו כ־124 אלף מפונות ומפונים מהדרום ומהצפון לעשרות רבות של בתי מלון ברחבי הארץ - אירוע חסר תקדים במדינת ישראל. הפינוי התבסס על תוכניות מוקדמות שגובשו לאורך שנים על ידי רח״ל ופיקוד העורף ואפשרו הוצאה לפועל על אף הנסיבות המורכבות והאתגרים הרבים".
"גם בימים אלה פועלת רשות החירום הלאומית סביב השעון יחד עם פיקוד העורף ומשרדי הממשלה לחיזוק מוכנות העורף, לשיפור מנגנוני התיאום ולהעמקת ההיערכות הלאומית לתרחישי חירום - מלחמה, רעידת אדמה או כל איום אחר. רשות החירום הלאומית תמשיך להוביל את התיאום הבין-משרדי לשיפור מוכנות הזירה האזרחית כדי להבטיח איתנות וחוסן לאומי".