שני חללים חטופים עדיין בשבי: "אנחנו לא נהיה יותר חברה מפקירה"

כמעט שנתיים וחודשיים חלפו מאז 7 באוקטובר, ושני חללים חטופים עדיין בשבי - רס"ר רן גואילי וסותטיסאק רינטלאק - שמוחזקים ברצועת עזה זה היום ה-785. הערב (שבת) נערכת בכיכר החטופים בתל אביב העצרת השבועית בסימן "בואו! עד החטוף האחרון", ובין היתר נואמים בעצרת איציק גואילי, אביו של רן, וכן איילת גולדין, אחותו של הדר גולדין; ג'ון פולין, אביו של הירש גולדברג-פולין; נירה שרעבי, אלמנתו של יוסי שרעבי; ואיל אשל, אביה של רוני אשל שנפלה במוצב נחל עוז.

איציק, אביו של רן גויאלי, אמר בעצרת: "בבוקר 7 באוקטובר, שוטרי ושוטרות משטרת ישראל ו-מג"ב, פעלו בחירוף הנפש להגן על תושבי הדרום ועל משתתפי פסטיבל הנובה. בגבורה ונחישות תחת אש, מעטים מול רבים, הם שימשו מגן אנושי, חילצו בני ערובה, מנעו חטיפות נוספים, חתרו למגע מול המוני מחבלים, והצליחו למנוע את התפשטות מסע הרצח ללב המדינה. באותה שבת, 58 שוטרים ולוחמי מג"ב הקריבו את חייהם בהגנה על אזרחי ישראל. אחד מהם - גיבור ישראל רן גואילי - הבן שלי".

"באותה שבת, רני וחבריו במדים לא חשבו על פוליטיקה, רק על הצלת חיים", הוסיף, "הם לא עצרו לבדוק מה המוצא שלך ומאיפה אתה, הם הגנו במסירות נפש על כל מי שהיה זקוק לעזרה. הם לחמו כתף אל כתף, כאיש אחד ופעלו מתוך ערבות הדדית ואחדות. זאת היתה הרוח שלהם וזאת המורשת שהם שהם משאירים לנו - ביחד, כי זה הכוח שלנו וזה היופי שבנו. ועכשיו המטרה היא להחזיר את רני שלנו הביתה. אנחנו עדיין כואבים עם משפחתו של רון ארד, אנחנו עדיין כואבים יחד עם משפחת גולדין, ודי, מספיק כאב ופצעים פתוחים, אנחנו רוצים לרדת מרכבת ההרים הזאת. הגיע הזמן להחזיר את סוטתיסאק ואת רני ולסגור מעגל".

"אז בעזרתכם, אני פונה מכאן למתווכות להבהיר בכל דרך אפשרית שאין שלב הבא, ואין ׳היום שאחרי בעזה׳, לפני שרן מגן עלומים חוזר הביתה", סיכם, "חמאס אומרים שהם מחפשים, אבל אנחנו לא רואים התקדמות. הם משחקים ומהתלים בנו וזה חייב להיפסק, עכשיו. לסיום, הלוואי שרני היה יכול לעמוד כאן במקומי ולראות אתכם. אני מרגיש אותו, הוא נוכח, בכל רגע ורגע, ממלא את הלב והמחשבות באהבה וגעגוע בשמו, אני מבקש לחבק ולהודות לכל אחד ואחת מכם שבחרו להגיע לכאן גם הערב ולעמוד לצידנו כל הזמן הזה, זה לא מובן מאליו. רני הוא הבן שלי והילד של כולנו. עם ישראל חי וקיים ומנצח, תודה רבה".

איילת גולדין אמרה בעצרת: "אני כאן כי אתם החזרתם את הדר. אגיד את זה שוב ושוב - החברה הישראלית החזירה את הדר. תשאלו כל בכיר יגיד שהלחץ הציבורי שינה את המציאות - השפיע על הממשל האמריקאי ויצר מציאות בה לא מפקירים יותר. הדר שלי שחזר שלם ויפה הוא ההוכחה לכך שאפשר להביא את כולם. ועכשיו".

"גם אחרי שחזרו החיים ניסו לרמוז מי נלחם על חללים", הוסיפה, "והנה עם ישראל, החברה הישראלית מוכיחה אחרת - אנחנו לא נהיה יותר חברה מפקירה. נשיב אותם ונשתקם ונבנה פה הנהגה וחברה ראויה. שנהיה ראויים! כולם ידעו - עם המשפחה הזו - משפחת ישראל - לא מתעסקים. צריך ראוי ערכי ובעיקר אפשר. רן וסותיסאק כולנו כאן איתכם".

ג'ון פולין אמר בעצרת: "להכיר בטעויות שלנו, לדבר אמת, יכול להיות קשה. זה דורש אומץ וכוח מוסרי. אבל, רק דרך עימות עם העבר שלנו, הכרה בטעויות ודיבור אמת נוכל לרפא את הפילוגים שלנו ולממש את הפוטנציאל האמיתי והעצום שלנו כעם ישראל, כעם ישראל חי".

ממטה המשפחות נמסר: "במוצאי שבת, משפחות החטופים והשבים קוראות לעם ישראל על כל גווניו להגיע לכיכר החטופים, להתייצב לצד המשפחות ולקרוא בקול ברור: רן וסוטתיסאק חייבים לחזור - אל תתנו לחלון ההזדמנויות להיסגר! לא מתקדמים לשלב הבא בהסכם עד שכל משפחה זוכה לסגירת מעגל, ועד שכל אחד מיקירינו יושב. עם ישראל לא מוותר, עם ישראל לא משאיר את בניו מאחור - עד החטוף האחרון".

לצד העצרת בתל אביב, מתקיימות עצרות בצומת שער הנגב, וכרמי גת. כמו כן, כמדי שבוע, יתקיימו עוד עשרות אירועים ועצרות תמיכה בכל רחבי הארץ.

אתמול נפגשו טליה ואיציק גואילי, הוריו של רן, עם שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי, ולאחר מכן מסרו: "השגריר האקבי היה חם ולבבי. הרגשנו שבאמת אכפת לו מרן, מסותטיסאק, ומכל המשפחות שלנו. הוא הבטיח לנו שממשל ארה"ב איתנו עד הסוף, שלא יעזבו אותנו - עד שהחטוף האחרון יחזור הביתה”.

רס"ר רן גואילי, תושב מיתר בן 24 במותו, היה לוחם יס"מ, ובבוקר 7 באוקטובר היה בביתו עם כתף שבורה בעקבות תאונת אופנוע שעבר, וחיכה לניתוח. אביו איציק מספר שהוא עלה על מדים ואמר לו "החבר'ה שלי נלחמים, נראה לכם שאני אשאר בבית?" - ומיד יצא מביתו. על פי העדויות מאותו הבוקר, הגיש רן עזרה לנפגעים באזור העוטף. בשעה 10:50 עוד יצר קשר עם חבריו וכתב להם שהוא נורה ברגלו פעמיים, ומאז נעלמו עקבותיו. במשך שבועיים הוגדר רן כנעדר, ולאחר מכן אישר צה"ל כי הוא נחטף לעזה. בסוף חודש ינואר קיבלה משפחתו את ההודעה כי הוא נרצח וגופתו מוחזקת בעזה. רן השאיר אחריו זוג הורים, אח ואחות.

סותטיסאק רינטלאק, אזרח תאילנד, היה בן 43 במותו. הוא נרצח ב-7 באוקטובר במהלך מתקפת חמאס על קיבוץ בארי, וגופתו נחטפה לעזה. במאי 2024 עודכנה משפחתו בתאילנד כי הוא אינו בין החיים וגופתו מוחזקת בעזה. סותטיסאק, הצעיר מבין שני אחים, הגיע לארץ ב-2017, עבד שנים רבות בחקלאות, ונחשב עובד חרוץ ואהוב. אביו, תונגמה רינטלאק, סיפר: “הוא רק רצה לעבוד ולהחזיר כסף הביתה. ידענו שהעבודה בישראל קשה, אבל הוא היה גאה בעצמו. כשהבנו שנחטף, התפללנו שיחזור חי, אבל בלב הרגשנו שהוא כבר איננו". הוא הוסיף: "אני מבקש שיחזירו את כולם. הם אנשים פשוטים שבאו לעבוד. לא הגיע להם למות כך. כולנו רק רצינו חיים טובים יותר". אמו של סותטיסאק, אור רינטלאק, אמרה: “לא חשבתי שאאבד את בני כך".

ביום רביעי הושב לישראל החלל החטוף דרור אור, בן 48 במותו, שנרצח ונחטף ב-7 באוקטובר מקיבוץ בארי, אחרי שהוחזק במשך 782 ימים בשבי - בדיוק שנתיים אחרי שילדיו נועם ועלמה שוחררו מהשבי בעסקה הראשונה אחרי 50 ימים בעזה. אור יובא למנוחות מחר בבית העלמין בקיבוץ בארי, ומטה משפחות החטופים מזמין את הציבור להצטרף למסע הלוויה שייצא בשעה 10:00 מקיבוץ רעים.