רבבות מחו בי-ם ובת"א: "701 יום זו לא טעות, זו בחירה להפקיר"
המונים הפגינו מול מעון רה"מ ובת"א. עינב צנגאוקר: "נתניהו מתחמן ומסית נגדנו". ויקי כהן, אמו של החייל החטוף נמרוד: "ייתכן שברגעים אלה נחרץ גורלו". המשפחות דורשות הוצאת משלחת: "הישרדות רה"מ לא יכולה לגבור על החזרת החטופים"
100 שבתות חלפו מאז האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה, שהפך למלחמה הארוכה בתולדותיה: הערב (שבת), ביום ה-701, יצאו המונים להפגין מול מעון ראש הממשלה בירושלים, בכיכר החטופים בתל אביב ובכרמי גת - שם נשא דברים שורד השבי יאיר הורן, שאחיו איתן עדיין חטוף בעזה - ופרץ בבכי: "בלילה היה פיצוץ אדיר. התעוררתי בבהלה והתפללתי שאחי בסדר". בירושלים אמרה עינב צנגאוקר: "נתניהו מתחמן אותנו המשפחות, מוליך שולל, מתדרך, סוכני כאוס בלשכתו מדליפים מסמכים מסווגים בניגוד לחוק, מסית נגדנו, נגד האזרחים במדינה, חורך כל חלקה טובה במדינה ובדמוקרטיה - ובשביל מה? בשביל שטבח 7 באוקטובר לא יידבק בו. נתניהו, המורשת היחידה שלך היא טבח ומחדל 7 באוקטובר".
מטה משפחות החטופים דרש הערב מראש הממשלה "להוציא מיד משלחת משא ומתן לשיחות על סיום המלחמה והשבת כל החטופים והחטופה". במטה אמרו כי הודעת חמאס על כך שהוא מוכן לעסקה כוללת "מצביעה פעם נוספת על ליקוי המאורות של ממשלת ישראל. חלפו כבר שלושה שבועות וישראל טרם השיבה לתשובת חמאס המעודכנת למתווכות. יצר ההישרדות האישי של ראש הממשלה אינו יכול לגבור על הצורך להחזיר את כל החטופים ולמנוע מוות מיותר כחלק ממלחמת נצח, שתכליתה היא שימור הקואליציה. אנו דורשים שממשלת ישראל תקבל את ההסכם המונח על השולחן, שחמאס כבר השיב לו בחיוב, ותתחיל מיד מו"מ להסכם כולל להשבת כולם עד החטוף האחרון".
[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2509062149' autoplay='0' credit=' זהר שחם' desc='יאיר הורן בעצרת בכרמי גת: "היה פיצוץ, התפללתי שאיתן בסדר"' poster='' kid='1_95mw472x' duration='0']
בכיכר החטופים נשאה דברים שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי, בת זוגו של מתן צנגאוקר, שעדיין חטוף בעזה: "55 ימים הייתי סגורה בחללים בלי אור, לא יודעת אם אשרוד את היום או אמות; בלי אוכל ומים, לועסת פירורים כדי לשכנע את עצמי שאני עוד בן אדם. הממשלה הזו הבטיחה לנו ביטחון אבל 48 חטופים וחטופה עדיין שם, חיילים גיבורים עדיין מסכנים את עצמם. אבל בזכות האנשים שפה איתי, יבוא יום שבו מתן וכל החטופים יחזרו. ואנחנו נביא את היום הזה. אנחנו נביא הסכם כולל ונסיים את המלחמה, נחזיר את כולם. מתן, תלתלים שלי, אני מתגעגעת אליך. אני מתגעגעת לפסטה המוקרמת שלנו, אני מתגעגעת לטיולים עם הכלב שלנו, לצחוק שלנו, לארוחות שישי והבילויים ביחד, לקום מוקדם בבוקר ולסיים את היום מחובקים. אני מתגעגעת לחבר הכי טוב שלי, תחזיק מעמד תלתלים שלי, אני נלחמת עליך, תשרוד, עוד קצת אנחנו נוציא אותך".
"אני לא מאמינה שמפקירים אתכם שם כבר 701 ימים. 701 ימים שהממשלה בוחרת במלחמות, באינטרסים, באדישות - במקום בחיים של האנשים שלנו. אז אל תגידו לי 'אנחנו עושים הכול'. לא עשיתם הכול. לא עשיתם מספיק. כי אם הייתם עושים - הם כבר היו פה. אתם, מקבלי ההחלטות, לא תצאו נקיים. 701 ימים זה לא סיפור רק של חטופים, זה סיפור של ממשלה שבגדה באזרחיה. איך הייתם מרגישים אם האהובים שלכם היו נעלמים ל-701 ימים? איך הייתם חיים אם הייתם קמים בכל בוקר ושואלים האם הוא עוד נושם? האם היא עוד בחיים? הייתם יכולים לחייך? לעבוד? להרגיש רגועים? אני לא יכולה. אני נשברת כל יום מחדש. ובכל זאת אני כאן. עומדת ונלחמת על כולם. כי מתן שלי, והאחים והאחות שלנו, צריכים קול. צריכים להיות פה בבית. 701 ימים זה לא רק פצע אישי שלי. זה כתב אישום מוסרי על הממשלה הזאת. כי בזמן שאנחנו מתפרקים מבפנים, הממשלה עסוקה בהישרדות פוליטית".
"בזמן שמתן והחטופים נרקבים באפלה, ראש הממשלה נאחז בכיסא שלו. האויב חטף אותנו - אבל מי שמחזיק אותנו שם 701 ימים נוספים הוא אתם, מקבלי ההחלטות. אתם שבחרתם להתמהמה, להפנות גב, להתעלם מהכאב. 701 ימים זו לא טעות, זו בחירה. בחירה להפקיר. בחירה לשקר. בחירה לבגוד באזרחים שלכם. 701 ימים. אני סופרת אותם כמו שסופרים דפיקות לב. כל יום שעובר הוא עוד יום שנגנב ממתן, עוד יום שנגנב ממני, עוד יום שנגנב מאיתנו יחד. אני לא חיה את החיים שלי - אני חיה את השבי. אני רואה אותו רעב, צמא, חלש. אני תוהה אם הוא זוכר איך נראה הים, השמש, הכלב שלנו. אני תוהה אם הוא זוכר איך אני נשמעת, מרגישה ונראית. אבל בזכות האנשים שפה איתי, יבוא יום - בו מתן וכל החטופים יחזרו, יום בו אזכה בחיי מחדש. ואנחנו נביא את היום הזה. אנחנו נביא הסכם כולל ונסיים את המלחמה, נחזיר את כולם ונחזור לנשום".
ויקי כהן, אמו של החייל החטוף נמרוד כהן, אמרה בירושלים: "ראש הממשלה, אני מקווה שלא שמת אטמי אוזניים, כי אני מדברת אליך! בזמן שאני עומדת כאן מול הבית שלך, אנחנו בדקות קריטיות - ייתכן שברגעים אלו נחרץ גורלו של הילד שלי בשליחותך".
בעז זלמנוביץ', בנו של אריה זלמנוביץ' שנחטף מניר עוז ונרצח בשבי, חשף: "לפני שבועיים ראיתי סרטון שצילם אחד המרצחים ביום הארור שנמשך כבר 701 לילות. הצילום קרוב מאוד, כל פרט נראה: התחבושת על ראשו של אבא מכסה את הפצע שנפער מהמכה שחטף, הדם שטפטף על הזקן, עיניו המבוהלות המביטות באימה, וידיו הכחושות המנסות להיאחז בגבו של בן העוולה שיושב לפניו. מנסות להיאחז כאילו אין לו מושיע אחר. וזה לא היה כאילו, אבא הופקר בבוקר 7 באוקטובר וגסס במשך 40 ימים בייסורים נוראיים וממשלת ישראל, שמעדיפה אדמה על אדם, שבוחרת בנקמה על החמלה - לא הושיעה".
רבקה בוחבוט, אשתו של אלקנה בוחבוט, אמרה בהפגנה בתל אביב: "אנחנו לא צריכים רחמים. אנחנו צריכים פעולה. אנחנו צריכים הסכם כולל שיסיים את המלחמה ויחזיר את אלקנה וכל החטופים - חיים, הביתה. אנחנו צריכים לראות את כל המפונים חוזרים לחיים בבית שלהם. אנחנו צריכים את כל המילואימניקים המופלאים שלנו, חיים כאן בבית. אנחנו צריכים להחזיר את כל החללים שלנו למנוחת עולם, כאן, בארצם. הזמן של החטופים אוזל. הגיע הזמן לעצור הכל ולהחזיר אותם הביתה עכשיו".
בהצהרה בת"א מוקדם יותר אמרו קרובי חטופים שיקיריהם נרצחו בשבי, כי "דגל שחור מתנוסס מעל הפעולה לכיבוש עזה". גיל דיקמן, שבת דודתו כרמל גת נרצחה בשבי לצד חמישה חטופים נוספים, אמר: "איבדנו את היקר לנו מכל. היום אנחנו מתריעים בפני עם ישראל, הממשלה, הקבינט, גורמי הביטחון: אם תכבשו את עזה אתם תובילו ביודעין לרצח חטופים. דם החטופים יהיה על ידיכם. לא תוכלו לומר שלא ידעתם. כרמל הייתה בין ששת החטופים שנרצחו ברפיח כשכוחות צה"ל פעלו באזור. הם טענו שלא ידעו איפה היא נמצאת. הפקודה להיכנס לרפיח הייתה גזר דין מוות לששת החטופים. דגל שחור התנוסס מעליה. גם הפקודה לכיבוש עזה היא גזר דין מוות לחטופים. אין לכם מושג איפה הם, בדיוק כפי שלא ידעתם איפה כרמל. כל חטוף חי נמצא עכשיו בסכנת חיים".
דיקמן הוסיף: "אנחנו קוראים מכאן לגורמי מערכת הביטחון, לרמטכ"ל ולצוות המו"מ - פקודה בלתי חוקית הורגת את החטופים. אל תתנו יד לכיבוש עזה על גב החטופים והחטופה. אל תירו את הפגז שיפגע בחטוף חי או יקבור חלל לנצח. ככה לא מחזירים חטופים. ככה הורגים חטופים. 42 חטופים נרצחו ונהרגו בשבי, לפני שהרמטכ״ל נכנס לתפקידו. הרמטכ"ל אייל זמיר, אם לא תעצור את זה - רצח החטופים הבא יהיה על שמך. כל החטופים והחטופה יחזרו רק בהסכם ובסיום המלחמה. זאת כבר לא מלחמה להצלת החטופים. זאת מלחמה להקרבת החטופים. עם ישראל לא ייתן לזה לקרות. ברצח ששת החטופים יצאנו בהמונינו לרחובות. בלשכת נתניהו נלחצו, והדליפו מסמכים מסווגים כדי לדכא את המחאות. הם לא יצליחו הפעם. הנשיא טראמפ כבר אמר שהוא רואה מיליוני ישראלים שיוצאים לרחובות לא למען מלחמה לנצח אלא למען החטופים, ושהגיע הזמן לסיים את המלחמה. זאת הדרך להחזיר אותם - צאו לרחובות, בתל אביב, בירושלים ובכל הארץ. זה בידיים שלנו לעצור את הרצח הבא ולהחזיר הביתה את כולם".
מרב סבירסקי, שאחיה איתי נרצח בשבי, אמרה: "ממשלת ישראל עובדת בהכנת הקרקע לרצח החטופים הבא. זו לא תיאוריה, זו אזעקת אמת שמגיעה מגורמים רשמיים ובכירים. איתי, אחי האהוב, נרצח בגלל הלחץ הצבאי. עוד לפני שאיתי נרצח התרענו וזעקנו על השלכות הלחץ הצבאי, ואחרי שנרצח ביתר שאת. נפגשנו עם כל מי שיכולנו, כולל צמרת מערכת הביטחון, אבל מעולם לא היינו ברגע בו ממשלת ישראל מכריזה ביודעין על פעולה שתפגע בחטופים. ממשלת השבעה באוקטובר, שלרגע לא לקחה אחריות על הטבח ולא אפשרה את חקירתה, נחושה ללכת צעד קדימה ולהכשיר את רצח החטופים הבא! דגל שחור משחור מתנוסס מעל הפעולה לכיבושעזה. חובה להתנגד לפקודה בלתי חוקית בעליל. וזו בדיוק הפקודה שהקבינט מטיל על הרמטכ"ל. זה לא עניין של ימין או שמאל, זו ממשלה שפועלת כנגד אזרחיה, שפועלת ביודעין תוך פגיעה באזרחיה. אנו פונים לראשי מערכת הביטחון: אנחנו שילמנו את המחיר הגבוה ביותר בעקבות הלחץ הצבאי, אל תגרמו לעוד משפחות לשלם את המחיר. תפעילו לחץ על הדרג המדיני להסכים לעסקה שמונחת על השולחן, ואל תסכימו לבצע פקודה שמסכנת את חיי החטופים. סיימו את המלחמה ותחזירו את כולם".
אילה מצגר נשאה דברים גם היא, ואמרה כי "חמי, יורם מצגר בן ה-80, נחטף מביתו שבניר עוז, הושאר במנהרות חמאס חמישה חודשים ושם נרצח - לאחר ששוביו נלחצו מפעילות צבאית שהתרחשה בסמוך. את יורם ניתן היה להציל בהסכם אבל משטר נתניהו מעדיף להמשיך את המלחמה בעזה עד שימות אחרון החמאסניקים, במטרה להאריך את המלחמה חודשים ושנים. צה"ל העריך ש-100 חיילים יהרגו בסבב הנוכחי. האם לממשלת ישראל יש גבול אדום למחיר חיי אזרחיה? נתניהו רוצה דבר אחד בלבד - והוא למרוח זמן ולהמשיך להילחם. הרמטכ"ל אמר מפורשות שכיבוש עזה עלול לגבות את חייהם של חיילינו ומעמיד בסכנה את חייהם של החטופים. נתניהו, שעשה במשך שנים עסקים עם חמאס, מתכוון להקריב את חייהם של החטופים ששרדו בשבי 700 ימים רק כדי למשוך זמן מסיבות פוליטיות. הפקרת החטופים היא הכישלון המוחלט ותישאר ככתם לדורות על החברה הישראלית. לא יהיה ניצחון מוחלט, אין דבר כזה. משטר נתניהו לא עשה דבר במשך 700 ימים כדי להעמיד חלופה מתונה לחמאס ובוחר להמשיך ולהפקיר את החטופים למותם רק כדי שיהיה לו התירוץ להמשיך את המלחמה. יורם שילם בחייו את מחיר הלחץ הצבאי, תתנגדו לפעולה שדגל שחור מתנוסס מעליה! חיילים שנכנסים לעזה מסכנים את עצמם ואת חיי החטופים. יש עסקה על השולחן שישראל מסרבת לדון בה! אפשר להצילם - סיימו את המלחמה ותשיבו הביתה את כולם".
יובל דנציג, בנו של אלכס שנרצח בשבי חמאס, פרסם בחשבון האינסטגרם שלו: "ערב, שישה חטופים שלא מזמן הועברו, מתחת לאף של הצבא, מנסים בכוחותיהם האחרונים לשרוד במנהרה צרה. הצבא מתקדם לכיבוש העיר, כפי שדרש הקבינט. מתכננים תקיפה מהאוויר לפני שנכנסים קרקעית, מבלי לדעת שהם שם, עברו חודשיים מאז אבד הקשר איתם. ההפצצות מתחילות ליפול והשובים, שמבינים שהגיעו אליהם, רוצחים אותם. זה לא תיאור עכשווי, של מה עלול לקרות. ככה נהרג אבא שלי, שנחטף חי, במנהרה בפברואר 2024. כשראיתי את גיא ואלון מועברים מתחת לאף של הצבא, על פני השטח בעיר עזה, ואז את בבניין המופצץ, חזרתי לשם, חזרנו כולנו לשם. שנה וחצי אחרי, ונראה שזה בסדר להגיד למשפחות שחיי החטופים בסכנה, כי לא יודעים איפה הם. חייבים לעצור את הטירוף הזה. הפעם מי שמאשר תקיפות לא יוכל למסמס את התחקיר ולא לקחת אחריות אם נאבד חיים וחללים. לא מספיק להגיד בקבינט, יש החלטות שלא צריך לבצע. עד מתי 7 באוקטובר?".