דו"ח מבקר המדינה: "מאות אלפים חוו על בשרם את כשלי הממשלה"

"מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל": מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם הבוקר (רביעי) את הדו"ח הרביעי שלו מאז פרוץ המלחמה, דו"ח שמצביע על ניהול ממשלתי כושל בכל הנוגע לטיפול האזרחי בשעת מלחמה. הדו"ח מטיל אחריות אישית לכך בעיקר על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וקובע: "מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל". עוד מפורט בדו"ח כי משרדי הממשלה הוציאו מאות אלפי שקלים בקמפייני יח"צ בתחילת המלחמה במטרה לנקות את כישלונם - בעת שלא תפקדו בתחומי אחריותם.

אנגלמן מבקר בדו"ח בחריפות את נתניהו וסמוטריץ': "ראש הממשלה לא קידם את הנושא ב-13 שנות כהונתו המצטברות. את המחיר של המחדל המתמשך הזה שילמו תושבי המדינה, אשר נזקקו נואשות לטיפול גופי הממשלה במלחמה. ההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה לא השיגו את תכליתן. במשך יותר מ-17 שנים לא פעלה הממשלה למנות גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום".

מבקר המדינה הסתמך בדו"ח שלו על סיורים שקיים יחד עם צוות משרדו מיד לאחר טבח 7.10, כשהסתובב ביישובי עוטף עזה ובצפון ווכן על פגישות עם מפונים שבאותה התקופה שהו במלונות ברחבי הארץ. הוא שמע מהם על הקשיים באותם הימים. בין היתר נכללו בדו"ח ליקויים בטווח רחב של תחומים, כמו: סיוע כלכלי למשפחות החטופים, סיוע פסיכולוגי, מחסור בשירותים רפואיים למפונים, מסגרות חינוך שלא היו בהתחלה, פיצויים לנפגעי פעולות איבה, מרכזי חוסן, סיוע בחל"תים ועוד. כל אותם תחומים, לפי דו"ח המבקר, לא זכו למענה הולם מצד משרדי הממשלה.

כשל הקבינט החברתי-כלכלי

במסגרת דו"ח הביקורת, המבקר התייחס לקבינט החברתי-כלכלי בראשות סמוטריץ', שהוקם שבועיים לאחר הטבח וכל תכליתו הייתה לסייע לעורף בשעת מלחמה, וכן להקמת משל"ט אזרחי שיתן מענה ראוי למפונים. "שר האוצר לא מימש את סמכויותיו לטפל בהיבטים האזרחיים של המלחמה", כתב המבקר, והוסיף: "השר כשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי ומיעט להפעיל את הקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו".

הכשל התבטא בכך שהקבינט התכנס רק 5 פעמים והייתה לו השפעה כמעט אפסית על התושבים. "עקב כך, הלכה למעשה, הקבינט נמנע ממילוי תפקידו לטפל בהיבטים האזרחיים במהלך המלחמה", נכתב. כמו קבינט זה, כך גם המשל"ט האזרחי, היה חסר השפעה כשפעל בסך הכל חודשיים וחצי: "המשל"ט האזרחי התאפיין בחולשה תפקודית".

חוסר מענה לעורף - והזנחה של שנים

בדו"ח מתייחס המבקר לכך שהדאגה לעורף בשעת לחימה היא לא תוצאה של כשל נקודתי שהחל מפרוץ המלחמה לפני כמעט שנתיים - אלא כשל שנמשך הרבה שנים: "במשך 17 שנים, מאז מלחמת לבנון השנייה ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הממשלה לא השלימה את הפעולות להסדרת הסמכויות והאחריות המתאימות לניהול הטיפול בעורף. ראש הממשלה מחויב היה לפעול להבטחת מענה על כלל החסרים המשמעותיים בהסדרים בתחום של ניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת חירום".

בשל היעדרו של גוף ממשלתי בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול הטיפול בעורף החליט המבקר להקדיש בדו"ח התייחסות נרחבת לפעולת גופי החירום הלאומיים כמו רח"ל (רשות חירום לאומית) ופיקוד העורף. כך למשל, לרח"ל הוקצו תקציבים בגובה 573 מיליון ש"ח במשך 6 שנים, ובכל אחת מ-5 השנים הקודמות למלחמה היא קיבלה בממוצע כמעט 80 מיליון ש"ח בשנה.

בשנים האחרונות תקציבי הרשות פחתו במידה ניכרת והיקף כוח האדם המועסק בגוף הצטמצם. על אף המשאבים והתקציבים הגבוהים, במבחן התוצאה, לטענת המבקר, הרשות לא תיפקדה כראוי. אנגלמן קבע: "רח"ל אינה מהווה גוף חירום לאומי המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף". באשר לביקורת על פיקוד העורף כתב המבקר: "לא נתן מענה לצורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור".

חוסר התפקוד של משרדי הממשלה

המבקר שופך אור גם על תפקוד משרדי הממשלה ומציג תמונת מצב אבסורדית שלפיה גם חודשים לאחר 7.10, בזמן שמאות אלפים עוד היו מפונים מביתם וזקוקים לסיוע, הם לא העבירו מידע למנ"ל – המרכז לניהול משברים של הממשלה עצמה. המנ"ל הוא הגוף שצריך היה להעביר תמונת מצב מקיפה לראש הממשלה.

המבקר כתב כי "מפרוץ המלחמה חדר המצב במנ"ל לא קיבל מידע ממשרדי הממשלה האחראים לתחומים כלכליים או חברתיים, כגון משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הפנים, משרד התחבורה ומשרד הכלכלה והתעשייה, ובכלל זאת הוא לא קיבל מהמשרדים האלה את תמונות המצב שהם גיבשו על הנושאים שבתחומי אחריותם. לפיכך, המנ"ל לא כלל בתמונת המצב שגיבש מידע על תחומי פעילותם של המשרדים האלה, ותמונת המצב שהוא גיבש והפיץ לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני הייתה חלקית שכן היא התמקדה בעיקר בתחומים המדיניים-ביטחוניים".

בביקורת על משרדי הממשלה, המבקר התייחס גם לנושא של "ריבוי קמפיינים". במילים אחרות, משרדי הממשלה עסקו הרבה ביח"צ, עליו עשרות שילמו מיליוני שקלים מכספי ציבור, במטרה לנקות את כישלונם: "במהלך ארבעת החודשים הראשונים למלחמה, 27 גופים ממשלתיים התקשרו עם לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) לצורך ביצוע כ-80 קמפיינים לציבור, על רקע מלחמת חרבות ברזל. עלות ההתקשרויות הסתכמה בכ-93 מיליון ש"ח. רק באמצע נובמבר 2023 הוחלט לצמצם את הקמפיינים הפרטניים מטעם הגופים הממשלתיים ולעבור ל'קמפיינים אחודים ורוחביים'".

האחריות: על ראש הממשלה והדרג המדיני

בסיכום הדו"ח, מבקר המדינה חתם את דבריו: "מאפיינים אלה של הניהול הכולל היו תשתית רעועה לטיפול הממשלה בצורכי הציבור במהלך המלחמה. זאת, עקב מחדל מתמשך של ממשלות ישראל מאז מלחמת לבנון השנייה, לרבות הממשלה ה-37 בראשות נתניהו, אשר לא השלימו את הפעולות להסדרת סמכות ואחריות כוללת לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה ולהסדרת פעילותו".

לאחר כתיבת הדו"ח, המבקר סיכם את דבריו בהטלת אחריות אישית על הדרג המדיני ובראשם רה"מ נתניהו: "במשך שנות כהונתו לא הבטיח על ידי שימוש בסמכויותיו, ובכלל זאת סמכותו לקבוע את סדר היום של הממשלה, מתן מענה על החסר היסודי הידוע מאז מלחמת לבנון השנייה בהסדרת הסמכויות לניהול ההיבטים האזרחיים בעת חירום. בפרט, לא הוסדרו באופן מלא הסמכות והאחריות הכוללת לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת מלחמה". המבקר לא פסח גם על ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד שכיהנו לתקופה של שנה וחצי בין ממשלות נתניהו (מיוני 2021 ועד דצמבר 2022) ומטיל גם עליהם את האחריות.

המבקר הפנה את האחריות לניהול האזרחי הכושל בשעת מלחמה גם על שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ואף על שרי הביטחון שקדמו לו, אשר עמדו בראש גופי החירום הפועלים במשרד הביטחון ובצה"ל, רח"ל ופקע"ר. גופי חירום אלו והעומדים בראשם לא נתנו מענה מספק על פערים שונים במהלך המלחמה שעודנה מתנהלת.

אנגלמן מטיל אחריות אישית גם על שר האוצר סמוטריץ', שרבות נכתב עליו בדו"ח, על שלא השתמש בסמכויותיו כמי שעומד בראש הקבינט החברתי-כלכלי לצורך הפעלת המנגנון שעליו החליטה הממשלה לטיפול בהיבטים האזרחיים של המלחמה. עוד נכתב כי סמוטריץ' כשל ביישום החלטת הממשלה, אשר היה שותף לקבלתה, בדבר הקמת המשל"ט האזרחי והפעלתו ולא פעל לכך שהממשלה תקבל החלטה שתביא לגורם שיופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בעוד ממשלת ישראל משיגה הישגים היסטוריים חסרי תקדים ששינו את פני המזרח תיכון, דוח מבקר המדינה עוסק בהערות שוליים חסרות חשיבות אמיתית. הדוח מתעלם לחלוטין מכך שמדובר במלחמה קיומית בהיקף שלא ידעה המדינה בכל שנותיה ונפתחה ללא התראה מוקדמת וכאשר לא היו תקדימים לפעול על פיהם. ממשלת ישראל הצליחה לפעול באופן מיידי ויצרה שיטת עבודה מתאימה למצב חירום ייחודי שהתקיים".

"הדוח אינו מבוסס על נתונים מלאים ומעודכנים ואינו נותן שום ביטוי לעשייה האדירה של ממשלת ישראל לאורך המלחמה שמתנהלת עד היום. ראש הממשלה דוחה את המסקנות המופרכות העולות מהדוח ורואה בו כמסמך בלתי רלוונטי. תזמון בפרסום הדוח ערב הכניסה והשתלטות על העיר עזה, שהיא שלב קריטי בהכרעת החמאס, תמוהה ומעלה סימני שאלה ביחס למטרת הפרסום והמסקנות שבדוח. ראש הממשלה נתניהו קיים את הבטחתו לשנות את פני המזרח תיכון, תוך ניהול מערכה מדינית, ביטחונית ואזרחית בנחישות ובאחריות, לשם החזרת כל חטופינו ומימוש יתר מטרות המלחמה".

תגובת שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "שר האוצר מצטרף לביקורת ולכשלים שמצא המבקר ומבקש לחזק את המסקנות. הררי המשפטיזציה והבירוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת ולהגיב מהר לצרכים שנוצרו באופן דחוף ומיידי, אף בזמן מלחמה מהקשות שידעה המדינה. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות אך ללא סמכות ויכולת לממשה. לשם המחשה, בשבוע הראשון של המלחמה הורה השר להעביר 5 מיליוני ש"ח לארגון זק"א לטיפול בגופות הטבח 3, אך ההעברה בפועל נעשתה מס' חודשים לאחר מכן בשל הליכים משפטיים ובירוקרטיים הרסניים".

"לצד זאת, הניהול שהוביל השר בנחישות גדולה איפשר מתן מענה גדול ומרחיב ביותר ל-200,000 מפונים, 300,000 מילואימיניקים, ולמאות אלפי עצמאים במשבר האזרחי הגדול והממושך ביותר שידעה מדינת ישראל, זאת במקביל לניהול הכלכלה, העמדת התקציבים הדרושים לניהול המלחמה במאות מיליארדי שקלים, הובלת הליכי שיקום ליישובי הדרום והצפון במיליארדי שקלים ועוד ועוד. הכל תוך הובלת הליכי חקיקה בכנסת, תקציב, תקנות, נהלים, מערכות מחשוב, גיוס עובדים וכד'".

"ניווט המשק והכלכלה על ידי שר האוצר מול אתגרי המלחמה מוכיח את עצמו והנתונים מדברים בעד עצמם - בחוזקו של השקל, בבורסה ששוברת שיאים, בהייטק, בהשקעות הזרות, בשוק התעסוקה המהודק, בגירעון הנמוך מהתחזיות ובחזרה המהירה של המשק לעבודה סדירה".