בכתונת פסים ומבט ריק: הילדים שצולמו בשחרור אושוויץ מספרים

אלכסנדר וורונצוב, צלם בצבא האדום, תיעד בסוף ינואר 1945 את אושוויץ בירקנאו, גיהנום עלי אדמות. אחת התמונות הידועות שלו היא צילום של ילדים. יתומים, מבוהלים ומוכי רעב. כעת, מספרים כמה מהם על הזוועות במקום הנורא.

ורה קריגל גרוסמן, שהייתה בת שבע, תאומת מנגלה שניצלה עם אחותה אולגה ואימה, סיפרה על ההגעה למחנה: "פתחו את הדלתות, אנשים כבר היו מתים בתוך הקרונות והם פשוט נפלו החוצה. אני זוכרת, הם שימשו לי מדרגות כי לא היה לי איך לרדת. אז דרכתי על המתים. הם התחילו לצרוח בגרמנית, 'תאומים החוצה'. כשהגיע הנאצי עם הכלב אמא שלי אמרה בגרמנית, 'פה יש תאומות'. הוא לקח אותנו ליוזף מנגלה".

לכתבות נוספות בחדשות 13:

סיפורה של הכנסייה שהצילה את יהודי בולגריה מהשמדה בשואה

לקראת יום השואה הבין-לאומי: 192 אלף ניצולים חיים בישראל

נס גדול: המתנדבות שארגנו ארוחת חנוכה חגיגית לניצולי שואה

טומי שחם, שהופיע גם הוא בצילום, סיפר על כך גם הוא: "הגענו בשמונה בבוקר, ורק בארבע אחרי הצהריים פתחו את הדלת. המראה הראשון שראיתי היה המון גדרות ואיזה מוזלמן, איש שהוא רק עצמות, בלי בשר.  נורא פחדתי מהם, גם אחר כך".

"אני נשארתי עם אמא יומיים. אחר כך הוציאו אותנו החוצה, הטביעו לנו את המספר ואז נכנסו לאולם אחד גדול. נכנסו לשם שוטרים, והתחילו לדחוף את כל האימהות דרך דלת אחת החוצה. תארו לעצמכם 150 או 200 ילדים מגיל שנה עד עשר וחצי רצים לכיוון אותה דלת וצועקים 'אמא' ומנסים להגיע אליהן. לקחתי עשרה ילדים קטנים גיל שנה עד חמש וחצי מסביבי, ניסיתי להרגיע אותם. אני זוכר שלא בכיתי, אחר כך שהם נרדמו - בכיתי".