חיים יותר, עולים הרבה יותר

תוך 25 שנים אוכלוסיית הקשישים בישראל תכפיל את עצמה, ויש צורך לבנות עוד שני בתי חולים עד לשנת 2030 - כך עולה מנתונים שמפרסם משרד הבריאות לקראת הכנס הראשון בנושא הערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסיה שייערך היום (שלישי).

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מהנתונים עולה כי תוך 25 שנים אוכלוסיית בני 75 ומעלה תכפיל את עצמה מ-410 אלף בשנת 2015 ל-811 אלף בשנת 2039. קצב הגידול של בני 75 הוא לקראת קפיצה משמעותית, כאשר מספר בני 75 נטו עולה בשנים האחרונות ב-5-10 אלף לשנה. ב-2021 הוא יעלה כבר ב-20 אלף וב-2025 ב-30 אלף כל שנה.

גדלים כל יום בחמש שעות

מערכת הבריאות בישראל מצליחה להביא לגידול מתמיד בתוחלת החיים של הציבור בישראל, גם תוחלת החיים של בני 65 ומעלה עולה והיא גוררת עמה הוצאות גדולות יותר. תוחלת החיים של האוכלוסייה עלתה בשנתיים בעשר השנים האחרונות. למעשה, כל יום תוחלת החיים שלנו גדלה בכחמש שעות כך שכיום, תוחלת החיים של גברים שהגיעו לגיל 80 עומדת על 89 שנים, לעומת 90 בקרב נשים.

חיים יותר, עולים הרבה יותר

בשנים האחרונות גדל הפיצוי שקופות החולים מקבלות עבור גידול האוכלוסייה והן מקבלות היום פיצוי מלא על גידול האוכלוסיה. יחד עם זאת, לקופות החולים לא ניתן כל פיצוי על הזדקנות האוכלוסיה. ההוצאה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23 אלף שקלים לשנה לעומת 5,500 שקלים למבוטח ממוצע. אדם בין 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע לעומת שמונה פעמים בלבד לאדם צעיר יותר.

עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 היא 1,700 שקלים לשנה לעומת 650 שקלים בלבד לאדם צעיר יותר. מערכת האשפוז: בני 65 ומעלה מהווים 11% מהאוכלוסיה, אך 45% מהוצאות האשפוז בבתי החולים לעומת 55% של שאר 89 האחוזים.

המספרים שמאחורי "הזקנה במסדרון"

שיעור המיטות הכלליות בישראל הוא אחד הנמוכים ביותר ב-OECD. קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה מחייבים פתיחה של למעלה מ-250 מיטות בשנה רק כדי לשמור על השיעור הנוכחי, שגם הוא כאמור נמוך.

תוספת המיטות לשנים 2017-2022 תביא לשמירה על שיעור המיטות המתוקנן הקיים היום. על מנת להבטיח שיהיו מספיק מיטות אשפוז לשנים 2022-2030 יש להתחיל כבר עכשיו בתכנון תוספת מיטות נוספת. המשמעות של תוספת של 250 מיטות בשנה היא שבשנים 2023-2030 יש לבנות שני בתי חולים חדשים בגודל של בית החולים תל השומר. בנוסף, בישראל מתחיל להיווצר מחסור במיטות לאשפוז סיעודי. על מנת לעמוד בביקושים הצפויים, יש לבנות כ-1,000 מיטות אשפוז חדשות בשנה.

המשפחות קורסות תחת הנטל

מספר המיטות אינה הבעיה היחידה במערכת הטיפול הסיעודי הציבורי, שהינה מפוצלת מאוד. אין רצף טיפולי והיא סובלת מביורוקרטיה עצומה. הזכויות שניתנות לפרט אינן מספקות, וכוללות במקרה החמור ביותר רק שלוש שעות טיפול ביום.

בנוסף, בני המשפחה באשפוז הסיעודי נדרשים לעמוד במבחני הכנסה לממן את ההשתתפות העצמית עבור הוריהם. בני המשפחה, המטפלים העיקריים, נדרשים לשאת בנטל הכבד ללא כל סיוע מהמדינה. 70% מהם נאלצו לעזוב את מקום העבודה שלהם והם בקבוצת סיכון גדולה ללקות בדיכאון.

200 אלף ישראלים מוגדרים כסיעודיים בישראל וההוצאה הלאומית על סיעוד עולה על 13 מיליארד שקלים בשנה. מספר העובדים הזרים בסיעוד, שמספרם עומד היום על כ-50 אלף, צפוי להכפיל את עצמו בתוך כ-20 שנים. ההוצאה על ביטוח סיעודי פרטי עמדה בשנת 2015 על כ-3.4 מיליארד שקלים.

בכנס, אותו יזם המשרד בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, ישתתפו שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל הביטוח הלאומי, אורחים מחו"ל ובכירים ממערכת הבריאות והרווחה בישראל. לקראת הכנס ציין שר הבריאות יעקב ליצמן כי "אחד האתגרים המשמעותיים של מערכת הבריאות הוא הזדקנות האוכלוסיה. הרפורמה לסיעוד ממלכתי מחויבת המציאות. בכדי שמדינת ישראל תהיה מוכנה כראוי להזדקנות האוכלוסייה יש צורך בהשקעה של משאבים רבים ברמה הלאומ, ולא נרפה מכך".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף כי "על מנת להיערך כראוי ולהיות מוכנים, יש צורך בפעילות מידית. בנייה של מיטות אשפוז נמשכת שנים, הכשרה של גריאטר לוקחת 12 שנים לפחות. אנחנו נוקטים במגוון רחב של צעדים, אך נדרשת השקעה גדולה עוד יותר".