איגודי הרופאים נגד חוק פשיעה מינית לאומנית: "נדהמנו"

בעקבות אישור החוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני או גזעני, ראשי איגודי הרפואה המקצועיים פרסמו התייחסות, אותה הפנו בין היתר ליוזמות החוק, ח"כ יוליה מלינובסקי ולימור סון הר מלך. בהתייחסות נטען כי החוק גזעני וכי "לפגיעות מיניות המתרחשות על ידי אדם מוכר וקרוב ישנן השלכות נפשיות קשות יותר מאשר במקרה חד פעמי של פגיעה על ידי זר"

חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ולימור סון הר מלך
חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ולימור סון הר מלך | צילום: דוברות הכנסת/יונתן זינדל, פלאש 90

בעקבות אישור החוק להחמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני אתמול (ראשון) שעורר סערה, ראשי איגודים בהסתדרות הרפואית פרסמו ביקורת נוקבת על החוק: "נדהמנו לראות את הצעת החוק. עולה ממנה ניחוח גזעני מובהק וחשש להטיה על רקע שיקולים פוליטיים". החתומים על המכתב, כולם רופאים בכירים, הדגישו כי מקרי פגיעה מינית קורים במרבית המקרים על ידי אדם קרוב המוכר לקורבן ותרומה אמיתית למאבק תהיה בתקצוב הולם לטיפול ושיקום הנפגעות.

"עמדתנו המקצועית היא שאין מקום להצעת חוק זו", כתבו ראשי האיגודים הרפואיים. "אנו קוראים במקומה לקדם הן את העלאת הענישה הקבועה בחוק לכלל מקרי התקיפות המיניות, והן לקדם מתן תקצוב הולם לצורך טיפול ושיקום שורדות. פגיעה מינית, מכלל הגילאים, המגדרים, הלאומים והמגזרים".

המכתב פורסם כבר במאי, עת עלתה הצעת החוק הטרומית, והחתומים פרסמו אותו מחדש כעת. הוא מופנה, בין היתר, ליוזמות החוק ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו וח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית, כמו גם לשר המשפטים יריב לוין, לשר הבריאות משה ארבל ולמנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.

Whatsapp Image 2023 03 06 At 0
מליאת הכנסת (ארכיון) | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בין החתומים על המכתב יו"ר החברה לטיפול ולמניעת פגיעות מיניות, ד"ר ענבל ברנר, ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, כמו גם בכירים ממקצועות הפסיכיאטריה ועוד. הם ציינו בהתייחסות כי מרבית התקיפות המיניות מתרחשות על ידי אדם קרוב או מוכר לקורבן וכי להן יש השלכות קריטיות יותר מאשר מקרים של תקיפות על ידי זר, כמו תקיפות על רקע לאומני.

"תקיפות מיניות במהותן מהוות מעשה אלימות. בהצעת החוק נעשית בחירה להתייחס לחלק קטן מכלל מקרי התקיפה כמעשה 'טרור', המצריך ענישה מוגברת, ומכאן עלול להשתמע שפגיעה זאת חמורה יותר מתקיפות אחרות. התמקדות זאת באוכלוסיית פוגעים מסוימת הינה תמוהה ומקוממת ביותר. יתרה מכך, עולה ממנה ניחוח גזעני מובהק וחשש להטיה על רקע שיקולים פוליטיים".

מליאת הכנסת
מליאת הכנסת (ארכיון) | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"ידוע מזה שנים שפגיעות מיניות מתרחשות בכלל החברות, הדתות והמגזרים. הרוב המכריע של הפגיעות המיניות - הן בקטינים, והן בבוגרות/ים, מתבצע על ידי אדם מוכר, לעתים קרובות על ידי אדם קרוב ובתוך המשפחה והבית".

הם הוסיפו גם כי "לפגיעות מיניות המתרחשות על ידי אדם מוכר וקרוב כמו בן זוג, בן משפחה או מכר ישנן השלכות נפשיות קשות יותר מאשר במקרה חד פעמי של פגיעה על ידי זר. לפגיעות מיניות המתרחשות על ידי אדם מוכר, סיכון רב יותר להיות פגיעות חוזרות וממושכות, הכרוכות אף בסיכון מוגבר לתמותת הקורבן, זאת בשונה מפגיעות על ידי אדם זר אשר לרוב הן חד פעמיות".

כנסת ישראל
משכן כנסת ישראל | צילום: שאטרסטוק

החוק אושר אתמול ברוב של 39 מול 7 שהתנגדו, ולפיו יש להחמיר בענישה בגין עבירות מין על רקע לאומני, המכונה בחוק "עבירות טרור. מוצע גם לקבוע הכפלת הפיצוי הקבוע בחוק בגין עבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור".

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "בשנים האחרונות, התעצמה תופעת הטרור הלאומני. מדי יום דיווחים על נשים שהוטרדו מינית על רקע זהותן הדתית. התעצמות התופעה הגיעה למצב שבאזורים שונים בארץ, בצפון, בדרום, ואף בעיר תל אביב, מפחדות נשים לצאת לפעילויות ספורט או לצאת לבדן בשעות הערב."