"אני מפחד להתאהב בטעות באחותי"
לאחרונה לידות מתרומות זרע הופכות נפוצות: איך מוודאים שאחים מאותו אב לא יביאו יחד ילדים? בשני הקרוב הכנסת תדון בנושא
במשך שנים שמר מתן, היום בן 27, את הסוד שאמו גילתה לו לפני כמעט שני עשורים. "בדיוק לפני 19 שנים אבא שלי נפטר, ואימא שלי החליטה שהיא מספרת לנו - לאחי ולי - שאנחנו ילדים של תרומת זרע ושאבא שלי שנפטר הוא בעצם לא האבא הביולוגי שלנו", הוא משתף. "אני הייתי בן 7 וחצי, אח שלי בן עשר וחצי".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
רק במשפחה הקרובה ידעו את האמת, שנשמרה בסוד בגלל בגלל אחיו הגדול - אבל לפני כשנה וחצי, כשאחיו נפטר מסרטן, הוא התחיל לדבר על זה יותר. כעת הוא מוכן לספר בגלוי על הקשיים שלו במציאת בת זוג בגלל מצבו הייחודי.
"אני לא רוצה להגיע למצב שאני יוצא פה בערב לאיזה פאב בדיזנגוף, ופוגש את אחותי למחצה בלי שאני יודע, ומשם - אתה יודע, נכנסים לזוגיות, מתאהבים, מתחתנים, נולדים ילדים", הוא מסביר. "זה גילוי עריות, וזה מאוד מגעיל פיזית לחשוב על המחשבה הזאת, אם נהיה כנים. זה גועל נפש בעיני".
מתן בירר את כל מה שאפשר על אביו הביולוגי, אבל זה מעט מאוד: מוצא, סוג דם, גובה, צבע עיניים, וזהו. זה המידע שהחוק מאפשר לקבל, ועל סמך המידע המצומצם הוא מנסה למזער את הסיכוי שחלילה יתחתן עם אחותו למחצה. "אם אני שומע שהיא ממוצא רוסי אני בכלל הולך אחורה", הוא מפרט. "מעולם לא יצרתי מערכת יחסים עם מישהי ממוצא רוסי. היו יותר כאלה ממוצא מזרחי, אם נקרא לזה ככה, מאשר ממוצא אשכנזי", הוא מספר.
תרחיש לא דמיוני
הסיכוי שייוולד ילד עם מום לזוג שהם אחים למחצה הוא גבוה יחסית, כ-25% - פי 10 מאשר זוג שאין להם קשר משפחתי כלשהו. הטיעון של רופאים מומחים לנושא, על פיו בדרך כלל רוב המומים הללו ממילא מתגלים בבדיקות במהלך היריון ומובילים להפלה, לא מספקים את כולם.
ולא מדובר בתרחיש דמיוני: כך למשל בסאו פאולו שבברזיל, לפני כשנתיים זוג נפגש, התאהב, הביא ילדה לעולם - רק כדי לגלות שבני הזוג הם למעשה אחים מאותה האם. "אם זה קרה במדינה כמו ברזיל, שזאת מדינה עצומה, אז מה מונע מזה לקרות בישראל הקטנטנה?", שואל מתן.
"האבסורד הוא, שאפילו לפרות יש היום תוכנה, בעצם מאגר גנטי, שמצליבה ביניהם", מספרת בת אל, בעצמה אם לילדה בת שלוש שנולדה מתרומת זרע. "יש אפשרות למנוע הולדה של פרים ופרות מאותה משפחה ולנו, כבני אדם, אין". יחד, בת אל ומתן מנסים לקדם בימים אלה חקיקה שתביא להקמת מאגר גנטי כזה גם לבני אדם. בסיועה של חברת הכנסת עליזה לביא, יתקיים ביום שני הקרוב דיון מיוחד בנושא בכנסת.